• תפריט
בארץ

מסתמן: האוצר והביטחון יחתמו הערב על הסכם התקציב - עם כוכביות

בין השאר, סוכם כי סוגיית מענק הגישור בגובה 12 משכורות בממוצע תידון בהמשך; כמו כן תתווסף להסכם הערה לפיה כל המספרים ייבדקו על ידי החשכ"לית, ובמידה שיתגלו נתונים לא נכונים - ההסכם יעודכן

עמרי מילמן 14:3724.11.15
ההסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון צפוי להיחתם עוד הערב (ג'), ובשעות אלה יושבים בכירי המשרדים במטרה להגיע להסכמות אחרונות. ברקע האישור, התנהלו בימים האחרונים דיונים של יותר מ-8 שעות בין בכירי האוצר- הממונה על התקציבים אמיר לוי, הממונה על השכר קובי אמסלם והחשבת הכללית מיכל עבאדי- בויאנ'גו שלקחה חלק בדיונים דרך הטלפון מכיוון שהיא נמצאת בימים אלו בלונדון.

 

למרות כל ההסתייגויות, מסתמן כי האוצר יביא היום מסמך סופי לחתימה מול משרד הביטחון, כאשר כמה סוגיות ייבחנו בהמשך, כך שלמעשה ייחתם סיכום, אך לא כל הסוגיות שעל הפרק נפתרו.

מהן ההסתייגויות ומה סוכם?

 

1.

הסתייגות בעקבות מכתבו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, בנוגע למענק גישור בגובה 12 משכורות בממוצע, במועד הפרישה שמופקד בקרן הפנסיה של אנשי הקבע, שנעה בין 250-400 אלף שקל, ומביאה לכך שהפנסיה הצוברת שמשולמת לאותם אנשי קבע, החל מגיל 67 תהיה גבוהה משמעותית מהפנסיה התקציבית ואף תגיע ל-100% מהשכר האחרון. מדובר בהטבה שעולה כ-250 מיליון שקל בשנה, ולאור הצמדת השכר של גופי ביטחון האחרים, עולה למשלם המסים כחצי מיליארד שקל בשנה.

 

הפתרון: על פי הסיכום בין המשרדים, בצמוד להסכם שיחתם ייצא מכתב החתום על ידי מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, לפיו יתקיימו דיונים על הנושא, ובמידה וימצאו עיוותים ישקלו בחיוב לבטל אותם. הדיונים יתקיימו ככל הנראה בהובלת גרונר.

 

מימין: משה כחלון ומשה יעלון מימין: משה כחלון ומשה יעלון צילום: אלעד גרשגורן, ישראל יוסף

 

2.

טענה שעלתה מצד הממונה על השכר והחשבת הכללית, היא בנוגע לסיכום כי תקבע תקרה לפנסיית הגישור שתעמוד על 12 אלף שקל בחודש כדי להפחית את התשלומים שעומדים היום בממוצע על 14 אלף שקל. טענתו של אמסלם היא כי ישנו קושי ליישם סיכום כזה וכי צריך לדעת לנמק משפטית סיכום כזה.

 

הפתרון: סוכם בין המשרדים כי הצבא יכין תוכנית עבודה שתעבור את אישור החשבת הכללית והיא תעבור דרך אגף חשכ"ל ואגף הממונה על השכר.

 

3.

טענה שעלתה מצד החשבת הכללית היא כי הסיכום שנעשה בין הממונה על התקציבים אמיר לוי, ומנכ"ל משרד הביטחון דן הראל מתבסס למעשה על נתונים שאינם נכונים.

 

הפתרון: תתווסף הערה להסכם לפיה כל המספרים ייבדקו על ידי החשכ"לית ובמידה שיתגלו נתונים לא נכונים, ההסכם יותאם בהתאם למספרים - אך העקרונות ישמרו.

 

4.

 

דרישה של מערכת הביטחון הייתה לקבל פטור מבלו על הדלק עבור רכבים צבאיים, כפי שמקבל היום הצבא פטור ממס בלו על דלק למטוסים.

 

הפתרון: בקשה זו לא התקבלה לאור התנגדות של רשות המסים שבעיקר חששה מ"מדרון חלקלק" שיביא לכך שגופי ביטחון או הצלה נוספים יבקשו פטור דומה ומשם הדלת פתוחה לבקשות דומות. ברשות המסים התעקשו לשמור על מדיניות מס אחידה, ולכן סוכם בסופו של דבר כי מערכת הביטחון תקבל פיצוי כספי על כך כתחליף.

 

5.

תרעומת במשרד האוצר על כך שהדיונים עם מערכת הביטחון והסיכומים נעשו על ידי לוי בלבד, וכי הוא לא שיתף את יתר בכירי המשרד, על אף שמדובר בסוגיות שנמצאות בסמכותם.

 

הפתרון: תתווסף הערה שמדגישה כי סמכויות החשבת הכללית והממונה על השכר לא ייפגעו. מי שיחתום על ההסכמים יהיו מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד ומנכ"ל משרד הביטחון דן הראל. בכך נראה כי באוצר מבהירים כי מדובר בסיכום כלל אוצרי, יחד עם הממונה על התקציבים אמיר לוי, היועץ הכלכלי לרמטכ"ל ששון חדד וסגן הרמטכ"ל יאיר גולן.

 

מנכ"ל האוצר: "הלילה ייחתם ההסכם על תקציב הביטחון"

 

"אני יכול לבשר כי הלילה ייחתם הסכם בין האוצר לביטחון על תקציב הביטחון עם כל צעדי ההתייעלות שמערכת הביטחון צריכה לעשות", כך אמר מוקדם יותר (ג') מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בכנס שדרות לחברה במכללת ספיר ובעיר שדרות.

