$
משפט

השכירו 120 דירות בת"א ורצו לשלם מס מופחת

בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי המשפחה, שמשכירה 120 דירות מהן 110 דירות למגורים נדרשת לשלם מס על הכנסות מעסק - כלומר 25%, במקום מס של 10% המשולם על הכנסות משכירות. בני המשפחה נדרשים כעת לשלם מס בגובה מיליוני שקלים

עמרי מילמן 15:4414.07.16
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק בנובמבר שעבר כי משפחת יהל המשכירה 120 דירות (מתוכן 110 דירות מגורים) נדרשת לשלם מס על ההכנסות מעסק כלומר 25% ולא מס מופחת של 10% המשולם על הכנסות משכירות, כפי שטענו בני המשפחה מול רשות המסים. עתה בית המשפט העליון התיר לפרסם את פסק הדין.

 

על פי פסק הדין, ארבעת בני המשפחה הכניסו משכירות הדירות למגורים ב-2008 בלבד על 2.73 מיליון שקל וב-2009 על 3.43 מיליון שקל. השאלה האם יש לראות את ההכנסה מהשכרת הדירות כעסק או כהכנסה פסיבית משכירות תלויה הן בהיקף הדירות המושכרות והן בכמות ההשקעה והיקף הפעילות היומית הנדרשת מצד בעלי הדירות בהשכרת הדירות.

 

מס מופחת על 110 דירות מושכרות? מס מופחת על 110 דירות מושכרות? צילום: שאול גולן

 

בני המשפחה ערערו על החלטת פקיד שומה ת"א להכיר בהכנסות כהכנסות מעסק, לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה כי הפעולות שהם עושים בקשר לדירות המושכרות הן הפעולות שעושה אדם שמשכיר דירה אחת בלבד, זאת מאחר ולאור המצב שוק השכירות בתל אביב והביקוש הרב מצד השוכרים לא נדרש כל מאמץ או בקיאות כדי להשכיר דירה במהירות במחיר שוק.

 

אלא שהפרקליטות טענה כי לאור המספר הרב של הדירות, היקף ההכנסות והבקיאות בשוק הנדלן של בני המשפחה- שמאי מקרקעין ואדריכל בפועל מדובר בעסק לכל דבר.

 

בית המשפט דחה את הערעור של בני המשפחה וקבע כי "....חרף נסיון השלושה להציג את עצמם רק כממשיכי הדרך של דורות קודמות שבחרו להשקיע בנדל"ן העובדות מראות כי מרביתה של מצבת הנכסים הנדונה נרכשה דווקא בשנות השמונים והתשעים (ובייחוד בשנות התשעים). בזמנים אלה כל שלושת המערערים היו אנשים בוגרים אשר קיבלו בצוותא החלטה מודעת להשתמש בכספם באופן אשר יחייב התעסקות אישית רצופה ובלתי מבוטלת. הדבר לא נכפה עליהם, ורוב הנכסים הנדונים לא הגיעו לידיהם בירושה..."

 

מלבד המס שיידרשו כעת לשלם בגובה מיליוני שקלים כל אחד מבני המשפחה נדרש לשלם 10 אלף שקל לבית המשפט.

 

בני המשפחה ביקשו צו איסור פרסום בטענה כי פסק הדין יפגע בפרטיותם אולם המחוזי והעליון דחו את הבקשה.

 

תגובת באי כוח הנישומים, עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין ועו"ד אדם קדש, ממשרד עו"ד איתן ,מהולל & שדות: "פסק הדין עסק במחלוקת אזרחית עתיקת יומין בדיני המס בנוגע לסיווג הכנסות – ובפרט בנוגע להכנסות שכירות – באילו סיטואציות הכנסות כאמור תחשבנה כהכנסות "פסיביות" ואימתי ההכנסות תחשבנה כ"עסקיות". במקרה זה, בית המשפט המחוזי למעשה הגיע למסקנה לפיה השכרה של כמות מסוימת של דירות – חייבת להיות מסווגת כ"פעילות עסקית" (כאשר אין אזכור מפורש לגבי מהי אותה כמות). יש להעיר בהקשר זה כי לפני מספר חודשים ניתן פסק דין אחר על ידי שופט אחר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובו נקבע שהכנסה מהשכרת כ- 25 דירות אינה מהווה "הכנסה מעסק". לכן, כיום עדיין ישנה אי-וודאות בנוגע לשאלה האם אכן קיים "סף" מסוים של דירות מגורים אשר מעליו ההשכרה בהכרח תיחשב כפעילות עסקית. כן נבקש להדגיש כי מדובר בנישומים שומרי חוק, שדיווחו כדין לאורך כל השנים על הכנסותיהם, והמחלוקת היחידה בינם לבין רשות המסים נגעה לפרשנות המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה לאורך השנים בין הכנסה "פסיבית" לבין הכנסה "עסקית". בהערת אגב, יש לשים לב כי במקרה זה הנישומים לכל אורך הדרך, גם לפני שנת 2003, דיווחו על הכנסתם מהשכרת דירות המגורים כהכנסה פסיבית; בשנים אלו – רשות המיסים היא זו ש"הרוויחה" מהסיווג של ההכנסות כ"פסיביות", אולם אז לא ביקשה לסווג את הפעילות כ"עסקית".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x