שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המדינה מתגברת לימודי הייטק על חשבון משפטים

המל"ג צמצמה את התקצוב שהאוניברסיטאות מקבלות על סטודנטים למשפטים ומינהל עסקים - שמציפים את השוק - והרחיבה אותו עבור מקצועות ההייטק, שבהם קיים מחסור חמור בעובדים

ספי קרופסקי 07:1004.07.17

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מחזקת את מסלולי הלימוד במקצועות ההייטק באוניברסיטאות ומחלישה את המסלולים ללימוד משפטים ומינהל עסקים.

 

ל"כלכליסט" נודע כי בכל מקצועות ההייטק באוניברסיטאות העלתה המל"ג את תעריף ההוראה - הסכום שכל אוניברסיטה מקבלת על כל סטודנט בשנה בהתאם למקצוע - מ־38 אלף שקל ל־45 אלף שקל. במקביל, תעריפי ההוראה במסלולים ללימודי משפטים ומינהל עסקים, ששוק העבודה מוצף בבוגריהם, ירדו מ־18 אלף שקל בשנה ל־15 אלף שקל בשנה. השינוי חל בכל האוניברסיטאות למעט האוניברסיטה הפתוחה וצפוי בעתיד להתרחב גם למכללות המתוקצבות על ידי המדינה. כעת נערכות האוניברסיטאות ליישום השינוי בשנת הלימודים הקרובה.

 

מדובר בצעד גדול, אפילו גדול מאוד, מצד המל"ג - הרגולטור של האקדמיה בישראל - שנועד לתמרץ מוסדות אקדמיים לקלוט יותר סטודנטים למסלולים המובילים לעבודה בהייטק, ובהם הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מערכות מידע ומדעי המחשב. מסלולי הלימוד למקצועות המובילים לתעסוקה בהייטק נחשבים מלכתחילה ליקרים יחסית, שכן העלות להכשרת סטודנט מבחינת השכר לסגל ההוראה, התשתיות והציוד גבוהה יותר מאשר במקצועות כמו משפטים ומינהל עסקים.

 

שינוי זה לא משפיע על שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים, אלא רק על התקציב המועבר למוסדות האקדמיים מהמל"ג, שמטרתו לכסות את עלויות הלימוד.

 

בנוסף לעדכון תעריפי ההוראה, המל"ג תשקיע יותר מ־100 מיליון שקל בלימודים במקצועות ההייטק. כ־70 מיליון שקל יושקעו בהקמת מבנים ותשתיות למסלולי ההייטק, כשבין השאר מתכוננים מבנים חדשים באוניברסיטאות בר־אילן, בן־גוריון, תל־אביב, העברית ובטכניון. 30 מיליון שקל נוספים יושקעו בקליטת סגל אקדמי. מדובר במשימה לא קלה, שכן הפיתוי הכלכלי עבור מרצים פוטנציאליים בשוק הפרטי הוא גדול. חלק מהסכום יוקצה גם למניעת נשירה מהלימודים.

 

צעדים אלו ננקטים כדי להתמודד עם המחסור בעובדים בענף ההייטק, שנבע בין השאר משחיקה במספר התלמידים בתחומי המדעים המדויקים. על פי הערכות, ישנו מחסור של כ־10 אלף מהנדסים ואנשי תוכנה בענף. המדינה מנסה לבלום את המגמה הזו בדרכים שונות, כשגם המערכת האקדמית מתגייסת לעניין.

 

 

 

 

 

המכללות מובילות

 

הפרק הנוכחי בתכנית מורכב משני רבדים: הראשון הוא השינוי בתעריף ההוראה, תוך הבנה שלאוניברסיטאות יש אוטונומיה לקלוט סטודנטים לפי שיקוליהן; השני הוא התקציב של 100 מיליון שקל, שנועד באופן ישיר לשדרוג ההוראה והתשתיות במסלולי ההייטק. המל"ג כרגולטור מראה לאוניברסיטאות את הדרך — וכעת הן אלו שיחליטו אם ללכת בכיוון זה, כשיש להניח שמנגנוני התמרוץ השונים יובילו אותם לכך.

 

רק ארבע אוניברסיטאות מלמדות משפטים: העברית, תל אביב, בר אילן וחיפה. ייתכן ששינוי התעריפים שהמל"ג מקדמת יפגע בפקולטות הללו, שבכל מקרה נדרשות לנהל תחרות על מועמדים חדשים ללימודים מול המכללות, שבהן התחום משגשג בימינו. לפי נתונים מהבחינות האחרונות ללשכת עורכי הדין, שנערכו במאי, המוסד ששלח הכי הרבה נבחנים היה הקריה האקדמית אונו, עם 888 נבחנים. לשם השוואה, האוניברסיטה ששלחה הכי הרבה נבחנים היתה אוניברסיטת בר־אילן, עם 157 נבחנים בלבד.

 

הצעדים שבהם נוקטת המל"ג הם חלק מתוכנית רחבה שנועדה להגדיל את מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק. בעתיד מתכננות המל"ג והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) צעדים נוספים בתחום. את הצעדים הללו יזמו שר החינוך וראש המל"ג נפתלי בנט ויו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ. "לאחר שנים ארוכות בהן המשק הישראלי סובל מחוסר בבוגריי הייטק והצפה במשפטנים - החלטנו לשנות דרמטית את מודל התקצוב", אמר בנט. "אנחנו חייבים לדאוג לעתיד הסטודנטים ולעתיד המדינה, וזו אחת הדרכים המשמעותיות ביותר".

