• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

הטבות המס לענקיות ההייטק בישראל יובטחו לעשור

משרד האוצר ורשות המסים הסכימו לעגן בחקיקה התחייבות לא לשנות את שיעורי המס על חברות הטכנולוגיה הגדולות; סעיף בחוק ההסדרים יקבע שחברות מייצאות שהכנסותיהן גבוהות מ־10 מיליארד שקל יקבלו "פסקת יציבות" שתבטיח שהטבות המס לא ייפגעו; בתמורה הן יסכמו עם הממשלה על תוכנית פעילות, היקף ההשקעות והמועסקים; חברות קטנות לא ייהנו מהבטחת יציבות

עמרי מילמן 06:4805.12.16

ברשות המסים ובמשרד האוצר מקדמים סעיף להבטחת יציבות הטבות המס שמוענקות לחברות הייטק, שצפוי להתווסף לחוק ההטבות החדש רגע לפני אישורו השבוע בוועדת הכספים. הצעת החוק, שלאחר אישורה בוועדת הכספים תגיע לאישור הכנסת במסגרת חוק ההסדרים, קובעת כי חברות טכנולוגיה שהיקף ההכנסות שלהן גבוה מ־10 מיליארד שקל בשנה ומקורן של לפחות 25% מהכנסותיהן על קניין רוחני הרשום בישראל ביצוא, ישלמו מס חברות מופחת של 6% ומס של 4% על דיבידנד. על פי הצעת החוק, חברות טכנולוגיה שהיקף ההכנסות שלהן נמוך מ־10 מיליארד שקל בשנה ישלמו מס חברות של 12% ומס של 4% על דיבידנד.

 

כעת להצעה הזאת מתווסף סעיף יציבות, שיבטיח לחברות הטכנולוגיה הגדולות את קיום ההטבות למשך עשור. כדי לקבל את אותן הטבות החברות יידרשו להגיע להסכם

פרטני מול מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל רשות המסים באשר לתוכנית עסקית לאותה התקופה. במסגרת זאת הצדדים יקבעו תוכנית המתאימה למטרות הממשלה, וכך, למשל, החברות יחויבו להקים מרכזים בפריפריה או להעסיק שיעור מסוים של ערבים או חרדים. חברות שהיקף ההכנסות שלהן נמוך מ־10 מיליארד שקל בשנה לא יזכו לסעיף יציבות במסגרת החוק.

 

מקור סעיף היציבות בפגישות שנערכו בין נציגי הממשלה לבין נציגי חברות הענק סביב הטבות המס. נציגי החברות טענו כי שיעור מס של 6% הוא דבר חיובי, אך העלו את החשש כי שיעור זה עלול להשתנות במהלך השנים. בשש השנים האחרונות השתנו הטבות המס יותר מארבע פעמים ברמה משמעותית: ב־2011 עמדו ההטבות על שיעור מס של 10% בפריפריה ו־16% במרכז, וב־2013 הן ירדו ל־7% בפריפריה ול־12.5% במרכז. ב־2014 העלה שר האוצר הקודם יאיר לפיד את שיעור המס ל־16% במרכז ו־9% בפריפריה, זאת בעוד הממשלה בכלל היתה אמורה להקטין את שיעורי המס ל־12% ו־6%. פקידי הממשלה הבינו כי יציבות שיעורי המס היא שיקול משמעותי בתוכנית האסטרטגית של חברה — שעלולה להעביר את קניינה הרוחני למדינה שבה המס גבוה במקצת אך היציבות מובטחת — והגיעו למסקנה כי יש להבטיח את יציבות ההטבות.

