משרד הכלכלה בוחן: שירותי ספנות לא יוכלו לגבות מיבואנים שערי מטבע מופקעים

מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג בוחן בשבועות האחרונים אפשרות לקבע את שערי המטבע עבור שירותי הספנות בישראל, כך נודע ל"כלכליסט". זאת, משום ששירותי הספנות גובים שערים מופקעים שכמובן מייקרים את היבוא, והמחיר בסוף מתגלגל לצרכן עם ייקור עלות המוצרים.

הקיבוע המסתמן יהיה לכפות על כל חברות הספנות לגבות תשלום על שירותי ההובלה ביחס לשער הדולר או היורו היציג בישראל, בניגוד למציאות הקיימת שבה שערי המטבע נקבעים בצורה שרירותית על ידי החברות עצמן.

הבחינה של לנג החלה לאחר פניית התאחדות התעשיינים בישראל על ידי רובי גינל, שגילתה שמפעלים הפועלים בתחום היבוא ומשלמים עבור שירותי הספנות בשקלים, נדרשים לבצע המרה של המטבע לדולר אמריקאי ב"שער ספנות". השער, לפי ההתאחדות, הוא לא רשמי, ובדיקה אקראית שלהם העלתה שבחלק מהמקרים השער הזה עלול לייקר את עלות התשלום בכ־10% מעל לשער המטבע היציג הרלבנטי.

מימין: מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג ונשיא לשכת הספנות בישראל יורם זבה צילום: עמית שעל, גיל נחושתן

בפנייה שנשלחה ללנג טוענת התאחדות התעשיינים ש"שער הספנות נקבע באופן לא שקוף המעניק יתרון לנותני שירותי הספנות על פני היבואנים, ונובע מחוסר סימטריה במידע בין היבואן לנותני שירותי ספנות. מהבדיקה עולה כי יבואנים רבים אינם מבינים כי מדובר למעשה בייקור תעריף השירות, וסבורים כי לא ניתן להתמקח על סעיף זה.

המצב הקיים גורם לייקור מחירי חומרי הגלם והמוצרים הסופיים המיובאים". עוד מזכירה ההתאחדות למנכ"ל משרד הכלכלה כי "על פי נוסח החוק להגנת הצרכן, שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים - ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל".

בסביבת משרד הכלכלה מאשרים את בדיקת הנושא. לשכת חברות הספנות בישראל סרבה להתייחס לנושא, אולם בסביבתה הסבירו שלפי החוק, החשבונות של תשלום ההובלה המוגשים בישראל, הם חשבונות שקליים. לפיכך, התשלום מתבצע בשקלים בלבד כשהכסף, בחלקו או במלואו, עובר לחברת הספנות שלא תמיד בסיס פעולתה הוא בישראל.

מציאות זו מחייבת גם רכישה ומכירה של מטבעות זרים, לרבות העמלות הכרוכות בכך.