 

לדברי זילברשץ, "ישראל היא מעצמת הייטק וכדי לשמר את מעמדנו גם בשנים הבאות נפעל לאפשר לאוניברסיטאות את התנאים הטובים ביותר להשגת היעד. לשמחתנו השותפים שלנו במוסדות רואים איתנו עין בעין את הנושא".

 

 

מימין: שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר הות"ת יפה זילברשץ. "שינוי דרמטי במודל התקצוב" מימין: שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר הות"ת יפה זילברשץ. "שינוי דרמטי במודל התקצוב" צילומים: אוראל כהן

 

 

היעד: עלייה של 40%

 

כיום לומדים באוניברסיטאות כ־4,000 סטודנטים בשנה א' במקצועות ההייטק השונים. במל"ג שואפים שהתוכנית החדשה תביא לעלייה של כ־40% במספר זה - כולל עלייה במכסות הסטודנטים למסלולים אלה.

 

בסך הכל, כיום לומדים באוניברסיטאות 6,727 סטודנטים לתואר ראשון במסלולי הנדסה בתחומי ההייטק, 6,676 סטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב ו־478 סטודנטים לתואר ראשון במערכות מידע. מנגד, ישנם 2,685 סטודנטים לתואר ראשון במשפטים ו־2,284 סטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים וניהול. אלא שהמספרים האבסולוטיים הללו מספרים תמונה חלקית בלבד, מכיוון שהם לא לוקחים בחשבון את הביקוש בשוק העבודה עבור בוגרי התארים הללו ואת מספר הסטודנטים במכללות המתוקצבות והפרטיות.

 

מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) במרץ עולה כי בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) הוגשו 31,048 מועמדויות לאוניברסיטאות בעוד שלמכללות הוגשו 45,105. בתשע"ה הוגשו 32,201 מועמדויות לאוניברסיטאות ו־41,850 למכללות ובתשס"ח הוגשו 36,383 לאוניברסיטאות ו־38,280 מועמדויות למכללות.

 

בנוסף, היצע המקצועות באוניברסיטאות כפול מאשר במכללות, שרוב תלמידיהן בוחרים במסלולי מינהל עסקים ומשפטים. כך למשל, מנתוני הלמ"ס על הסטודנטים שסיימו את לימודיהם בתשע"ו במכללות הלא־מתוקצבות עולה כי 35% ממקבלי התואר הראשון למדו מינהל עסקים ומדעי הניהול ו־29.3% למדו משפטים. מדובר רק בשני מקצועות המכילים יותר מ־64% מהסטודנטים במכללות הפרטיות.

 

כך למשל, ניתן לראות מדו"ח שפרסמה הלמ"ס בחודש מאי כי במבט על כלל מוסדות הלימוד האקדמיים, 13.7% ממסיימי הלימודים לתואר ראשון בתשע"ו למדו עסקים ומדעי הניהול ו־7% למדו משפטים. לשם השוואה, רק 4.9% למדו מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב יחד - כאשר לא כל המקצועות הנכללים בהגדרות אלו מובילים בהכרח לתעסוקה בענף ההייטק.

 

מנתונים נוספים שפרסמה הלמ"ס באפריל עולה כי מספר הסטודנטים להנדסה באוניברסיטאות עלה מ־17,648 בתשס"ט ל־23,576 בתשע"ו, כשרוב העלייה מיוחסת להכרה באריאל כאוניברסיטה. עוד צוין בדו"ח זה כי בשנת הלימודים תשע"ו 96% מהסטודנטים להנדסה באוניברסיטאות למדו רק בארבעה מוסדות: הטכניון (40.6%), אוניברסיטת בן־גוריון (22%), אוניברסיטת אריאל (18%) ואוניברסיטת תל־אביב (15.7%). מדובר בכל מקצועות ההנדסה ולא רק באלו הרלוונטיים למקצועות ההייטק.

 

התכנית החדשה תחול כאמור על כל אוניברסיטאות המחקר בישראל, כשבכולן יש מסלולי לימוד רלוונטיים לשינויי התעריפים הללו, גם למשל באוניברסיטת חיפה שבה חלק מתחומי הלימוד הריאליים לא מתקיימים בשל סמיכותה לטכניון. עם זאת, סביר להניח שמוסד כמו הטכניון, המתמחה במסלולי לימוד בתחום ההייטק, עשוי ליהנות יותר מהשינוי בתעריפים.

 

ועדיין, מדובר בהערכות בלבד שכן כל אוניברסיטה יכולה לדחוף להגדלת המכסות תחת התעריפים החדשים וכך להגדיל את מספרי הסטודנטים. כמו כן יש להניח שהשינויים הללו לא יפגעו באופן ישיר בפקולטות מוערכות במקצועות שהתעריפים יצומצמו בהם, כמו למשל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

בשנה שעברה ביצעה חברת רילוקיישן סורס סקר בקרב כמאה חברות הייטק ישראליות שממנו עלה מחסור של כאלף מהנדסים רק בחברות אלו. עוד עולה מהסקר כי הזמן הממוצע לאיוש משרת מהנדס תוכנה מומחה עומד על כתשעה חודשים.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x