בארץ

רשות המסים תגבה מס מגוגל ופייסבוק

חוזר שפורסם היום מבקש לגבות מחברות טכנולוגיה בינלאומיות מס גם על פעילותן הדיגיטלית בישראל. במקביל מקדמת רשות המסים תזכיר חוק שיחייב אותן לשלם גם מע"מ בארץ. אם היא תצליח בכך, מאות מיליוני שקלים יזרמו לקופת המדינה מדי שנה

עמרי מילמן 11:4011.04.16

רשות המסים תחל לגבות מס חברות מחברות הטכנולוגיה והאינטרנט הבינלאומיות שפועלות בישראל, כמו גוגל ופייסבוק, כך עולה מחוזר סופי שהתפרסם היום (ב') - שנה אחרי פרסום הטיוטה, ולאחר שב־2013 עתר עו"ד גיא אופיר נגד רשות המסים על שהיא לא ממסה את פעילותן של חברות כגוגל ופייסבוק בישראל.

 

למעשה, החוזר מהווה פרשנות של חוק מס הכנסה הקיים והוא אינו מהווה חקיקה חדשה. לפי המצב החוקי הקיים, הכנסות של חברות זרות משירותים שהן נותנות לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה רק אם הן הופקו בישראל.

 

כשמדובר בחברה שמקום מושבה הוא מדינה זרה שלישראל יש עמה אמנת מס, אז החברה מחויבת לשלם מס חברות בישראל רק אם יש לה מוסד קבע משמעותי בישראל או סוכן בעל סמכות לחתום על חוזים. מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים פיזי קבוע, כמו למשל מפעל, מטה או משרדים בהיקף גדול.

כיום לישראל יש אמנת מס עם 53 מדינות ברחבי העולם, בהן ארה"ב, צרפת, בריטניה ואירלנד.  

 

פייסבוק פייסבוק צילום: שאטרסטוק

 

ממסים את הדיגיטל

 

ההתפתחות המשמעותית של הכלכלה הדיגיטלית בשנים האחרונות הביאה את רשות המסים בישראל, בדומה למקבילותיה במדינות ה־OECD, להבנה כי חברות יכולות לנהל פעילות עסקית ענפה במדינה מסוימת גם אם אין להן מרכז פיזי משמעותי, למשל דרך מכירת שטחי פרסום וירטואליים.

 

לכן קובע החוזר של רשות המסים כי מעתה, גם אם עיקר הפעילות מתבצע באמצעות האינטרנט, ואם נציגי החברה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע וניהול קשרי לקוחות, ואם אתר החברה מוצג גם בשפה העברית, אז החברה צריכה לשלם מס חברות בישראל, גם אם אין לה מרכז פיזי משמעותי, אלא רק נוכחות כלשהי.

וכך, חברות כמו נטפליקס, שאין להן מרכז פיזי בארץ אך הן משווקות מינויים ללקוחות ישראלים, לא יידרשו לשלם מס הכנסה בארץ לפי החוזר, אף שאין מחלוקת על כך שהן מפיקות הכנסות מפעילותן בישראל.

 

ברשות המסים רצו לקבוע בתחילה כי ניתן יהיה לגבות מס הכנסה מחברות זרות רק על סמך פעילותן הדיגיטלית בישראל, ולוותר על הפרמטר של קיום מרכז פיזי כלשהו, אולם המלצות שהוציא ארגון ה־OECD בנושא קבעו כי אין לבטל לחלוטין את הפרשנות הקיימת של מוסד קבע, ולכן הפרמטר של מרכז פיזי בישראל בהיקף כלשהו נשאר על כנו.

מנגד, חברות זרות שרשומות ופועלות במדינות שעמן לישראל אין אמנת מס — כמו למשל מדינות המהוות מקלט מס — יידרשו לשלם מס חברות על פעילותן בארץ גם אם אין להן מרכז פיזי כלל בישראל.

 

אך במקרים שכאלו, רשות המסים תתקשה להגיע אל החברות הללו.

