שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

ההבדל בין תופעת לוואי לבין רשלנות רפואית: מתי ניתן לקבל פיצוי כספי?

תופעות לוואי בטיפול רפואי נגרמות פעמים רבות. גובה הפיצוי שיקבל המטופל, הוא פונקציה של חומרת הנזק שנגרם לו

עו״ד אמיליה ברדה 12:0916.08.16

דמיינו שחשתם ברע ונאלצתם להתפנות לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, שם נבדקתם ע"י האחות, ולצורך הקלת הכאב, טרם בדיקת רופא, קיבלתם כדור אופטלגין. נשמע מוכר, נכון?

מ' ז"ל אושפז בבית החולים לצורך כריתת גידול סרטני. לאחר הניתוח קיבל תרופות המכילות אופטלגין, וזאת מבלי לוודא קודם לכן שאינו סובל מרגישות כלשהי לתרופה זו. במקרה זה, מ' סבל מרגישות לאופטלגין והדבר אף צוין בתיקו הרפואי. כלומר, כל אחות או רופא סבירים יכולים היו לעלות על כך בלחיצת מקש במקלדת.

 

כתוצאה ממתן תרופות המכילות אופטלגין, מ' התמוטט ונפטר.

 

תופעות לוואי בטיפול רפואי נגרמות פעמים רבות בעת מתן תרופות: הרופא רושם למטופל תרופה מסוימת והיא עלולה לגרום לסימפטומים בלתי נעימים. האם מטופל הסובל מתופעת לוואי כתוצאה מטיפול רפואי, יכול לטעון לרשלנות רפואית?

 

כל אדם הנוטל תרופה ראוי שידע את מרכיביה כל אדם הנוטל תרופה ראוי שידע את מרכיביה צילום: בלומברג

 

עו"ד אמיליה ברדה-ארביב, ממשרד עורכי הדין שוורץ, מאייר, ברדה, המתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית, מסבירה: "כל טיפול רפואי חייב להתבצע במומחיות, מקצועיות ובשיקול דעת - זהו סטנדרט הטיפול המקובל. רשלנות רפואית היא חריגה מהסטנדרט הזה, אם על ידי פעולה אקטיבית ואם במחדל, שגרמו למטופל לנזק פיזי ממשי. כל אדם שנפגע מטיפול רפואי רשלני, יכול להגיש תביעה במסגרתה ידרוש פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו, עקב הטיפול. התביעה, יכול שתוגש כנגד כל איש רפואה: רוקח, אח, רופא וכיו"ב וניתן גם להגיש תביעה נגד המוסד הרופא בו עובד המטפל שנתן את הטיפול הרשלני".

 

עוד מציינת עו"ד אמיליה ברדה-ארביב: "מתן תרופות הוא חלק מרכזי בטיפול רפואי ובמקרים רבים, נטילת התרופה גורמת למטופל לתופעות לוואי, אם קלות ואם חמורות. ככלל, ניתן לומר כי תופעות לוואי הן חלק אינטגרלי מן הטיפול הרפואי, שהרי לרוב, אין לרופא אפשרות למנוע את הסימפטומים הנלווים לנטילת התרופה. אולם, לכלל זה יש חריגים, למשל, כאשר רופא רושם למטופל תרופה עליו לבדוק האם המטופל סובל מרגישות לאחד המרכיבים המצויים בתרופה וכן עליו להסביר למטופל איך ליטול את התרופה ומהן תופעות הלוואי הצפויות. יודגש, כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולא ניתן לומר באופן מפורש וחד משמעי כי התנהגות מסוימת היא בגדר רשלנות רפואית."

 

עו"ד אמיליה ברדה עו"ד אמיליה ברדה

 

חשוב לציין כי פרמטר הנזק הוא בעל משמעות רבה בתחום הרשלנות הרפואית. במרבית המקרים, תופעות לוואי מנטילת תרופה, גורמות לאי נוחות או לכאבים קלים, אך אין בכך נזק פיזי חמור וארוך טווח. במצבים אלו, אין בדרך כלל טעם כלכלי בהגשת תביעה, היות שגובה הפיצוי שיקבל המטופל, הוא פונקציה של חומרת הנזק שנגרם לו. אולם, אם מדובר על תופעות לוואי חמורות, שהובילו להרעה במצבו של המטופל, למשל נכות של ממש, תגובה אלרגית חמורה, או אף מוות במקרים קיצוניים, הרי שכאן המצב הוא שונה ויש להגיש תביעה לבית המשפט.

 

במקרה של מ', בית החולים טען בפני בית המשפט, כי היה על מ' ליידע את הצוות הרפואי כי הינו סובל מרגישות לאופלטגין ולא להסתפק בכך שהביא עימו מסמך רפואי שבו מצוינת רגישות זו או לצפות שהצוות הרפואי יעיין בתיקו הממוחשב.

 

בית המשפט השלום בירושלים דחה את טענת בית החולים וחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 355,000 שקלים למשפחתו של מ', וזאת בהתחשב בכך כי מ' היה חולה סרטן בעל תוחלת חיים קצרה מהממוצע.

 

לפיכך, כל אדם הנוטל תרופה ראוי שידע את מרכיביה והאם הינו סובל מרגישות לאחד ממרכיבי התרופה. כמו כן, כאשר אדם סובל מתופעת לוואי חריפה, לאחר נטילת תרופה, יש לבחון האם הייתה רשלנות של הרופא המטפל בעצם מתן התרופה או האם מדובר בתופעת לוואי מקובלת בנטילת תרופה זו.

 

עו״ד אמיליה ברדה, שותפה במשרד עורכי דין שוורץ, מאייר, ברדה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x