$
בארץ

מעל הראש של ביבי: האוצר והביטחון חתמו הלילה על הסכם התקציב

שרי האוצר והביטחון דחקו את רגלי רה"מ מסיכום הפרטים האחרונים של תקציב הביטחון. נושא הפנסיה לא הוכרע, תמורת הקיצוץ בכוח האדם יקבלו הפורשים מצה"ל מענקים נדיבים והשקיפות מול האוצר תגדל

עמרי מילמן ושאול אמסטרדמסקי 06:5125.11.15

הלילה תם השלב הראשון בסאגה הארוכה של תקציב הביטחון ל־2015-2016. אחרי ששר האוצר משה כחלון ושר הביטחון משה יעלון חתמו על הסכם עקרונות בשבוע שעבר, אתמול חתמו מנכ"לי המשרדים שי באב"ד ודן הראל על הסכם מפורט.

 

ועם זאת, גם ההסכם הזה אינו בגדר סוף פסוק. למען האמת, באוצר נוצר לחץ גדול לחתום על ההסכם הזה במהירות, לפני שהקולות המתנגדים לפרטי ההסכם - שעולים מהמשרד עצמו - יצופו בקולניות רבה מדי לפני השטח.

 

בסיפור שלפניכם הפוליטי והאישי מתערבבים במקצועי. תהליכים מסוימים לא היו נגמרים כמו שנגמרו לולא היה האגו עולה על השולחן, או אם מלכתחילה היו תהליכי העבודה אחרים. למשל, העובדה שעיקר ההסכם נבנה באגף תקציבים באוצר, בלי שיתוף מצד אגף הממונה על השכר ואגף החשב הכללי באותו המשרד, עשה את כל ההבדל.

 

שר האוצר משה כחלון שר האוצר משה כחלון צילום: עומר מסינגר

 

תהליך העבודה

ההסכם בין המשרדים הצליח לפלג את צמרת האוצר

 

הזווית המקצועית

הבסיס לדיון בשינויים במערכת הביטחון, אם שואלים את משרד הביטחון, הוא תר"ש גדעון — התוכנית הרב־שנתית שפרסם הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ימים אחדים לפני פרסום מסקנות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון. תר"ש גדעון הוא במידה רבה גרסה מרוככת של המלצות לוקר, בייחוד בנוגע לשקיפות ולסוגיית הפנסיה של אנשי הקבע. אם שואלים את משרד האוצר, נקודת המוצא היא המלצות ועדת לוקר.

 

הדיונים שנעשו עד כה היו בין אגף התקציבים באוצר למשרד הביטחון. הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי לא שיתף את הקולגות במשרד — החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הממונה על השכר קובי אמסלם, מנהל רשות המסים משה אשר והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר, אף שחלק מהסוגיות שעל הפרק הן בסמכותם או קשורות לתחום אחריותם.

 

הסיכום בין המשרדים קובע כי אם תעמוד מערכת הביטחון בהתחייבויותיה, היא תקבל תוספת של 3 מיליארד שקל, כך שלמשך חמש השנים הבאות יעמוד תקציבה על 59 מיליארד שקל. תקציב זה יאפשר לצה"ל לתכנן תוכניות ארוכות טווח, ולטענתו זה לא קרה כבר שנים.

 

הזווית הפוליטית

גיבוש ההסכם מול משרד הביטחון פילג את צמרת משרד האוצר, שממילא סובל ממתח בין אגפיו השונים. החשבת הכללית והממונה על השכר רותחים בגלל האופן שבו גובש ההסכם ועל כך שהם לא היו חלק ממנו.

