ניתוח כלכליסט
המחיר הכלכלי: ליברמן מכניס את תקציב המדינה לכוננות
יו"ר ישראל ביתנו מתנה את הצטרפותו לממשלה בהשלמת הפנסיה החודשית לעולים קשישים; עלות הדרישה: 3–2 מיליארד שקל - כשליש מהתוספת הצפויה בתקציב 2017, שחלק הארי מתוכה כבר הובטח למשרד הביטחון של ליברמן; אם הדרישה תיענה, תהיה זו הפעם הראשונה שהממשלה לוקחת על עצמה אחריות על חוסכי הפנסיה
אביגדור ליברמן הרעיד את המערכת הפוליטית כשהחליט להיכנס לממשלתו של בנימין נתניהו. לצד הדרישה לקבל לידיו את תיק הביטחון העמיד יו"ר ישראל ביתנו דרישה נוספת מראש הממשלה: להעניק לקשישים רוסים שלא הספיקו לחסוך מספיק שנים לפנסיה כדי שהקצבה החודשית שלהם תהיה מכובדת, השלמה כך שהפנסיה החודשית שלהם תעמוד על לפחות שכר מינימום. עלות הדרישה - כ־2–3 מיליארד שקל - מהווה שליש מהגידול הצפוי בתקציב המדינה, שרובו הובטח כבר למשרד הביטחון.
- יעלון פורש מהחיים הפוליטיים: "חוסר אמון בנתניהו"
- אורלי לוי אבקסיס פורשת מישראל ביתנו
- המפסיד השקט מכניסת ליברמן לממשלה: שר האוצר משה כחלון
גורמים שלוקחים חלק בדיונים מעריכים כי הדברים שעליהם יתעקשו בישראל ביתנו בנושא הזה יעלו לתקציב המדינה כ־2 מיליארד שקל בסופו של דבר. אך יחד עם העובדה שהיענות לדרישה של ישראל ביתנו עלולה להעמיד את המדינה במצב שבו היא נדרשת לדאוג לאוכלוסיות מוחלשות נוספות, התנאי הכלכלי של ליברמן עשוי לזעזע את התקציב הדו־שנתי של נתניהו ושר האוצר משה כחלון, שכן החלת הדרישה על כלל הציבור בעקבות מחאת פנסיה שאולי תפרוץ יכולה לעלות למדינה כ־6 מיליארד שקל.
בימים האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים בין אנשי ישראל ביתנו ואנשי הליכוד בנושא זה, משום שזה הנושא המרכזי שמעכב את החתימה על ההסכם הקואליציוני ששני היו"רים שואפים לחתום היום. הדאגה לפנסיות של העולים היא דבר שקל לתמוך בו פוליטית, ולמעשה כבר בתקציב המדינה הקודם הוחלט כי זאב אלקין יקים צוות שיפעל לקידום הנושא. יותר מכך, ל"כלכליסט" נודע כי בישיבת הממשלה ביום ראשון שעבר, בטרם נפתח המו"מ הרשמי בין נתניהו וליברמן, הודיע ראש הממשלה כי בכוונתו לקדם את מציאת הפתרון לפנסיה של העולים. האם נתניהו ידע באותה העת כי כניסתו של ליברמן לממשלה קרובה וכי זו עתידה להיות דרישתו הכלכלית המרכזית?
עולים מחבר העמים צילום: דוד רובינגר
מי שהספיקו לחסוך לפנסיה במשך 15–20 שנה בלבד בתנאים דומים צפויים לספוג מכה כואבת יותר בדמות פנסיה חודשית של 2,000 שקל לגבר ו־1,800 שקל לאשה. זאת בשעה שהפנסיה הממוצעת בישראל עומדת על 5,400 שקל לגבר ו־5,000 שקל לאשה. במילים אחרות, בלי התערבות חיצונית, שאותה דורש כעת ליברמן, העולים האלו יחוו בבת אחת ירידה משמעותית ברמת החיים שלהם בגיל הפנסיה, או שהם ייאלצו להמשיך ולעבוד על גיל מבוגר מאוד.
אם בעקבות הדרישה של ליברמן הממשלה אכן תנהיג פתרון של השלמת פנסיה לעולים, לא משנה מה יהיה גובהה של ההשלמה, זו תהיה הפעם הראשונה זה 20 שנה שבה הממשלה לוקחת אחריות על הפנסיה של מישהו, לאחר שבמשך הזמן הזה היא הטילה את האחריות כולה על החוסכים עצמם.
מאחר שהעולים לא לבד, סביר שהממשלה תמצא את עצמה נדרשת במהלך השנים הקרובות להעניק סיוע לפנסיות של אוכלוסיות נוספות. ובמה שונה מצבם של העולים מזה של אנשים שחסכו לפנסיה במשך 30 שנה ושילמו דמי ניהול מקסימליים? גם הם ימצאו את עצמם בגיל פרישה ללא פנסיה מספקת. כך גם בני 40 שהתחילו לחסוך רק ב־2008, כשהחיסכון לפנסיה הפך לחובה, וגם עצמאים רבים עלולים למצוא את עצמם במצב הזה. האם הממשלה תשלים לכולם את הפנסיה?