 

רשות המסים לא מתכוונת למסות את כלל ההכנסות המופקות בארץ, שכן חלקן משויכות למדינה שבה רשום הקניין הרוחני של החברה או למדינה שבה ממוקם המטה המרכזי של החברה, אלא רק את החלק שמופק במובהק מפעילות החברה בישראל. כלומר, אם למשל פייסבוק ישראל מכרה שטח פרסום למפרסם ישראלי, אך כ־30% מהכנסות החברה (לצורך הדוגמה) משוייכות למדינה שבה ממוקם מטה החברה, רשות המסים תגבה מס רק עבור 70% הנותרים.

 

אם רשות המסים תצליח בסופו של דבר לגבות מס חברות, שעומד כיום על 25%, מענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות הפועלות בארץ, הכנסות המדינה צפויות לגדול במאות מיליוני שקלים בשנה לאורך זמן.

 

 

החשש: נטישה

 

החשש שמתעורר בכל פעם שנושא מיסוי חברות בינלאומיות עולה על הפרק הוא כי הן ינטשו את ישראל, שבכל מקרה מהווה עבורן שוק קטן ביחס לפעילותן במדינות אחרות.

בתגובה למהלך של רשות המסים אמר אתמול גיל שויד, מייסד ומנכ"ל ענקית הטכנולוגיה צ'ק פוינט, שזוכה להטבות מס משמעותיות מהמדינה, כי "ישראל מנסה למסות חברות זרות כמו פייסבוק וגוגל, כפי שנעשה כעת בכל העולם. יש מאבק בינלאומי וכל מדינה רוצה למשוך אליה יותר כספי מסים. אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לנהוג כמו ארה"ב או בריטניה. אם עסקים ייתקלו כאן בקשיים, הם יחפשו מדינות דומות לישראל שיהיו אטרקטיביות יותר עבורם".

 

ברשות המסים מצפים כי מאחר שהמיסוי אמור לחול רק על ההכנסות שמופקות בארץ, הרווח של החברות משהותן בישראל בכל מקרה יישאר גבוה יחסית, כך שלא יהיה להן תמריץ לעזוב. כיום, חברות כמו פייסבוק וגוגל בכל מקרה נדרשות לשלם מס על הפעילות שלהן בארץ, בדרך כלל במסלול של קוסט פלוס. כלומר, העלויות של מרכז הפיתוח שלהן ושיעור מסוים מהרווח שלהן.

 

כעת מבקשים ברשות המסים למסות את הפעילות השוטפת שמתרחשת בארץ בהיבט הדיגיטלי, כך שקיומו של מרכז פיתוח לא אמור להגדיל או להקטין את היקף המיסוי.

בנוסף, מאחר שמרבית החברות הללו רשומות במדינות שאיתן יש לישראל אמנת מס, המס שהן ישלמו בארץ יקוזז מהמס שהן אמורות לשלם במדינות המקור שלהן.

 

בלון המחאה הקורא לשר האוצר למסות את גוגל בלון המחאה הקורא לשר האוצר למסות את גוגל צילום: סקופר בעמ

 

שאלת ההכנסות

 

אחת השאלות המרכזיות בנוגע למהלך היא כיצד רשות המסים הישראלית תוכל בכלל לדעת מה היקף ההכנסות המדויק של החברות האלה — היקף שממנו תיגזר השומה שתוציא להן הרשות.

 

במקרה של החברות הגדולות שלהן יש חברות־בנות בארץ שנדרשות לדווח לרשות המסים בכל מקרה, הרשות יכולה להעריך את היקף הפעילות דרך היקף ההתקשרויות המדווח. אולם בכל הנוגע לחברות קטנות יותר, שאין להן חברות־בנות בארץ, רשות המסים עלולה להיתקל בקשיים בגזרת הגבייה. למעשה, לרשות המסים אין כל דרך לדעת בוודאות מה היקף הפעילות שלהן. כלומר, היא לא תוכל לגבות מהן מס.

