$
בארץ

החטיבה להתיישבות חוזרת לפעול אחרי שנתיים של שיתוק

נחתם הסכם לפיקוח של משרד החקלאות על פעילות החטיבה להתיישבות — זרוע הביצוע של הממשלה בפריפריה וביהודה ושומרון. למרות שתקציב החטיבה יעמוד על 36 מיליון שקל בשנה, צפוי שיעלה ל־400 מיליון שקל כמו בעבר

שחר אילן 06:4207.05.17

אחרי שנתיים שבהן שותקה רוב פעילותה תחזור החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית לפעילות מלאה בחודשים הקרובים.

 

לפני שבועיים, ב־27 באפריל, נחתם בין שר החקלאות אורי אריאל מהבית היהודי ליו"ר החטיבה להתיישבות גאל גרינוולד, איש מפלגתו, הסכם שלפיו תוקם יחידה מפקחת על החטיבה להתיישבות במשרד החקלאות.

 

על פי ההסדר, הממשלה תממן את פעילות מנגנון החטיבה ב־36 מיליון שקל בכל שנה. בפועל סביר שהתקציב שהיא תעביר לחטיבה, כולל מימון להקמה והרחבה של יישובים ותקציבים קואליציוניים, יגיע ל־300 עד 400 מיליון שקל, כמו בשנים שלפני ההקפאה.

 

החטיבה להתיישבות היא זרוע הפעילות המרכזית של הממשלה בתחום ההתיישבות הכפרית, בין השאר ביהודה ושומרון. לקראת חידוש הפעילות הביע בכיר בהסתדרות הציונית חשש שלפיו החלק של יהודה ושומרון יגדל. "עכשיו 90% יכולים ללכת להתנחלויות", אמר אותו בכיר. הרקע לחשש הוא שבמסגרת ההיערכות החדשה בוטל העיקרון שהיה נהוג בחטיבה בעבר: חלוקת התקציבים לפי שיעור של שליש לגליל ולנגב, שליש לגולן ושליש ליהודה ולשומרון. אריאל אומר שביטול העיקרון נובע מההנחיה המשפטית שיש לחלק כספים לפי קריטריונים שווים. בכיר בחטיבה להתיישבות העריך שדווקא החלק של ההתנחלויות בתקציב ייקטן, כיוון שהן לא עומדות בקריטריונים כמו מרחק ממרכז הארץ וקרבה לגבול.

 

ב־2014 נמתחה ביקורת קשה על העובדה שהחטיבה להתיישבות החלה לשמש צינור להעברת תקציבים לגרעינים תורניים המקורבים לבית היהודי, שרבים מהם פועלים במרכז הארץ ולא בהתיישבות. אריאל אומר שהשאלה אם ניתן להמשיך להעביר כספים לגרעינים מצויה בבדיקה משפטית.

 

החטיבה להתיישבות שימשה במשך שנים זרוע ביצוע של הממשלה בתחומי הקו הירוק, בגולן ובשטחים. העובדה שהחטיבה אינה חלק מהממשלה הפכה אותה לצינור להזרמת תקציבים, לעתים חשאיים, עם פיקוח ובקרה מינימליים. ב־2014 היא הסתבכה בשתי פרשיות. המשטרה פשטה על משרדי החטיבה במסגרת חקירת פרשת ישראל ביתנו. נוסף על כך, ביקורת נמתחה על העברת 130 מיליון שקל לחטיבה זמן קצר לפני שהכנסת התפזרה.

 

בראשית 2015 קבעה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר שעל הממשלה להחזיר לעצמה את סמכויות הפעולה בתחום ההתיישבות ולהפסיק לתקצב את החטיבה. היא הגדירה אותה כ"אזור דמדומים ממשלי" וכ"חצר אחורית". חוות הדעת הביאה להקפאת רוב פעילותה של החטיבה בשנתיים האחרונות, והיא המשיכה לבצע רק פרויקטים שהתחייבה להם בעבר וכן פרויקטים חיוניים בעוטף עזה.

 

כדי להתגבר על חוות הדעת העבירה הקואליציה בדצמבר 2015, ביוזמת ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, חוק שמסמיך את החטיבה להתיישבות לפעול בתחום זה בשם הממשלה. זאת בכפוף להחלטות הממשלה. במקביל מחיל החוק החדש על החטיבה את חוק חובת המכרזים ואת חוק חופש המידע, כלומר מחייב אותה בעקרונות המינהל התקין והשקיפות שחלים על השירות הציבורי.

 

אורי אריאל אורי אריאל צילום: נמרוד גליקמן

 

בעקבות העברת החוק אישרה הממשלה בדצמבר 2016, בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה, מתווה להחזרת החטיבה להתיישבות לפעילות.

 

לפני שבועיים, ב־25 באפריל, נערך בבג"ץ דיון בעתירות של האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה שביקשו לפסול את חוק החטיבה להתיישבות. בג"ץ דחה את בקשת הארגונים לצו ביניים שימנע את יישום החוק. בעקבות ההחלטה חתמו משרד החקלאות והחטיבה לפני שבועיים על ההסכם שבעקבותיו תוקם יחידה בת ארבעה אנשים במשרד החקלאות, אשר תכלול יועץ משפטי ותפקידה יהיה לפקח על פעילות החטיבה להתיישבות. "אני מקווה שעכשיו הם יהיו שקופים יותר", אמר הבכיר בהסתדרות הציונית. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x