 

כדי שישראל לא תיתפס בעיני העולם המערבי כמקלט מס, היא צפויה להעניק הטבות מס רק על קניין רוחני המפותח בישראל או שפותח בעזרת הסניפים הישראליים של החברות הרב־לאומיות. למעשה, המהלך אמור למשוך חברות ענק — כמו גוגל, פייסבוק ו־HP — להחזיר לארץ את הקניין הרוחני שפיתחו בישראל אך רשמו במדינות אחרות. דוגמה לכך היא שומת המס שנדרשה מ־HP. בחודש שעבר חשף "כלכליסט" כי רשות המסים דורשת מהחברה 3 מיליארד שקל על העברת הקניין הרוחני של מרקורי — חברה ישראלית לבדיקה אוטומטית של תוכנה שנרכשה על ידה ב־2006 — למדינה זרה. במקרה של HP, כשזאת תשלם את השומה, הציבור ייהנה מתוספת של 3 מיליארד שקל להכנסות המדינה. ואולם, סביר להניח שהציבור היה נהנה יותר אם הקניין הרוחני של החברה היה נשאר בארץ, אז היתה HP ממשיכה לשלם על ההכנסות המופקות ממנו לאורך זמן.

 

 

הממשלה למדה משהו ממתווה הגז

 

הרעיון שבסיס סעיף היציבות הנוכחי זהה לזה של פסקת היציבות של מתווה הגז. נובל אנרג'י גרסה אז כי הממשלה משנה את כללי המשחק לעתים תכופות — ועדת שישנסקי 1 ב־2011, ועדת צמח ב־2012 ומתווה הגז ב־2015 — וטענה כי כדי שתשקיע בהיקפים משמעותיים עליה לדעת מה התנאים בהם תפעל. לכן הממשלה ביקשה לקבוע כי כל שינוי חקיקה לגבי מיסוי, מכסות ייצור ואחוזי אחזקה ייחסמו על ידי הקואליציה במשך עשור. אולם, בג"ץ קבע אז כי מדובר בחוק לא חוקתי ושלח את הממשלה לשנות את הנוסח או לחוקק את המהלך בחקיקה ראשית בכנסת. בסופו של דבר, הוחלט על נוסח מרוכך לפיו הממשלה הנוכחית תפעל שלא לשנות את ההסדרים הקיימים.

 

נראה כי בשל המבוכה בבג"ץ, בממשלה הפיקו לקחים והבינו כי הם אינם יכולים לכפות החלטות על הכנסת הנוכחית ועל הכנסות הבאות. כך, סעיף היציבות הנוגע להטבות המס של חברות ההייטק מקודם במסגרת חקיקה ראשית במסגרת חוק ההסדרים, ולכן הממשלה והכנסת מחויבות אליו בדיוק כמו לכל חוק אחר — עד שישונה. על כן הממשלה לא צפויה להסתבך במקרה זה עם בג"ץ.

 

אולם, על אף שתארוטית גובה הטבת המס יכול עוד להשתנות בחקיקה, למהלך של האוצר ורשות המסים יש חשיבות הצהרתית בכל הנוגע לממשק שבין הממשלה לעולם העסקים. גם אם כחלון לא יהיה שר אוצר בעוד שנתיים או שלוש, החלטה של שר אוצר אחר לשנות את ההסכם הקיים ולהעלות את שיעורי המס לחברות שהממשלה הקודמת התחייבה בפניהן היא הרת גורל בכל הנוגע לאמון העולם העסקי הבינלאומי בממשלה הישראלית. כך, שר אוצר שיבטל התחייבות לחברה בינלאומית יפגע במוניטין של ישראל כמדינה שכדאי לעשות בה עסקים. למעשה, כך הממשלה הנוכחית מסנדלת את הממשלות הבאות מפני שינויים שיכולים להתפס כחסרי אחריות.

 

משרדי פייסבוק בתל אביב משרדי פייסבוק בתל אביב צילום: איתי סיקולסקי

 

התעשיינים דורשים הטבות דומות

 

במקביל לקידום סעיף היציבות לפני מעבר החוק, בהתאחדות התעשיינים מנסים לשכנע את ועדת הכספים להקטין את המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון גם על חברות לא טכנולוגיות. הם מבקשים להוריד את שיעור המס הנדרש מכלל החברות שהכנסותיהן מבוססות על לפחות 25% יצוא לשיעור של 6% בפריפריה ו־12% במרכז.

לטענת התאחדות התעשיינים, שיעורים אלו היו אמורים להיות שיעורי המס המקורים, אך אלו שונו בעקבות צורך נקודתי בהגדלת ההכנסות המדינה ממסים. נכון לעכשיו אין לרעיון, שעלול להקטין את הכנסות המדינה ממסים, תמיכה במשרד האוצר.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x