שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"אף מעסיק לא ישלם לעובד יותר רק כי יש לו MBA"

דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב פרופ' משה צבירן בטוח שלימודי ניהול עוזרים להתקדם בשוק העבודה, אפילו אם לוקח זמן עד שרואים את התוצאה בתלוש השכר

מעין מנלה 08:1703.02.16

"לתואר שני במינהל עסקים בישראל אין השפעה על השכר", פוסק פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב, ובתוך כך מנפץ חלומות של סטודנטים רבים על זינוק בתנאים לאחר השלמת ה־MBA. ובכל זאת, כמי שאחראי על בתי הספר לניהול ולמינהל עסקים, צבירן עדיין משוכנע שלהשכלה, ובוודאי ללימודי הניהול, יש ערך רב בשוק העבודה. פשוט צריך לדעת לשים אותם בקונטקסט הנכון.

 

"תואר אקדמי הוא לא רק רלבנטי להצלחה בשוק העבודה, הוא קריטי ליכולת ההצלחה להתקדם בארגון", אומר צבירן. "שאלתי את המנהלים של משרדי רואי החשבון שמגייסים סטודנטים להתמחות בסוף השנה הראשונה למה הם מגייסים אותם, הם הרי לא יודעים כלום. אותם מגייסים אומרים במפורש שעצם העובדה שהסטודנטים התקבלו לתוכנית הלימודים באוניברסיטה מראה שהפוטנציאל שלהם גבוה, ולכן הם מוכנים לתת להם הזדמנות.

 

"לא כל מי שנקלט במשרדים באמת יממש את הפוטנציאל שלו, כי צריך עוד תכונות כמו יזמות ונכונות לעבוד קשה", הוא מסייג. "אלה דברים שאנחנו לא מלמדים באוניברסיטה, או שיש לך את זה או שאין לך. אבל כשבוחנים את הפוטנציאל, אין ספק שמי שמגיע מרקע נכון מבחינת לימודים אקדמיים יכול להתקדם הרבה יותר. זה נכון גם לגבי תואר ראשון וגם לגבי MBA".

 

צבירן. שילוב בין לימוד תיאורטי לניסיון מעשי צבירן. שילוב בין לימוד תיאורטי לניסיון מעשי צילום: עמית שעל

 

אבל אתה אומר שעל השכר זה לא משפיע.

"חד וחלק לא. אף מעסיק לא ישלם לך יותר יום אחרי הלימודים, אבל אתה ודאי יכול להתקדם יותר. אגב, אחת הסיבות שהאוניברסיטאות הישראליות לא מצליחות להתברג בדירוגים הבינלאומיים של התוכניות למינהל עסקים היא שאת הדירוג המציאו אמריקאים, ואחד הקריטריונים העיקריים הוא מה הפער בשכר לפני התואר ואחרי התואר.

 

"בארה"ב זה בולט מאוד, מכיוון שאנשים לקחו הלוואה והוציאו 200 אלף דולר על תואר שני בהרווארד או בקלוג (בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן — מ"מ) — אז הם מצפים שהשכר שלהם לאחר התואר יכסה את זה. בארץ ארגונים לא משלמים על תואר אלא על היכולות של העובד".

 

"הדור של היום הוא דור שרוצה יותר תכל'ס"

 

צבירן צוטט בעבר אומר כי תואר ראשון במינהל עסקים הוא תואר מיותר. כעת הוא מסייג ואומר שלדעתו נכון יותר ללמוד ניהול לאחר שצוברים ניסיון. עם זאת, לדבריו, שינויים שנערכו בתוכניות הלימוד לתואר הראשון נועדו להפוך את לימודי הניהול לכאלה שמספקים ערך לסטודנטים ולמעסיקיהם העתידיים.

 

"אנחנו לא מצפים שמי שסיים תואר ראשון בניהול יהיה מנהל", הוא מסביר. "ניהול זה לא מינהל עסקים. הסטודנטים יוצאים לשוק העבודה בגיל 26, אף אחד מהם לא יהיה מנהל בגיל 26. אנחנו גם לא רוצים להכשיר אותם להיות מנהלים בגיל זה, זו לא המטרה. מה שאנחנו רוצים לעשות זה לתת להם את היכולות להתחיל מלמטה ולצמוח בארגון, כאשר יש להם הרקע ההשכלתי, המתודולוגיה והמקצוע. מי שסיים תואר ראשון בניהול סביר שיהיו לו היכולות להתקדם במסלול מהיר יותר לתפקידי ניהול".

