המדריך השלם של חברות לחקירת מס: "הישמרו משיחות מסדרון, מהרו לבקש איסור פרסום"

הניסיון של רשויות מס בעולם, וביניהן גם בישראל, לגבות מס מחברות בינלאומיות צובר תאוצה והחברות מבקשות להתכונן ליום שבו תדפוק הרשות על דלתן ופונות לקבלת הנחיות מעורכי דין. לידי "כלכליסט" הגיע מכתב הנחיות כזה שהועבר לידי חברה בינלאומית בישראל לאחר הרצאה שניתנה לשדרה הניהולית של החברה ולעובדים הבכירים. החברה הזו אינה היחידה – חברות בינלאומיות רבות מבקשות בתקופה האחרונה להבין כיצד לנהוג מול רשות המסים שנדרשת כעת מצדה להתמודד עם חברות כמו אפל, פייסבוק או גוגל.

במכתב התייחס עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' למהלכים שעל החברה לנקוט לפני החקירה ובמהלכה תוך התייחסות לבעלי התפקידים השונים בחברה. החברה קיבלה הנחיה למהר ולהגיש צו איסור פרסום זאת מכיוון ש"בדרך כלל חקירה של רשות המסים מלווה בפרסום רב ורעש תקשורתי גדול. המלצתנו היא כי בעת שנפתחת חקירה גלויה יש למהר ככל שניתן ולהגיש בקשה לאיסור פרסום אודות החקירה. מניסיוננו, בתי המשפט מקשים מאוד על קבלת צו איסור פרסום בענייני מיסים בחברות מקומיות, אך דווקא טענה של 'פגיעה אפשרית ברמה הבינלאומית' התקבלה לא אחת על ידי בתי המשפט בתיקים בהם טיפלנו".

עוד עולה מהמכתב כי כדי למזער את הנזק לחברות קשורות בחו"ל על החברה לוודא בעזרת עורך דין כי החוקרים של רשות המסים אינם תופסים מחשבים ומסמכים שלא נוגעים לחקירה הספציפית. להערכת גולדמן, צמצום תפיסת החומרים בשלב הראשוני יכול להקטין את חובות הדיווח שונות של חברת האם בחו"ל בכל הנוגע לאירוע.

עוד מוצע במכתב ליידע ספקים או לקוחות ראשיים כדי למזער נזקים שעלולים להיגרם לאור הפרסום בתקשורת. העדכון נועד לא רק כדי למנוע מהם הפתעה מיותרת אלא גם מכיוון ש"ייתכן שבמסגרת חקירה, אף אותם לקוחות, ספקים או בנקים יקבלו מהרשויות צווים שונים כגון צווי תפיסה, עיקולים על כספים או ציוד, צווי מסירת מידע וכו'".

בנוגע לבנקים מדגיש המכתב כי הם "עלולים להתחיל להקשיח עמדות כלפי החברה בשל חקירה שכזו שלעתים צצה מאמצעי התקשורת ובהמשך מגיעה אף לדו"חות שמפיקים הגופים האחראים על מידע עסקי. יש להפעיל מייד מייצג שיפעל מול רשות המסים (והרשויות האחרות) כדי לשמור על הסטטוס קוו ואף בעת הצורך שיפעל מול הבנקים על מנת לשמור על החברה פעילה. אם הוקפאו חשבונות בנק – יש לפעול לשחרורם המיידי בדחיפות".

המכתב מנחה את מנהלי החברה לדאוג כי רק עובדים מוסמכים יתנו תשובות רלוונטיות לחוקרים. המצב שאותו מנסה למנוע גולדמן הוא זה שבו אמירה סתמית של עובד זוטר תמונף על ידי חוקרי רשות המסים לצורך הצדקת הפשיטה מול בית המשפט, זאת בניסיון לבסס מעצרים ותפיסת רכוש בשלב הראשוני.

נקודה נוספת שאליה צריכים העובדים לשים לב לפי המסמך היא הזכויות והחובות שלהם בחקירות במקרה של צוות חקירה משולב (צח"מ) בינלאומי. במקרה כזה יש לעובדים זכויות וחובות שונות מול כל רשות, בהתאם לסטטוס החקירה. גולדמן מאשים את גופי החקירה בארץ וטוען כי "מניסיוננו במספר חקירות שאותן ליווינו לאחרונה (חלקן עדיין ממתינות להחלטת הפרקליטות), מחלקות החקירות בישראל כמו להב, יהלום,פשיעה חמורה וכו', נוטות לבלבל בין החובות והזכויות של המדינות השונות ו'נהנות' מריבוי הדינים".

לשם השוואה, ה־FBI פועל תחת חוקים נוקשים יחסים המקנים זכויות חזקות יותר לחשודים, כך שלא ניתן להשתמש בראיה אם נתפסה שלא כדין. כדוגמה מסופר במכתב על אירוע בו ה־FBI תפס חומר רגיש במדינת עולם שלישי, שבמדינת ישראל לא היו מצליחים להגיע אליו "גם אם היו מאוד רוצים". להערכת עורך הדין, הראיה בארץ כלל אינה אמורה להיות קבילה בבית משפט מכיוון שלא ברור כיצד היא נתפסה על ידי החוקרים. אלא שהחקירה היתה מצולמת ובחדר אף נכח חוקר ישראלי. "כאשר ינסו להעמיד את החשודים לדין בארץ ישתמשו בהקלטה עצמה וכך 'ילבינו' את הראיות שלא אמורות להיות קבילות בארץ או בחו"ל", נכתב. 