דרישה יקרה מאוד
הדרישה של ליברמן תעלה כסף - כ־2–3 מיליארד שקל. כשמביאים בחשבון את העובדה שסך הגידול בתקציב המדינה בשנה הבאה אמור לעמוד על כ־9 מיליארד שקל, מבינים שלא מדובר בכסף קטן. ומשום כך כחלון לא להוט להסדיר את הסוגיה, אך הוא כבר הודיע שהוא תומך בכניסתו של ליברמן לקואליציה, על כלל המשמעויות הנגזרות מכך. אך התמיכה של כחלון תזמן לו כאב ראש פוליטי, תקציבי ופיננסי לא קטן. מתוך הגידול 3 מיליארד שקל כבר הובטחו למשרד הביטחון במסגרת הסכם סודי שנחתם בין מנכ"ל האוצר שי באב"ד למנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל. כמו כן, בשבוע שעבר הכריז כחלון כי מערכת הבריאות תקבל לידיה עוד 2.5 מיליארד שקל וכך גם משרד התחבורה. משרד החינוך יקבל עוד 1.5 מיליארד שקל. כלומר, ההיענות לדרישה של ליברמן תבוא על חשבון ההבטחות הללו, מה שייצור תרעומת בקרב השרים.
כל זאת מתרחש כשרק בשבוע שעבר חשפו אנשי האוצר כי הבור בתקציב המדינה לשנה הבאה עומד על 15 מיליארד שקל. הבור הצפוי ל־2018 צפוי לעמוד על היקף דומה. הבורות האלו נוצרו משום שהממשלה נטלה על עצמה התחייבויות תקציביות מעבר לתקרה המותרת לה ומשום שההכנסות ממסים לא מספיקות. ההיענות לדרישה של ליברמן שעומד בראש מפלגה מעוטת מנדטים עלולה להביא ראשי מפלגות אחרות לדרוש מהאוצר דרישות סקטוריאליות שונות לתקציב הבא, כך שהבור הנוכחי יהיה רק ההתחלה.
על כך יש להוסיף את סימן השאלה שמתנוסס מעל ההסכם שנחתם בין משרדי האוצר והביטחון שלפיו תקציב הביטחון יעמוד על כ־60 מיליארד שקל בשנה עם כניסתו של ליברמן למשרד. ליברמן פיזר שלל התבטאויות מיליטנטיות בתקופה האחרונה, ועל כן קשה לראות כיצד הסכום הזה יספיק למימון התוכניות הגרנדיוזיות שלו.
אלו הסיבות שבגללן חוששים אנשי האוצר מהמהלך שנרקם לנגד עיניהם, ולכן בוודאי נשמו שם לרווחה כשאורלי לוי־אבקסיס הודיעה על פרישתה מישראל ביתנו ערב כניסתה לממשלה, וזאת משום שלוי־אבקסיס היא הסיבה שליברמן הציב דרישה כלכלית נוספת: לאפשר לרוכשי דירות ליטול משכנתא בהיקף של עד 90% משווי הדירה במקום 75%, כפי שהחוק מתיר כיום - מהלך שהיה עולה למדינה הרבה כסף משום שהיא היתה נדרשת לספק ערבויות למשכנתאות האלו בהיקף של עד 15 מיליארד שקל. ליברמן אמנם לא התעקש על כך, אך משלוי־אבקסיס הודיעה על פרישתה, הדרישה נזנחה.
פקידי האוצר התנגדו ליוזמה של לוי־אבקסיס מסיבות דומות לאלו שבגללן הן התנגדו גם לתוכנית הדגל של כחלון לפתרון משבר הדיור - מחיר למשתכן, שכן שתי אלו מגדילות את הביקושים לדירות תוך יצירת מצב שבו מי שאינו יכול לרכוש דירה מממן את מי שזוכה להנחה גדולה במחיר למשתכן או ל־90% משכנתא.
אורלי לוי-אבקסיס. פרישתה מישראל ביתנו פתרה בעיה לאוצר צילום: עומר מסינגר
הרחבת הממשלה הצפויה תביא גם לגניזתה לפי שעה של הצעת החלטה שהיתה אמורה לעלות הבוקר בישיבת הממשלה - אישור העלאת 1,300 מבני הפלאשמורה לישראל - מהלך שצפוי לעלות כ־2 מיליארד שקל. מדובר בהבטחה שנתן נתניהו בלית ברירה לח"כים ממפלגתו דודו אמסלם ואברהם נגוסה, שמרדו בהחלטות הליכוד עד שדרישתם נענתה. כעת נראה שנתניהו יחזור בו מההבטחה שממילא לא היה לה מקור תקציבי עד כה.