 

הטענה המרכזית של מתנגדי ההסכם היא שהמספרים המופיעים בו אינם נכונים ולא קיבלו תיקוף מקצועי מכל אנשי האוצר, ונוסף על כך, שההסכם הזה עלול להביא לדרישות שכר עתידיות מצד סקטורים נוספים. עוד נטען כי כחלון דיבר ישירות עם יעלון בזכות נתק שנוצר בין שר הביטחון לרה"מ בנימין נתניהו, שכועס על המתקפה של יעלון על מזכירו הצבאי לשעבר יוחנן לוקר. זו הסיבה שאנשי רה"מ אינם צד להסכם.

 

פנסיה תקציבית ומענקי גישור

נתניהו התערב והוחלט שבינתיים לא מחליטים

 

הזווית המקצועית

הסיכום בנוגע לסוגיית הפנסיה התקציבית של אנשי הקבע מורכב מכמה חלקים שחלק גדול מהם לא הוכרע בפועל. לפי ההסכם, משרד הביטחון יתחייב לבחון את מענק הפרישה — בגובה 12 משכורות — שמוענק לפורשים מצה"ל, ונקבע כי יתקיימו דיונים בנושא מול משרד רה"מ. לפי נתוני האוצר, ההטבה הזו ששווייה 300 אלף שקל בממוצע, מביאה לכך שקצבת הפנסיה של הפורשים מגיעה ל־100% ואילו במרבית המשק התקרה היא 70%.

 

בנימין נתניהו. פעל באמתעות מנכ"ל משרדו בנימין נתניהו. פעל באמתעות מנכ"ל משרדו צילום: בלומברג

 

עוד נקבע כי תהיה תקרה לפנסיית הגישור כך שהיא לא תעלה על 12 אלף שקל בחודש, ואילו היום היא עומדת בממוצע על 14 אלף שקל. אך לא נקבע כיצד ייושם העיקרון הזה.

כמו כן, ההסכם בין המשרדים קובע כי התוכנית שתגובש בנושא תיבחן על ידי החשבת הכללית ועל ידי הממונה על השכר.

 

הזווית הפוליטית

נתניהו התערב בנושא הפנסיה והכריע כי נושא מענק 12 המשכורות יישאר פתוח. אבל האמת שזה לא משנה את ההסכם, כי פנסיית הגישור והמענק רלבנטיים רק למי שנכנס לקבע מינואר 2004. ומשום שהם צפויים לפרוש מהצבא בעוד עשור, וההסכם תקף לחמש שנים, הבעיה תצוף בהמשך.

 

באוצר לא אוהבים את הסיכומים שקשורים לפנסיה. באגף תקציבים טוענים שזה ההסכם הכי טוב שהיה אפשר להשיג, אך באגפים אחרים של האוצר חושבים שזה הסכם רע שמשפר את התנאים בצה"ל ובשירותי הביטחון האחרים, ואין ערובה שלאחר חתימת ההסכם הזה ההסתדרות לא תדרוש תנאים דומים לעובדי הנמלים, חברת החשמל או אנשי משרד הבריאות שיפרשו בגיל 35.

 

כוח אדם

לא זול לקצץ במשרתי הקבע

 

הזווית המקצועית

כדי לצמצם את היקפי כוח האדם ואת עלות השכר ב־14%, נקבעה בהסכם המתגבש תחנת יציאה חדשה בגיל 35 שאמורה לצמצם את מספר הפורשים לגמלאות עם פנסיית גישור. במקום הפנסיה, הפורשים האלו יקבלו מענק של חצי מיליון שקל. עוד נקבע כי גיל הפרישה הממוצע של משרתי הקבע יירד מ־47 כיום ל־42, וגיל הפרישה של הנגדים יעלה ל־53. תוספת השכר שניתנה למשרתי הקבע (6%) ב־2012 לא תבוטל, אך חלק מהתפקידים, כמו למשל כלכלנים ועורכי דין, יאוזרחו.

 

צה"ל הכריז שיקצץ בחיל החינוך, באגף משאבי אנוש, ברבנות הצבאית ובמספר אלופי המשנה עוד לפני הסיכום עם האוצר, וזאת בצורה מדורגת על פני כמה שנים. ועדת לוקר המליצה על צמצום של 11% במספר אלופי המשנה, אבל מההסכם שגובש אתמול לא ברור אם כך יהיה.