סרגיי ברין, מייסד גוגל צילום: אי פי איי

לכלל עובדי החברה מפרט המכתב כמה כללים בסיסיים לחקירה, כמו למשל לברר באיזה סטטוס הנחקר – חשוד, עד, מעוכב וכו', שכן לכל סטטוס כזה זכויות שונות. הוא גם ממליץ להשתמש בזכות השתיקה במקרה הצורך כדי להימנע מהפללה עצמית בטעות "בשל תרגילי חקירה והתנגדות החוקרים". עוד ממליצים עורכי הדין לשמור על העתק מכל מסמך שנמסר לחוקרים, לא לשבש חקירה ולשתף פעולה.

אפל תערער באירופה על מס של 13 מיליארד יורו

בשבוע שעבר פורסם כי גוגל מתדרכת את עובדיה כיצד לפעול במקרה של פשיטה של רשות המסים. דובר גוגל מסר בעקבות הפרסום כי מדובר בהדרכות שנעשות עבור כל עובדי גוגל במשרדים השונים בעולם בנושאים שונים הקשורים לציות לחוק. אכן התנגשויות עם רשויות המס בעולם הן באמת לא דבר שייחודי לגוגל, רק בשבוע שעבר פורסם ב"בלומברג" כי בכוונת אפל ואירלנד עצמה לערער על דרישת הנציבות האירופית כי אפל תשלם מס בגובה של 13 מיליארד יורו שהגיעה לאחר חקירה של הנציבות. לטענת החברה, הנציבות השאירה אותה בערפל בנוגע לאופי החקירה וכי אפילו מנכ"ל החברה, טים קוק, לא הצליח לקבל תשובות ברורות בנושא. במקביל גוגל ופייסבוק מתמודדות היום עם דרישות לתשלומי מס משמעותיים בבריטניה. על פי הפרסום, בצו שניתן על ידי הנציבות צוין כי המס האפקטיבי ששילמה אפל ב־2014 באירלנד עמד על שיעור של 0.005% בלבד.

רשות המסים הישראלית הצטרפה לניסיון של מדינות ה־OECD לגבות מס מהחברות הבינלאומיות, באמצעות חוזר שפרסמה באפריל האחרון. החוזר מפרש את החוק הקיים וקובע כי חברות בינלאומיות יידרשו לשלם מס הכנסה בארץ על החלק שניתן לשייך לארץ מתוך ההכנסות שהן מפיקות בארץ (שכן חלק מההכנסות שלהן בארץ ניתן לשייך לשיווק או פיתוח בחו"ל). התנאי לתשלום מס ההכנסה בארץ הוא קיום של "מוסד קבע" (ככל שהחברה רשומה במדינה עימה יש לישראל אמנת מס).

אותן חברות גם יחויבו לפתוח תיק עוסק ולשלם מע"מ בארץ בתנאי שיש להן נוכחות עסקית דיגיטלית ממשית בארץ – וזו למעשה פרשנות חדשה של רשות המסים לחוק הקיים, בהתאם להמלצות בנושא של ארגון ה־OECD במסגרת פרויקט ה-BEPS (שחיקת בסיס המס והסטת רווחים) שעסקו בחלוקת רווחים בין המדינות השונות.

עוד לפני פרסום החוזר, וביתר שאת אחריו, רשות המסים הישראלית הגבירה את הפוקוס שלה בחברות הגלובליות ופתחה איתן בדיונים, במקביל לאיסוף מסמכים וראיות שונות. הרשות טרם הגיע לשלב שבו היא מוציאה לחברות הגלובליות שומות, אולם בכל מקרה החברות צפויות להתנגד לשומות הללו ולפנות לבית המשפט כאשר יגיעו.

במקביל לניסיונות בכל העולם ובארץ לגבות מס הכנסה מלא מהחברות הבינלאומיות שהצליחו עד כה לתמרן בין המדינות השונות ולהימנע מתשלום כמעט כליל, מציעות כעת מדינות שונות, ביניהן ישראל, הטבות מס משמעותיות על הכנסות מקניין רוחני. לפי ההצעה המופיעה כחלק מחוק ההסדרים של תקציב 2017–2018, חברות ענק בינלאומיות (עם הכנסות העולות על 10 מיליארד שקל) ישלמו מס הכנסה של 6% בלבד על ההכנסות מהקניין הרוחני שלהן ו־4% בלבד על הדיבידנדים שיפרישו לחברת האם בחו"ל. במקביל, ברשות המסים מקדמים הצעת חוק נוספת בהתאם להמלצות ה־BEPS לפיה חברות בינלאומיות יידרשו לדווח על כלל הכנסותיהן בעולם לרשות המסים המקומית כדי שזו תוכל לאתר בקלות יותר ניסיונות של התחמקות ממס.