 

בימים אלה מקדם האיחוד האירופי מהלך שיסדיר את דיווח כלל ההכנסות של החברות הבינלאומיות במדינות השונות שבהן הן פועלות (ראו הרחבה במסגרת). אם המהלך ייצא לפועל, הוא יקל באופן משמעותי על רשויות המס בהוצאת שומות לחברות האלו.

 

החוזר מטפל גם במע"מ

 

החוזר של רשות המסים מתייחס גם לעניין המע"מ. לפי החוזר, החברות הבינלאומיות שפועלות בישראל יחויבו להירשם כעוסק מורשה בישראל. כלומר, העסקאות שהן מבצעות כאן יחויבו בתשלום מע"מ.

 

כך, לדוגמה, פייסבוק, שמעניקה שירותי פרסום ללקוחות ישראלים שמפרסמים עבור ישראלים, תהיה חייבת ברישום במע"מ והכנסותיה מלקוחות ישראלים יחויבו במע"מ. אולם מאחר שרוב המפרסמים הם עוסקים מורשים, המע"מ יקוזז בסופו של דבר ולמהלך לא תהיה השפעה גדולה על הכנסות המדינה ממסים.

 

מאחר שבכל הנוגע למע"מ אין אמנות מס, במקביל לחוזר, רשות המסים מקדמת בימים אלו הצעת החוק שלפיה גם חברות שאין להן כל בסיס פיזי בארץ יידרשו לדווח אחת לתקופה על העסקאות שהן מבצעות ולשלם מע"מ.

 

ייפגשו בבית המשפט

 

סביר להניח שהפרשנות החדשה של רשות המסים לפקודת המס הקיימת תיאלץ לעמוד במבחן בית המשפט, שכן בעקבות הפרשנות החדשה, הרשות תוציא שומות לחברות הגדולות. חלק מהחברות צפויות להתנגד לשומות שיוצאו להן ולכן הן צפויות לגרור את רשות המסים לבית המשפט שיידרש להחליט אם הפרשנות החדשה תואמת את החוק הקיים, או שמא יש לשנות את החוק כדי לקיים את הכתוב בחוזר.

 

עו"ד אופיר מסר בתגובה לחוזר של הרשות כי "אני שמח שלאחר שלוש שנים של מאבק רשות המסים אזרה אומץ וחתמה על הנחיות שפירושן כי ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות כפייסבוק, אמזון, מיקרוסופט וגוגל ישלמו מס על הכנסותיהן מישראל. אני מקווה שההנחיות ייאכפו כראוי, שכן אם כך יהיה הדבר, ההנחיות הללו יכניסו לקופת המדינה עוד מיליארדי שקלים".

 

עו"ד ליאור נוימן, שותף ומנהל תחום המיסוי במשרד ש. הורוביץ, אמר כי לדעתו "ההנחיות של החוזר ייתקלו בקשיים רבים כאשר רשות המסים תנסה להוציא שומות לחברות זרות שאין להן סניפים בישראל. ראשית, רשות המסים תתקשה להטיל מס על חברה זרה תושבת מדינת שעמה לישראל יש אמנת מס על בסיס הפרשנות החדשה ללא תיאום מול מדינת התושבות של אותה חברה זרה, ויהיה צורך להפעיל את סעיפי נוהל ההסכמה ההדדית באמנות. שנית, צריך להביא בחשבון שהחברות הזרות פועלות באמצעות חברות שונות, וייחוס של מוסד קבע לחברה זרה עם הנוכחות הפיזית המינורית יותר בישראל לא בהכרח יאפשר לייחס את מוסד הקבע לחברה הזרה האחרת בקבוצה שפועלת בתחום המכירות באינטרנט בלבד".

 

פייסבוק מסרה בתגובה כי "פייסבוק משלמת מסים בכל מדינה שבה היא פועלת לפי החוק".

 

גוגל סירבה להתייחס לדברים.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x