 

עוד סוכם על צעדים נוספים לקיצוץ בעלות השכר, אך המהלכים האלו יבשילו רק ב־2024.

 

כמו כן נקבע כי שכר משרתי הקבע יוצמד לשכר עובדי הממשלה ולעלייה בו. הממונה על השכר התנגד לכך, שכן כל עלייה תשפיע על כל המשק.

 

הזווית הפוליטית

תחום השכר וכוח האדם בצה"ל נמצא, לפחות תיאורטית, בסמכות הממונה על השכר.

 

עם זאת, הוא ואנשיו לא לקחו חלק בגיבוש ההסכם ורק קיבלו אותו לבסוף להערות. למעשה, הם לא קיבלו את מלוא ההסכם אלא רק את החלק הנוגע אליהם.

 

לפי העמדה של אגף הממונה על השכר, כמו גם אגף החשב הכללי, מערכות השקיפות לא באמת יסייעו למשרד האוצר להגביל את כוח האדם בצה"ל, שבשנים האחרונות עולה ויורד מהסכם להסכם, מבלי שלאוצר יש שליטה עליו. לראיה, הממונה על השכר לא אמור להיות אחד מהחותמים על ההסכם.

 

באגף הממונה על השכר סבורים כי להסכם שגובש אתמול עלולות להיות השלכות על מגזרים אחרים בשירות המדינה, וכי היה אפשר להגיע למודל אחר או להישגים גדולים יותר לו אנשי המקצוע מטעמם היו שותפים לגיבושו.

 

שקיפות ודרישות נוספות של הצבא

הפקידים התנגדו וצה"ל לא קיבל עוד פטורים ממסים

 

הזווית המקצועית

לפי הסיכום המתגבש בין המשרדים, כל נושאי כוח האדם, הפנסיה, ביצועי התקציב וכו' של מערכת הביטחון יהיו שקופים לאגף תקציבים באוצר. כדי לחפות על המתיחות בין האגף הזה לאגף הממונה על השכר ואגף החשב הכללי, צוין גם כי הסיכום הזה לא יגרע מהשקיפות בנושא התקנים והתשלומים מול האגפים האלו.

 

למשרד הביטחון היו עוד דרישות שהאוצר לא קיבל, כמו הפחתת מס הבריאות שמשלמים אנשי הקבע (שכבר היום הוא נמוך ב־20% בהשוואה לציבור הרחב), פטור מארנונה שצה"ל משלם לרשויות המקומיות, ופטור ממס בלו על הדלק של רכבים צבאיים. היום ישנו פטור כזה רק לדלק על מטוסים. רשות המסים התנגדה לכך בתוקף.

 

הרמטכ"ל אייזנקוט. ידווח לאוצר הרמטכ"ל אייזנקוט. ידווח לאוצר צילום: דנה קופל

 

הזווית הפוליטית

החלק המרכזי בהמלצות ועדת לוקר עסק בשקיפות. בדו"ח המסכם חברי הוועדה הדגישו זאת יותר מפעם יותר. יתרה מכך — הם הדגישו שמבחינתם, ביצוע המלצות השקיפות הוא התנאי לכל היתר ולגידול שעליו הם המליצו בתקציב הביטחון. מערכת הביטחון הקימה קול זעקה והניפה שני דגלים: הפגיעה בפנסיה, שתרחיק אנשים טובים, והשקיפות. בעיקר השקיפות.

 

במהלך הדיונים על תקציב הביטחון ולקראת הסגירות הסופיות אתמול, כבר היה ברור שמערכת הביטחון קיבלה על עצמה את הדין. הסדק התגלה במשרד האוצר, שם התקוטטו בשאלה מי יפקח יותר.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x