שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הבורסה ליהלומים משנה כיוון: הכביסה המלוכלכת נחשפת

חקירת היהלומן חנן אברמוביץ' בחשד להונאה מסמנת את סוף עידן הקליקה הסגורה בבורסה ליהלומים. אחרי שאברמוביץ' ויתר על השימוע בדלתיים סגורות והלך בעצמו למשטרה, בבורסה מודים כי "אופי הקהילה משתנה". את מקומן של לחיצות ידיים ומילות כבוד מחליפות כיום הדלפות מידע מתוקשרות

זוהר שחר לוי 06:4825.04.16

בית משפט השלום בת"א האריך אתמול בשלושה ימים את מעצרו של היהלומן חנן אברמוביץ', החשוד במעילה של 60 מיליון שקל. "מחומר החקירה שהוצג עולה שהסיכוי להוכיח משפטית שקיימת כוונת מרמה בפעולות שנעשו לא פחת, אלא אף גדל", כתב השופט בהחלטתו. במקביל הוא הורה לעצור ל־24 שעות גם את בנו, תום אברמוביץ', בחשד למעורבות במעשי ההונאה המיוחסים לאביו.

 

אברמוביץ' נחקר בחשד כי סוחרים סיפקו לו יהלומים, אך לא קיבלו תמורתה את דמי מכירתם. בימים האחרונים חקרה המשטרה את אברמוביץ' וכמה ממקורביו, בהם רואה החשבון שלו, ולשיטתה, לא מדובר במי שהגיע לחדלות פירעון, אלא מי שביצע הונאה.

 

מקורב לפרשה מספר כי לפני באוקטובר האחרון אברמוביץ' פשוט הפסיק לשלם לסוחרים: "הוא התחיל למכור ליהלומנים סיפורים", אומר אותו גורם, "פעם אחת סיפר שכסף בדרך, שהוא תיכף מגיע, פעם אחרת סיפר שהשקיע בעסקה מאפריקה, ואח"כ סיפר שהוא נוסע להונג קונג להביא כסף. הוא באמת נסע למשך חודש, אבל הכסף לא הגיע".

 

יומיים לפני שנעצר אברמוביץ', היהלומנים הניפו דגל אדום - התרחיש הזה קורה בבורסה, כשלמישהו חוזר צ'ק או שהוא לא משלם, ואז נעשית פניה למחלקה המשפטית. לפי תקנון הבורסה, עוד באותו היום מזמנים תורני המחלקה המשפטית את בעלי החוב לדיון ראשון לבוררות. כך היה גם אצל אברמוביץ', אך הוא ביקש ארכה של 24 שעות והבטיח כי הכסף יעבור בתוך פרק הזמן הזה.

 

"ברגע האחרון", מספר גורם מקורב, "החליטו בבורסה לדחות את ההליך ב־24 שעות. אברמוביץ' זומן לבוררות למחרת, אבל הוא פשוט לא הגיע, וההנהלה המליצה ליהלומנים לפנות למשטרה. בדרך כלל זה לא עובד ככה. כשיש פשיטת רגל כלכלית ליהלומן, נגיד אם קליינט בחו"ל הפסיק לשלם או שחברה זרה קרסה והשאירה אותו בלי כסף, מתכנסת ועדת נושים והיא מגבשת הסדר לתשלום החוב". זה אפילו מה שקרה לאברמוביץ' עצמו ב־2008, כשנקלע לקשיים כלכליים והנהלת הבורסה ערכו מולו הסדר נושים, שבמסגרתו הוא שילם 70% מהחוב.

 

אבל הפעם זה היה שונה. "כאן הוא לא שילם כלום", מספר גורם אחר, " יש כאן הונאה של ממש. אברמוביץ' סיפר סיפורים שנפלו אחד אחרי השני כאשר במבחן התוצאה אחרי שבעה חודשים הוא לא שילם דולר אחד לנושים ולא הראה כוונה לשלם. לבורסה אין כלים להתמודד עם זה, רק למשטרה ולפרקליטות. היא לא יכולה להוציא צווים ולהיכנס לחשבונות או לבקש חיקור דין בחו"ל, אז הגישו תלונה והוא נעצר".

 

"הגשת התלונה חרגה מהנורמה המקובלת בבורסה"

 

הבורסה ליהלומים בישראל נחשבת גם היום למקום סגור שבו הכביסה המלוכלכת נשארת בתוך הבית, העסקים נעשים בלחיצת יד ולמילה יש מקום של כבוד. "היהלומנים באים מנקודה של אמון הדדי, זוהי אבן היסוד של בורסת היהלומים", נכתב בתקנון הבורסה, "אם מתעורר סכסוך, חובה על היהלומן ליישב את הסכסוך בתוך הבורסה".

