שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרשנות

הופעה היסטורית: מהו המתווה של נתניהו בפני בג"ץ

המאמץ העיקרי של נתניהו בהופעה הראשונה אי פעם של ראש ממשלה בפני שופטי בג"ץ יהיה לשכנעם כי הפעלת סעיף 52 לעקיפת הממונה על הגבלים במתווה הגז לא נמצאת בתחום המשפט המינהלי, שבו הוא עשוי להפסיד, אלא במגרש ה"סבירות". גם מקומו של האינטרס הלאומי לא ייפקד

משה גורלי 07:0114.02.16

לראשונה בתולדות המדינה יתייצב היום (א') ראש ממשלת ישראל בבית המשפט העליון. אמנם זה קרה רק לפני חודש כשאהוד אולמרט פנה ישירות לשופטים, אבל בקשתו היתה בעניין אחר לגמרי. נתניהו מגיע כדי לשכנע, יש האומרים להטיל אימה, והכל כדי להבטיח את דחיית העתירות נגד מתווה הגז.

 

1. האם באמת נשלף הקלף המנצח

מה גרם לנתניהו לשנות את דעתו? בתחילה הוא הרי לא היה בתוכנית. בג"ץ דרש "מצהיר בכיר", והמדינה הסתפקה בשר האנרגיה יובל שטייניץ ובשורה ארוכה של בכירים ורגולטורים. המהפך אירע בתחילת הדיון הראשון, כשהשופטים לחצו על בא כוח המדינה עו"ד ענר הלמן לנהל את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי. הלמן יצא להתייעצות ארוכה וחזר עם הסכמה שהותנתה בעדות נתניהו. מה שערער את ביטחון המדינה היה הצו על תנאי, שמשמעותו היא הכרה בקייס שיש לעותרים ("אין בכך להביע עמדה בעתירות", הרגיע ראש ההרכב אליקים רובינשטיין). השופטים הודיעו גם על כוונתם לצלול למסמכים החסויים כדי לבדוק את שיקולי הביטחון. וגם ייתכן שהעיניים המנוסות של באי כוח המדינה זיהו פוטנציאל של חילוקי דעות בהרכב. אל מול כל החששות האלה נשלף הקלף שאמור לנצח: ראש הממשלה.

 

 

 

2. איפה ארדואן, א־סיסי ועבדאללה

טוב, לא ראש הממשלה, אלא שר הכלכלה. השר שהפעיל את הסמכות לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים כדי לעקוף את הממונה. הפעלת הסמכות מצויה במרכז הדיון, והיא מותקפת בשלושה ראשים. הראשון, שיקולים זרים, שזו מילה מכובסת לשחיתות. כאשר כסף גדול מונח על הכף, והמדינה מתגייסת במלוא העוצמה להגן על המתווה במקום ללכת לבית הדין להגבלים, אז כנראה שמשהו, לטענת העותרים, מסריח. השני, הישראבלוף בתהליך ההיוועצות עם ועדת הכלכלה, שהרי ברור שנתניהו הגיע לוועדה כשדעתו כבר נעולה (וגם של הח"כים, יש לציין למען האיזון). והשלישי, נימוקי החוץ והביטחון הם מלאכותיים. לכל היותר, מדובר ב"ביטחון אנרגטי", שזה חשוב, אבל לא חזק מספיק להפיל את שיקולי התחרות. ופגיעה ביחסי חוץ? חבל שמחלקת בג"צים לא גייסה תצהירים ולא זימנה לדיון גם את המלך עבדאללה, ארדואן, א־סיסי, אבו מאזן ושאר החברים כדי לחזק נקודה זו.

 

 

 צילום: אלעד גרשגורן , אלכס קולומויסקי

 

3. מגרש ההכרעה: סמכות או סבירות

עדותו של נתניהו היום תמשיך את הקווים שהניחו בדיון הקודם שטייניץ ואורי שוורץ, הממונה בפועל על הגבלים: לא מדובר במתווה אלא בהסדרה מחודשת של משק הגז. נתניהו ידגיש את האינטרס הלאומי ולא את האינטרס של החברות. הטיעון הזה נועד להרחיב, שלא לומר לחלץ את המדינה מהמסגרת של סעיף 52, שמצומצם לבחינת הדרך שבה הפעיל נתניהו את סמכותו לעקוף את הממונה. המדינה, שכנראה חשה בחולשה מסוימת בדרך הזו, מגייסת את האינטרס הלאומי הכולל שנועד "להסדיר מחדש, ובראייה רחבה וכוללת, שוק המצוי בקיפאון", כדברי המצהיר נתניהו.