 

השינוי העיקרי שנערך בתואר הראשון בניהול היה שילוב הלימודים התיאורטיים עם התמחויות מקצועיות. "אם עד היום החוג לניהול נתן ידע מתודולוגי, עכשיו אנחנו מנסים לתת לאנשים את היכולת לרכוש את הבסיס למקצוע".

 

לצד הניסיון ליצוק יותר ערך ללימודים בעבור הסטודנטים והמעסיקים הפוטנציאליים שלהם, השקיע צבירן מאמצים בשיווק התואר למתעניינים בלימודים. "הדור של היום הוא דור ששואל 'מה אני עושה עם זה מחר בבוקר'. זה דור שרוצה הרבה יותר תכל'ס", אומר צבירן.

כדי להתמודד עם השאלה הזאת נולד השילוב בין לימודי ניהול ללימודי מקצוע. "ניסינו לשלב, לא לוותר על העומק המדעי והמחקרי, ועם זאת לתת לסטודנטים את הידע שיאפשר להם להגיע לחברה במדד ת"א־100, או לחברה פרטית או לעסק המשפחתי, ולהביא ערך מוסף בתחום הידע הספציפי שלהם. במקום ללמד רק על העולם האקדמי האוטופי אנחנו מבינים את צורכי השוק. אם בעולם עושים את זה, למה אנחנו צריכים להתבדל?", שואל צבירן.

 

בעצם אתה מנסה להתחרות במכללות?

"זה ממש לא נכון, אנחנו לא מוותרים כהוא זה על הידע המתודולוגי. מכללות מאכילות יותר מידע תוך הדגשת האלמנט הפרקטי. ברוב המכללות הידע שנותנים הוא יותר רדוד מהידע שמקבלים באוניברסיטה. הצורך שלנו בהעמקת המתודולוגיה הוא גם הסיבה לכך שאנחנו דורשים לימודים דו־חוגיים גם בניהול וגם בחשבונאות. אנחנו לא אומרים בואו נעשה לתלמידים חוויה, להפך — הם עובדים אצלנו קשה מאוד. הרמה המתודולוגית לא יורדת לטובת הרמה היישומית.

 

"אני לא חושב שהייתי יכול ליישם את המודל הזה במכללה. המודל דורש חוקרים שיידעו ללמד ברמת העומק הדרושה תוך הדגשת התוכן. בחוויית הלימוד, יש מי שעושים את זה טוב מאיתנו".

 

"לימודים שמקצרים דרך ופותחים אופקים"

 

צבירן מדגיש את החשיבות לשלב בין לימודי תואר ראשון בניהול ללימודי חוג נוסף במתכונת דו־חוגית, אבל ברקע הדברים עדיין מרחפת השאלה בדבר נחיצות התואר האקדמי בעולם העבודה של היום. שאלה זו רלבנטית במיוחד בנוגע ללימודי MBA.

 

יש מנהלים רבים שצמחו מלמטה ולא הגיעו מלימודי MBA. האם התהליך הזה לא נכון יותר?

"אני מכיר אישית מנהלים, גם בישראל וגם בעולם, שעשו תואר ראשון בהנדסה או לא עשו תואר כלל. חלק מהם נכנסו לעולם העבודה כיזמים או נכנסו לתוך ארגון, התקדמו מבפנים ונעשו למנהלים מוצלחים. האם לימודי MBA קריטיים עבורם? לא בטוח, אבל צריך להבחין בין הכלל לבין היוצא מהכלל.

 

"מצד אחד, התואר הזה לא יכול לקחת אדם שאין לו כישורי ניהול בסיסיים ולהקנות לו אותם. מצד שני, לימודי MBA מעניקים יתרון גדול מאוד בחיים, אבל לא בשלב צעיר מדי. התואר נועד במהותו לאנשים שיש להם יכולת ניהולית, אבל רוצים להיפתח לעולם הניהול. הוא נותן ידע אקדמי ופרקטי שמאפשרים קפיצת מדרגה. הוא גם מקצר דרך וגם פותח אופקים.

 

"יש לא מעט מנהלים בכירים שעושים את ה־Executive MBA (תוכנית לימודים שמותאמת למנהלים ומאפשרת לפתח קריירה בזמן הלימודים — מ"מ). רבים מהם נוסעים לתוכניות המקוצרות בהרווארד או בקלוג, והשאלה היא למה, הם הרי כבר מנהלים. התשובה היא כי זה בדיוק מה שחסר להם. התואר מספק להם את התובנות והמתודולוגיות שחסרות להם כדי להפוך אותם למנהלים טובים יותר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x