 

הבוררות הפנימית מתנהלת בשתי ערכאות בהתאם לגובה הסכום שבמחלוקת. אם חבר בורסה רוצה לפנות לבית המשפט, עליו לקבל את אישור המחלקה המשפטית. היתרון בבוררות היא שבניגוד לבית המשפט, ההליכים הם פנימיים וחסויים, הזמן קצר יותר ממשפט שעשוי להימשך שנים ארוכות, והבוררים עצמם הם יהלומנים שנבחרים בהגרלה בידי המחלקה המשפטית. "הבורר", כך לפי התקנון, "ינהל את הדיון על פי מיטב כישוריו המקצועיים, הבנתו ומצפונו – אך הוא אינו מחויב לדין מהותי כלשהו. לפיכך הדברים נקבעים על פי צדק טבעי, ולאו דווקא לפי החוק היבש".

 

גם מי שהתלוננו נגד אברמוביץ' פנו להליך הבוררות. לשיטתם, כשהוא לא הגיע לבוררות, הם הבינו שאין בכוונתו להחזיר את הכספים ועל כן תלו ברחבי הבורסה שלטים המזהירים מפניו. למחרת אברמוביץ' ניגש בעצמו למשטרה, במקביל למתלוננים נגדו. ככל הנראה הוא שיער שזו כוונתם, ועל כן ביקש להקדים תרופה למכה, כשלגרסתו עוד בטרם עשה זאת, קיבל מחלקם איומים בטלפון. עוד באותו היום יצאה הודעה רשמית של הבורסה, שבה ציינה ההנהלה כי החלה בבדיקת תלונה שהגישה קבוצת יהלומנים.

 

"הנהלת הבורסה בשנת 2016 תגלה אפס סובלנות כלפי גורמים הפוגעים בחברי בורסה אחרים", מסר מנכ"ל בורסת היהלומים הישראלית אלי אבידר. "ענף היהלומים הישראלי חווה קשיים בשנים האחרונות ולצערנו אנו נחשפים גם למקרים מצערים כאלה בהם יש המנצלים את המצב. הנהלת הבורסה תפעל בתקיפות לבירור המקרה כולל פנייה לרשויות החוק".

 

מה קרה בבורסה ששינה את החוקים ופתח את דלתותיה גם לתלונות ולחקירות משטרה? סברה אחת היא שפרשת הבנק המחתרתי, שהתרחשה לפני ארבע שנים, ניערה אותה מעולמה הסגור, וגרמה לכך שהכביסה המלוכלכת מתחילה לצאת החוצה. בשנת 2012 נחשף "בנק", שפעל במתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן, סיפק שירותי מטבע במאות מיליוני שקלים במשך שנים ללא אישור על פי חוק וללא דיווח, ובמסגרתו הולבנו כספים במסווה של ביצוע עסקאות יהלומים פיקטיביות.

 

מנכ"ל הבורסה אלי אבידר: "לצערנו המו"מ מול רשות המסים שנמשך כבר ארבע שנים גורר משברים ואי סדרים בענף שגורמים גם ליהלומנים לפעול בניגוד לנהלים" מנכ"ל הבורסה אלי אבידר: "לצערנו המו"מ מול רשות המסים שנמשך כבר ארבע שנים גורר משברים ואי סדרים בענף שגורמים גם ליהלומנים לפעול בניגוד לנהלים"

 

 

נותני שירות המטבע, כך נטען, ניצלו את ההסדרים המיוחדים בתחום יהלומים כדי להלבין הון באופן שיטתי ובמשך תקופה ארוכה. אחד ממפעילי אותו הבנק, מאיר אוחנה, הורשע ונידון לאחרונה לעונש חמור של עשר שנות מאסר בפועל.

 

"עולם היהלומים עובר שינוי מהותי", אומר ל"כלכליסט" גורם הקשור לתחום. "היתה דיסקרטיות גדולה, לחיצות ידיים, נוהג של 'מילה זו מילה' ולרוב בלי שום מסמכים כתובים. הכל היה חשוך ובפנים, אבל הרעיון היה של כבוד, ושמי שלא מיישם אותו, מוחקים אותו, ואף אחד לא עושה איתו עסקים. בשנים האחרונות, גם בגלל הסיפור של הבנק המחתרתי, מרגישים שינוי. אנשים יותר מדברים החוצה, יותר מעלים דברים על הכתב, יותר עושים שימוש בערכאות משפטיות – דבר שהיה פחות נפוץ עד כה. התחושה היא כאילו משנים את האופי של הקהילה הזו".

 

מנגד, גורם אחר בבורסה מסייג ומבהיר כי "בעלי הבנק המחתרתי לא היו יהלומנים, אלא רק נתנו שירותי בנקאות שחורה ליהלומנים. דווקא מרבית הסכסוכים או העבירות שמבוצעים על ידי חברי בורסה מסתיימים ללא חשיפה בתוך המוסד לבוררות שבבורסה".

 

לדבריו, "במקרה האחרון כנראה שהגשת התלונה חרגה מהנורמות המקובלות מתוך הבנה שאין לחברי הבורסה שניזוקו עוד סיכוי להיפרע כספית, ולכן העדיפו לפגוע בחשוד באמצעות משטרה והליך משפטי, שגם יאפשר אחר כך הגשת תביעה על בסיס הקביעות שייקבעו בהליך המשפטי".

