• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ישראל בתחתית מדינות ה-OECD במיומנויות כתיבה ומתמטיקה

סקר בינלאומי מצביע שוב על קיומן של ישראל אחת וישראל שנייה – אחת בה יש כאלו שנמצאים בחזית הטכנולוגיות והמיומנויות של המאה ה-21 והשנייה שנשרכת הרחק מאחור ופערי השכר בהתאם

מיקי פלד 10:0028.06.16
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום סקר מעניין ועגום על היכולת של הישראלים להשתלב בשוק העבודה המודרני ולהשתכר בצורה סבירה. בסקר בינלאומי שנערך בשנה שעברה בקרב מדינות ה-OECD מתברגת ישראל באופן עקבי במקומות האחרונים מבין המדינות המתפתחות בשורה של מדדים, שמהווים למעשה מעין תמונת מראה לפערים הגדולים בין קבוצה קטנה של ישראלים שמקיימת את ענף הייטק, ביו-טק והחוקרים באקדמיה שנמצאים בחזית של המדע העולמי, לבין חלק גדול מאוד מהאוכלוסיה שאין לו את הכישורים להשתלב במאה ה-21.

 

 

 

בשתי המיומנויות הראשיות שנבדקו, אוריינות מתמטית ואוריינות קריאה, סיימה ישראל במקום החמישי מהסוף (מתוך 29 המדינות שהשתתפו). במתמטיקה הציון של הישראלים עמד על 251, לעומת ציון ממוצע של 263 במדינות ה-OECD, ובכתיבה קיבלו הישראלים ציון של 255 לעומת ממוצע של 268 (סולם הציונים נע בין 0 ל-500). בשני המקרים, לישראל שותפות מדינות כמו צ'ילה, טורקיה, ספרד איטליה ויוון. אגב, אותה תוצאה מתקבלת במדד פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת המוגדר כיכולת להשתמש בטכנולוגיה ואמצעי תקשורת כדי למצוא מידע ולהעריך אותו.

 

פערים גדולים בחברה פערים גדולים בחברה צילום: שאטרסטוק

 

למה ממוצע זה לא טוב

 

אם מפרקים את התוצאות של ישראל ליהודים וערבים מקבלים תמונה מעט מורכבות יותר. גם בכתיבה וגם במתמטיקה הציונים שמקבלים יהודים דומים לממוצע ה-OECD, בעוד שציוני הבוגרים מהמגזר הערבי נמוכים משמעותית. לדוגמה, באוריינות קיבלו גברים יהודים ציון של 268, רק נקודה פחות ממוצע הציונים של גברים ב-OECD (אצל נשים המצב דומה מאוד ל-OECD גם כן ולא רחוק מהגברים), בעוד גברים ערבים-ישראלים קיבלו ציון של 220 בלבד, מה שכמובן מוריד את הציון הממוצע של הגבר הישראלי לרמה של 257. על פניו אפשר להסתפק באמירה לפיה הבעיה היא רק של גברים ערבים, אבל זו תהיה טעות גדולה מאוד.

 

ראשית, משום שגם להיות בממוצע ה-OECD הוא לא משהו שיכול לספק משק שמלכתחילה נשען כמעט אך ורק על ההון האנושי שבו ולכן חייב להיות כחלק מהעילית של מדינות המערב ולא בממוצע שלהן. שנית, משום שגם במדינות ה-OECD יש אוכלוסיות גדולות מאוד וחלשות מאוד, בין אם מהגרים ובין אם מקומיים, ולכן למעשה בישראל יש שתי אוכלוסיות חלשות מבחינת המיומנויות במתמטיקה וכתיבה – גם חלקים גדולים מאוד מהמגזר הערבי וגם חלק מהמגזר היהודי. ויש גם הערה שלישית וחשובה - באופן מסורתי שיטת התיקצוב של משרד החינוך מפלה לרעה תלמידים ערבים, פשוט כי התיקצוב לא מתייחס למספר התלמידים אלא למספר הכיתות ולכן במקומות בהם הכיתות צפופות במיוחד עקב ריבוי תלמידים ומחסור בכיתות, כמו במגזר הערבי, התיקצוב פר תלמיד הוא נמוך יותר. מכאן, שיהיה לתלמיד ערבי גם קשה הרבה יותר להצטיין מאשר לתלמיד יהודי. גם תלמידים חרדים מקבלים תקציבים נמוכים בהרבה מיהודים לא-חרדים, אם כי במקרה שלהם קשה לדעת עד כמה זו אפליה בשל שיטת התיקצוב המעוותת ועד כמה זה עקב תיקצוב נמוך יותר מלכתחילה בשל אי-לימוד תכנים כמו בבתי הספר הממלכתיים.

סקר מיומנויות בהשוואה בין מדינות סקר מיומנויות בהשוואה בין מדינות

 

מעדיפים ישיבות על פני מעבדות פיסיקה

 

ההבדל בין ישראל ל-OECD מתבטא גם בפערים האדירים בישראל. שיעור הממוקמים בשתי הרמות העליונות במתמטיקה בישראל הוא כעשירית מהאוכלוסיה, בדומה למדינות ה-OECD. אבל שיעור הממוקמים בשתי הרמות התחתונות ביותר בישראל הוא 31% מהנסקרים, לעומת 23% במדינות ה-OECD. אגב, בקרב יהודים השיעור הזה עומד על 25%, ועל 54% בקרב ערבים. בהתאם, ישראל היא המדינה עם הפער הגדול ביותר במיומנויות מתמטיות מקרב כל מדינות ה-OECD.

 

המיקום של ישראל לא צריך להפתיע. מכיוון והמשק הישראלי ממוקם שוב ושוב במדדי אי השיוויון ושיעורי העוני יחד עם צ'ילה וטורקיה בתחתית המדינות המפותחות. כאשר אין לבוגר יכולת לפתור בעיות מתמטיות פשוטות יחסית ואין לו את היכולת להבין טקסטים מעט מורכבים אז גם יכולת הפרנסה שלו היא מוגבלת מאוד ומכאן שמהר מאוד הוא יכול להתדרדר מתחת לקו העוני או להתפרנס לא רחוק ממנו.

 

הנה המספרים שמראים זאת. על פי הסקר, השכר הממוצע ברוטו עולה ככל שעולה רמת המיומנות. כך למשל, השכר של האוכלוסייה ברמת אוריינות קריאה גבוהה (רמות 4-5) עמד בשנה שעברה על 16,312 שקל בממוצע, לעומת לעומת 8,552 ששקל בלבד בקרב בעלי רמת קריאה 1 ומטה.

 

בשנים האחרונות מזהירים כלכלנים רבים, ביניהם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, מהשחיקה בהון האנושי ובכישורים של תלמידי ישראל להשתלב במאה ה-21, ונראה שהסקר הזה רק מחזק את הטענות. אולם בסופו של דבר עדיין הממשלה הנוכחית, כמו רבות מקודמותיה, מעדיפות להגדיל ביותר מ-100 מיליון שקל את התקציב לאברכים בכוללים, שם כמובן לא מכינים אותם לשוק העבודה המודרני (ולראיה השיעורים הכפולים של חרדים שנכשלו במבחן התיקשוב לעומת יהודים לא-חרדים), בזמן שמעבדות הפיזיקה באוניברסיטאות צריכות לקושש תרומות אצל יהודים אמריקאים עשירים. כאשר זה סדר העדיפויות של הממשלות בישראל, לא צריך להתפלא מהתוצאות של הסקר הזה, ומרבים גרועים יותר שיבואו אחריו בשנים הקרובות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x