 

"בהיסטוריה של משרדי האוצר והביטחון – כל פעם שמגיעים לתקציב יש מריבות וויכוחים" אמר באב"ד. "הביטחון דורש דרישות ומבקש מספר מסוים ותוספת, והאוצר אומר שאין מספיק תקציב ויש נושאים אחרי שלא קשורים לאיומים. בלילה האחרון רה"מ נאלץ להכריע. בכל השנים שהביטחון קיבל תוספת – לא נעשו רפורמות. לא הייתה שקיפות, נוצרו חיכוכים קשים. השנה מתנהלים אחרת – שר האוצר החליט שהביטחון הוא לא אויב, השר אינו אויב והצבא לא אויב.

 

"יש נושאים שחייבים לטפל בהם. חודשיים וחצי עמלנו יחד על הסכם על תקציב רב שנתי . במסגרת ההסכם, לראשונה מטופלים מגוון נושאים – החל מהפנסיות, דרך קיצור לשירות החובה, העלאה של שכר חיילי החובה כבר ממשכורת דצמבר", אמר באב"ד.

 

בסוף השבוע שעבר נחתם הסכם עקרונות על בסיסו אמור להחתם ההסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון, אך פרטי ההסכם טרם פורסמו לציבור. בצמרת האוצר ישנה מחלוקת על מספר היבטים בנושא לכח האדם, השכר והגמלאות. החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, והממונה על השכר קובי אמסלם לא מרוצים מהסיכום שהביא הממונה על התקציבים, אמיר לוי.

 

בדיון בוועדת ביקורת המדינה בנושא דו"ח מבקר המדינה על התייעלות מערכת הביטחון, בראשות ח"כ קרין אלהרר נשאל נציג האוצר אם ההסכם המתגבש עונה על בעיית השקיפות שהאוצר הציג בדיון. בתשובה אמר כי הסיכום מספק מענה "במידת מה". מנכ"ל משרד הביטחון התרעם ואמר שנושא השקיפות מבחינתו, בהסכם המפורט נפתר מול משרד האוצר וטען כי נציג האוצר לא מכיר את פרטי ההסכם.

 

"יש מחסור של למעלה מ-100 אלף יח"ד"

 

באב"ד התייחס בדבריו גם לנושא הדיור ואמר כי "משנת 2008 עד שנת 2015 מחירי הדיור קפצו ריאלית בכ-100% - עשרות אלפי צעירים בתחילת דרכם, לא מסוגלים לרכוש דירה, זה מצב בלתי נסבל. המשכנתאות כמעט הכפילו עצמן, ההון עצמי לא מספיק".

 

לדבריו "כשנכנסנו למשרד האוצר ניסינו להבין מה קרה – איך מחיר הדיור קפץ? גילינו תופעה – כשמסתכלים על שרשרת הייצור ובודקים מי אחראי, וגילינו חמישה גורמים שונים, כל אחד כפוף לגורם אחר עם קישור פוליטי אחר. רשות מקרקעי ישראל, למשל שולטת כמעט בכל הקרקעות ונמצאת תחת משרד השיכון. מינהל התכנון מאשר את כל תכניות הבנייה אבל כפוף למשרד הפנים.

 

"התקציב מגיע מהאוצר. מה קורה אם יש בפנים, בשיכון ובאוצר שרים ממפלגות שונות? במדינת ישראל היום, מהרגע שמגישים תוכנית עד לקבלת מפתח – בממוצע 13 שנה. זה לא מתקבל על הדעת במדינות מתפתחות אפילו.

 

"כתוצאה מזה, נוצר מצב של מחסור של למעלה מ-100 אלף יחידות דיור. כך המדינה במו ידיה בגלל הבירוקרטיה העלתה מחיר. בנוסף – שיטת המכרזים, המדינה באה לשווק קרקעות ורוצה למקסם רווחים על הקרקע, באמצעות מכרז. 100 יחידות ראשונות במכרז יצאו ב-105 אלף שקל  ליחידת קרקע , ואז לאחר מכן, בשיטת המכרז המחירים עולים בסדרי גודל של 25% תוך שנה וחצי. גם כאן – אין פתרון קסם – שר האוצר החליט שכל השרשרת מרגע התכנון ועד לשיווק יהיה תחת כובע אחד, ולכן גם השיכון, גם מנהל מקרקעי ישראל - כולם יושבים יחד.

 

"אנחנו רוצים למסור מפתח תוך 5 שנים. במקום לנסות למקסם את מחיר הקרקע, החלטנו לעשות הפוך – המדינה לראשונה לא מספסרת בקרקע – מוציאים מכרז והקבלן שזוכה הוא זה שנותן את המחיר המינימלי למשתכן. הקרקעות שייכות לאזרחים ומגיעות להם – שלושה מכרזים יצאו כבר בהצלחה גדולה, וצפויים עוד, עם מחירים נמוכים בשלושים אחוז ממחירי השוק.לא נגיד שהמחירים ירדו עוד חודש או חצי שנה – אבל כל מי שייגש למכרז במחיר למשתכן, אוטומטית יוכל לקנות דירה בזול יותר. הורדנו את כל הקריטריונים – הקריטריון היחיד הוא שלא יהיה לקונה דירה. עשרות צעדים נעשים במקביל כדי להוריד בירוקרטיה, לשנות חסמים וייעול השרשרת", אמר באב"ד.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x