• תפריט
בארץ

נתונים חדשים: באילו בתי חולים תזכו לטיפול המהיר ביותר?

משרד הבריאות מפרסם לראשונה דו"ח מקיף על 90 בתי חולים ברחבי הארץ, הכולל 19 מדדים שונים. מבין בתי החולים הגדולים - הדסה קיבל ציונים גבוהים בחלק ניכר מהמדדים; מבין בתי החולים הקטנים - הלל יפה בחדרה הצטיין

ספי קרופסקי 11:0129.06.16
משרד הבריאות מפרסם היום (רביעי) את ממצאי התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים בישראל. מדובר בדו"ח מקיף שכולל 19 מדדים שונים שנמדדו במשך תקופה של שנתיים ובחלק מהמקרים אף שלוש שנים על 90 בתי חולים ברחבי הארץ – כלליים, גריאטריים וכן מוסדות לבריאות הנפש. באמצעות התוכנית, שעתידה עוד להתפתח בשנים הבאות, מקווים במשרד לשפר את אופן עבודת בתי החולים בישראל דרך מנגנון שקיפות שידרג אותם בהתאם לקריטריונים נבחרים.

 

מהדו"ח, שהותר לפרסום במקביל לקיומו של כנס ייעודי בנושא בתל אביב, עולה כי למעט מדד אחד חל שיפור בכל המדדים שמשרד הבריאות בחן בכלל בתי החולים. 4 מתוך 19 המדדים נמדדו במשך שלוש שנים (2013/14/15) ו-15 במשך שנתיים. המדדים נבחרו בעצת גורמי מקצוע במערכת הבריאות ולפי סטנדרטים מקובלים בעולם.

 

לצפייה בדו"ח המלא - לחץ כאן 

 

 

 

ביניהם, בין השאר, מדד הבוחן האם בוצע צנתור לב תוך 90 דקות מרגע ההגעה לבית חולים למטופלים עם אוטם חד בלב (68% ב-2013, 79% ב-2014 ו-86% ב-2015 בכלל בתי החולים בארץ), מתן אנטיביוטיקה מניעתית הולמת בהליך קיסרי (78% ב-2014 ו-88% ב-2015) ו-ניתוח תוך 48 שעות למטופלים עם שבר בצוואר הירך (71% ב-2013, 79% ב-2014 ו-84% ב-2015). כמו כן נבדק מדד אספירין - האם הומלץ לתת או לא לחולים באוטם חד בלב עם שחרורם מבית החולים.

 

מגדל אשפוז בהדסה מגדל אשפוז בהדסה צילום: מיקי נועם אלון

 

הדו"ח אמנם לא מציג דירוג סכום כללי של כל בתי החולים בשל מורכבות הבדיקה והמשתנים בין המרכזים הרפואיים, אולם בין בתי החולים הכלליים ניתן לזהות מגמות המציבות את חלקן במקומות גבוהים יותר ואחרים במקומות נמוכים. כך למשל, בתי חולים קטנים יחסית, דוגמת הלל יפה בחדרה שקיבל ציונים גבוהים בחלק ניכר מהמדדים. בין בתי החולים הגדולים, הדסה קיבל גם הוא ציונים גבוהים כשבחלק ניכר מהמדדים זכה למעל ל-90%.

 

תוכנית המדדים נתקלה לא פעם בביקורת מצד בתי החולים המבוקרים, שטוענים מצדם כי עליהם להתנהל עם פערים משמעותיים בכוח אדם, עומסים כבדים, היעדר תקציבים ומשאבים חומריים וכן הלאה, ולכן לא הוגן למדוד אותם לפי קריטריונים קשיחים שכאלו. כמו-כן הם מציינים את הפערים בגדלים בין בתי החולים, כשחלקם נחשבים למרכזי ענק הקולטים כמויות גדולות של מטופלים ואחרים בתי חולים קטנים ואזוריים.

 זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT או MRI ראש לחולים עם אירוע חד במוח – נקבע לפי האם בוצע תוך 3.5 שעות מההגעה לבית החולים. שברים בצוואר הירך – אירוע ששכיח בקרב קשישים – המדד הוא לפי האם בוצע ניתוח תוך 48 שעות מרגע האירוע. מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך (כדי למנוע זיהומים). במסגרת המטרה לשמור על רצף טיפולי – שיעור המאושפזים שנכתב להם סיכום מחלה מפורט תוך 14 ימים מיום השחרור (במטרה שהמידע יעבור לרופאים בקהילה וכן הלאה) זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT או MRI ראש לחולים עם אירוע חד במוח – נקבע לפי האם בוצע תוך 3.5 שעות מההגעה לבית החולים. שברים בצוואר הירך – אירוע ששכיח בקרב קשישים – המדד הוא לפי האם בוצע ניתוח תוך 48 שעות מרגע האירוע. מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך (כדי למנוע זיהומים). במסגרת המטרה לשמור על רצף טיפולי – שיעור המאושפזים שנכתב להם סיכום מחלה מפורט תוך 14 ימים מיום השחרור (במטרה שהמידע יעבור לרופאים בקהילה וכן הלאה)

 

 

אולם במשרד הבריאות מציינים מנגד כי ישנו קשר ישיר בין מדידת איכות לשיפור באיכות הטיפול הרפואי, כפי שבא לידי ביטוי במנגנוני הערכה דומים שהופעלו במקומות שונים בעולם. כך למשל באנגליה התוכנית הביאה לעלייה ב-50%-40% בשיעור עמידה במדדי איכות שונים, ובארה"ב חל שיפור משוקלל בעשור האחרון של 15.4% בכל המדדים. לפי אנשי משרד הבריאות, מגמה דומה קיימת במרבית מדינות ה-OECD. מהספרות המקצועית, אומרים במשרד, עולה שפרסום מדדי איכות משנה את סדרי העדיפויות של בית החולים, מביא לעלייה בתחושת האחריות של הצוות הרפואי ומגביר את המעורבות של הדרגים המנהליים.

 

מכלול הנתונים שנאספו בעבודה על הדו"ח יפורסמו באתר משרד הבריאות, כשכל אחד יוכל להיכנס ולהפיק טבלאות נתונים כדי להעריך את איכות הטיפול הניתנת בבתי החולים בארץ. בשנים הבאות צפויה התוכנית להתרחב ולכלול מדדים נוספים. במקביל, נערך דיון הבוחן את הצורך לקשור בין תוכנית המדדים לבין האופן שבו מתוקצבת מערכת הבריאות. "שאלת החיבור בין תקצוב לאיכות היא שאלה גדולה וחשובה ודורשת העמקה של כלל השחקנים במערכת להבנת המשמעויות טרם אימוץ מודל כזה או אחר", נכתב בדו"ח שכותביו משמיעים קריאה "לערוך דיון רציני לבחינת המשמעויות של מודלים אלו במערכת הבריאות הישראלית. ישנן מערכות בריאות בעולם כגון אנגליה שאמצו מודלים דומים אשר נוכל ללמוד מניסיונן".

 

שיטת העבודה על המדדים המופיעים בתוכנית מתחילה בעבודת צוות מקצועי הסוקר ספרות רלוונטית ובוחר את המדדים לפי קריטריונים שונים. בתי החולים הם אלו שמדווחים על המדדים אחת לרבעון – ישירות לכספות התוכנית הלאומית למדדי איכות. הנתונים המדווחים עוברים תיקוף והשוואה כמותית למול מאגר האשפוזים שכבר קיים במשרד הבריאות. בהמשך, נדגמים באופן אקראי 25% מהמקרים המדווחים בכל בית חולים, כשאחיות מפקחות מטעם התוכנית הלאומית למדדי איכות מאמתות את הנתון למול נתוני בית החולים.

 

פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב כיום ומי שהגה את התוכנית בתפקידו הקודם כמנכ"ל משרד הבריאות, הסביר ל"כלכליסט" כי "הביטחון העצמי והבגרות שהמערכת שלנו תופסת בפרסום פתוח של מדדי בתי החולים היא נכס לציבור, למטופלים וגם ליכולת של משרד הבריאות לשלוט ולקבוע מדיניות". אמנם הוא עזב את המשרד לנהל בית חולים, אך לפרופ' גמזו "אין היסוס שהתוכנית צריכה להתרחב ולהיות ברמת שקיפות מלאה של ניתוח כל הפרמטרים, גם במקומות שאתה פחות טוב בהם. במערכת שלנו, רוב השינוי מושג מפרסום השוואתי שגורם לנו כמערכת רפואית להיות טובה יותר ולקבוצת הגרועים להתבייש יותר".

בטל שלח
    לכל התגובות