בעיות בנומרטור
התוספות שהבטיח כחלון טרם כניסתו של ליברמן לממשלה למערכת הביטחון, למערכת הבריאות ולמשרדי התחבורה והחינוך מתבססות על המספרים התקציביים שנאספו על ידי הנומרטור - כלי מיוחד שבנה אגף התקציבים שמטרתו לאמוד ולהציג את העלות ארוכת הטווח של כל ההבטחות התקציביות שהממשלה מפזרת לאורך השנה, נוסף על השינויים הטבעיים שמגדילים את תקציבי הממשלה. במילים אחרות, הממשלה לא יכולה להבטיח מה שאין לה מקור תקציבי עבורו. כעת, כניסתו של ליברמן לממשלה על דרישותיו השונות עלולה לזעזע את התוכניות הכלכליות של האוצר.
האופציות של כחלון
בשביל להתמודד עם מילוי ההבטחות שניתנו לליברמן עומדות בפני כחלון כמה אפשרויות. האפשרות הראשונה היא לקצץ בהבטחות שכבר נתן או לקצץ בתקציבים קיימים אחרים. אפשרות אחרת היא להגדיל את תקרת ההוצאות שהממשלה קבעה לעצמה, מעבר ל־2.66% שקבע הנומרטור.
לפי ההערכות באוצר, בשל הסיטואציה הפוליטית שנוצרה, זו צפויה להיות האפשרות שכחלון יעדיף וזאת כדי להקטין את הקיצוץ הצפוי בתקציב. אם הממשלה תגביה את תקרת ההוצאות שלה באופן מלאכותי, זה לא אומר שהיא מצאה פתרון לכך שיש לה חור בצד ההכנסות. כלומר, בצד המסים. בשביל להתמודד עם הבעיה הזאת, באוצר עומדים לפעול בשתי חזיתות.
ראשית, אגף התקציבים מתכוון לפעול להעלאת ההכנסות שמגיעות לקופת המדינה ממקורות שאינם מסים. למשל, לשים יד על הכספים שחונים בקופות מפעל הפיס והטוטו בהיקף של כ־2 מיליארד שקל. כספים חונים הם הכספים שמפעל הפיס והטוטו הקצו לפרויקטי בינוי ברשויות המקומיות שעוד לא יצאו לפועל. הרעיון הזה אולי מגיע מכך שבשנה שעברה האוצר הצליח לשים את ידיו באופן דומה על כמיליארד שקל שחנו בקופת קרן קיימת לישראל.
שנית, גורמים שונים במשרד צפויים להפעיל מכבש לחצים אדיר על הכלכלן הראשי יואל נוה כדי שיעלה את יעד ההכנסות של המדינה. ככל שנוה יסכים לשחק עם הנחות היסוד הכלכליות במודל שלו בשביל להעלות את יעד ההכנסות, כך הבעיה של שר האוצר תהיה קטנה יותר, לפחות על הנייר.
אם זה לא יספיק, כחלון צפוי להעלות את יעד הגירעון לשנה הבאה. לפי התקציב שאושר בשנה שעברה, יעד הגירעון ל־2017 אמור לעמוד על 2.5% מהתוצר. אם כחלון יראה שהמספרים לא מתכנסים ליעד, הוא עלול להעלות את יעד הגירעון של 2017 לכיוון ה־3% מהתוצר. העלאה של יעד הגירעון לשיעור זה בתנאים הנוכחיים של המשק הישראלי שנמצא בדשדוש עלולה להגביל את יכולתה של הממשלה להתמודד עם משבר כלכלי.
הקרב על תיק הכלכלה
התפטרותו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון טלטלה בסוף השבוע את מפלגת הליכוד, שנכנסה לסבב תיקים על רקע הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה. את תיק הביטחון יתפוס ליברמן, וח"כ סופה לנדבר תחזור ותקבל את תיק העלייה והקליטה על חשבון השר הנוכחי זאב אלקין.
התיק הנחשק ביותר הוא כעת תיק הכלכלה שנמצא בידיו של נתניהו. לוין, אלקין, צחי הנגבי ומירי רגב הודיעו כולם שהם מעוניינים בו. נתניהו כבר סיכם עם שר הרווחה חיים כץ על העברת חלק התעסוקה מהמשרד לידיו, אולם כל השרים המוזכרים הודיעו שהם מעוניינים בתיק הכלכלה כפי שהוא היום וכי הם לא מעוניינים בו אם הוא יקוצץ. אך לאור העובדה כי כץ נחקר בשבוע שעבר בחשד לקבלת מידע פנים, ייתכן כי נתניהו ימסור את התיק במלואו לאחד הממתינים לו. כך או כך, נתניהו צפוי להמתין להתפתחויות ובינתיים אין לו סיבה למהר לצאת לסבב תיקים.