הסיכוי של העותרים טמון בהכרעת השופטים שהמדינה חרגה מסמכותה. במשפט המינהלי, חריגה כזו מבטלת את ההחלטה. לכן מעדיפה המדינה לדבר במונחים של סבירות. במגרש הזה היא כנראה תנצח, כי קשה להניח שהשופטים יתערבו בסבירות המתווה. הסיפור המשפטי הוא המגרש שעליו תתקבל ההחלטה - הסמכות או הסבירות. נתניהו מגיע היום כדי לשכנע את השופטים לשחק במגרש שלו, הסבירות.

 

 

 

4. צדיקים, מלאכתם נעשית בידי המדינה

במהלך הדיון הראשון מיעטו נציגי חברות הגז לדבר. נציגי נובל ויתרו כליל על זכותם לטעון, ונציגי דלק ויתרו על חלק ממכסת הדקות שלהם לטובת המדינה. מכיוון שלא מקובל לעודד ולמחוא כפיים, הם התאפקו מלהריע לבא כוח המדינה הלמן. לחלק מהנוכחים זה הזכיר את הבג"ץ נגד הסדר הטיעון עם הנשיא קצב, כשפרקליטיו אביגדור פלדמן וציון אמיר תמכו וחיזקו את נציג המדינה שי ניצן, שטען בהתלהבות ובכישרון בעד ההסדר. צדיקים, אז והיום, מלאכתם נעשית בידי המדינה.

 

 

 

הסיפור מבחינת החברות הוא סעיף היציבות הרגולטורית שהבטיחה להם המדינה לעשר שנים. בלעדיו, לטענתם, אין מימון להמשך פיתוח השדות ואין מתווה. האם מדובר בהבטחה מינהלית או בהתחייבות חוזית? המדינה טוענת להבטחה מינהלית, כלומר הבטחה שלטונית שמחזקת את יכולתה להשתחרר ממנה. כמובן, בשינוי הנסיבות, בשינוי האינטרס הציבורי, בתשלום פיצוי. בעיני החברות, נובל בעיקר, מדובר בחוזה שמחזק את סיכוייה בבוררות בינלאומית, אם וכאשר נגיע לכך. המדינה אמנם טוענת להבטחה מינהלית, אבל מצוידת בחוות דעת של משרד עורכי דין אמריקאי על הסיכונים הממשיים שייגרמו לה בבוררות. חוות הדעת תוגש כחלק מהחומרים החסויים כדי לשכנע את בג"ץ בסכנות שבביטול המתווה.

 

5. השופטים מבקשים לנסות ולהקטין את הלהבות

בין הדיון הראשון, מלפני עשרה ימים, לבין הדיון היום, נחתו על ההרכב כמה בקשות שסורבו כולן: להרחיב את ההרכב, לחקור את ראש הממשלה באולם בידי באי כוח העותרים,ולאפשר שידור חי של הדיון לבקשת "כלכליסט". הסירובים לא ממש נומקו, והתחושה היא שהשופטים מבקשים להקטין את הלהבות. בעיניהם, הבקשות נועדו מן הסתם להעצים את ההצגה, את הקרקס, ולא לשרת יעדים דמוקרטיים ודיונים לגיטימיים. דחיית הבקשה לשידור נומקה בכך ש"הדיונים בתיקים פתוחים כמובן לתקשורת... ועל כן זכות הציבור לדעת נשמרת באופן מיטבי". ביום למחרת הוגבלו כלי התקשורת בהכנסת נציג אחד בלבד מכל כלי תקשורת. כך תישמר זכות הציבור לדעת "באופן מיטבי" באחד הדיונים המשמעותיים והחשובים ביותר שהתקיימו כאן אי פעם. תשאלו את ראש הממשלה, אפילו הוא רוצה להשתתף בו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x