 

היצוא התכווץ ובמקביל הרשויות הגבירו את האכיפה

 

ענף היהלומים המקומי סבל בשנים האחרונות לא רק מהונאות ענק. המשבר העולמי נתן את אותותיו, וההאטה בסחר העולמי ביהלומים פגעה גם ביצוא מישרל, שהתכווץ ב־32% מאז 2010.

 

הבורסה ליהלומים ברמת גן הבורסה ליהלומים ברמת גן צילום: אוראל כהן

 

במקביל, החלו רשות המסים להגביר אכיפה על הלבנות הון במסגרת הבורסה, בין היתר לאור דרישות ה-OECD בנושא. בספטמבר נכנס לתוקפו צו איסור הלבנת הון בענף היהלומים, המחייב דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור. יישומו של חלקו הראשון של הצו העוסק בזיהוי הלקוח נכנס לתוקפו, ואילו החלק השני, הנוגע לחובת הדיווח, ייכנס לתוקף בספטמבר הקרוב.

 

"שקיפות – זו מילת המפתח בסביבת העסקים של המאה ה-21", כתב לפני כשנה שמואל שניצר, אז נשיא הבורסה והיום יו"ר מכון היהלומים. "אנחנו חיים בעיצומו של השינוי, התופס תנופה מואצת. לא קל ולא פשוט לנו להבין את העולם החדש תוך כדי המשך הניהול השוטף של עסקינו. הראש עוד חושב כמו פעם, אבל המציאות כופה עליו להבין ש'פעם' – נגמר, ו'עכשיו' – כבר כאן".

 

הבורסה היתה כר פורה להלבנת הון ולשימוש בכסף שחור", מספר גורם בענף, "אבל המגמה העולמית היא הסדרה ופיקוח, והבורסה מבינה שהכללים השתנו והיא צריכה להצטרף, להתחיל לשקף את הדברים".

 

בשבוע שעבר פרסמה ההנהלה "הודעה דחופה לציבור" בנושא איסור הלבנת הון, שלפיה המפקח על היהלומים "מוסמך להיכנס לכל מקום בו פועל סוחר ביהלומים ולדרוש ממנו מסמכים המתייחסים למילוי חובותיו על פי חוק". בהודעה הובהר כי "הביקורות יחלו בקרוב", ובשבוע הבא אף צפוי להתקיים אירוע הסברה על תיקוני חוק איסור הלבנת הון לקראת יישומו.

אבל על הכוונת של עולם היהלומנים לא רק רשויות הלבנת ההון אלא גם רגולציה נוספת מכיוונה של רשות המסים שמכוונת גם היא לחובת דיווח במטרה למנוע העלמות מס. בין הצדדים, כך לפי ההודעה שפרסם אבידר, מתנהל משא ומתן מתמשך במשך ארבע שנים בתקווה להגיע להסכם שמקובל על הצדדים. "לצערנו", הבהיר אבידר, "הימשכות המצב במשך ארבע שנים גוררת משברים ואי סדרים בענף אשר גורמים גם ליהלומנים לפעול בניגוד לנהלים".

 

ההתנהלות מול רשות המסים עלתה בשנים האחרונות על שרטון לאחר שבינואר 2014 פשטו חוקרי הרשות על אחת החברות בבורסה בחשד שזו העלימה מסים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. עובדי הבורסה התרעמו אז על הפשיטה בטענה כי מדובר בהפרה של הסכם במסגרתו אנשי רשות המסים לא נכנסים למתחם ללא הודעה מראש.

 

אין ספק כי הבורסה ליהלומים עוברת שינוי של ממש בשנים האחרונות, הן על רקע פרשת הבנק המחתרתי שטלטל אותה והן על רקע הרגולציה שדופקת על דלתה מכל כיוון. לאנשי הבורסה יש שתי ברירות: להילחם ברגולציה או לעבוד ביחד איתה. נכון לעכשיו נראה כי הבורסה בחרה בדרך השנייה אולם רק שנים יגידו אם השקיפות באמת חדרה.

 

גורם נוסף לפתיחותה של הבורסה הוא בחירתה של הנשיאות החדשה. הנשיא שנבחר לפני מספר חודשים, יורם דבש, דוגל במדיניות של שקיפות וטיפול בהתאם. "המקרה של אברמוביץ' הוא ייחודי כי מעולם לא הייתה נפילה כזו", אומר גורם בהנהלת הבורסה. "במשך שבעה חודשים הוא השתמש באמון בין חברי הבורסה והוא חשב לנצל את העובדה שהבורסה לא תפנה למשטרה. הוא לא לקח בחשבון שהנשיאות השתנתה. הנהלת הבורסה לא רק שעודדה אלא שביצעה פניה אישית למשטרה".

 

סייע בהכנת הכתבה: עמרי מילמן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x