$
משפט

המקרה המוזר של עו"ד זילברשלג ושכרו

תביעה לתשלום שכר טרחה הפכה להליך פלילי והליך משמעתי נגד עורך הדין על זיוף. ההליכים הסתיימו כמעט בלא כלום. עכשיו חוזר עורך הדין לתבוע את שלו

משה גורלי 08:0510.11.15

קטטה מדממת גדולה הסתיימה לפני כחודש, אבל נדמה שהמערכה רחוקה מלהסתיים. בינתיים רשם עו"ד דניאל זילברשלג הישג כפול כשנחלץ פעמיים – בהליך פלילי ומשמעתי – מאחד מכתבי האישום החמורים ביותר שהוגשו נגד עו"ד בישראל. הנושא, סכסוך על תשלום שכר טרחה בין הלקוח לעורך הדין, מסרב לגווע, משום שהלקוח, גליל מימון, מסרב להרפות ויש לו דרכים יצירתיות להמשיך בקרב הזה.

 

זילברשלג ייצג את גליל ובן דודו אריה נגד אחיו של אריה במאבק משפטי על השליטה בקניון בעיר צפת. בסיום ההליך נותרה השליטה בידי גליל ואריה, אבל נותרה בידיהם גם דרישת זילברשלג לשכר של 15% מהנכסים והזכויות של חברת הום סטייט, שבאמצעותה הוחזק הקניון. הסכום נאמד ב־2.5 מיליון דולר. המימונים סירבו לשלם בטענה שהסכם שכר הטרחה זויף באמצעות נטילה של חתימת גליל מימון מדף אחרון של תצהיר אחד, וצירופו לנוסח תצהיר שכר טרחה על דפים אחרים שעליהם מימון לא חתם.

 

ב־2005 הגיש זילברשלג תביעת שכר טרחה נגד האחים. הסכסוך הועבר לבוררות, ובסיומה דחה השופט בדימוס דן ארבל את התביעה וצירף לה את הקביעה החמורה הזאת: "תצהיר שכר הטרחה שהווה נדבך מרכזי בתביעה מפוברק או מזויף ומכל מקום לא היה ולא נברא, אלא במשרדו של התובע כשצירף לדף שהדפיס במשרדו ללא הסכמת או ידיעת גליל מימון או הנתבעים האחרים, דף מתצהיר אחר, שעליו מופיעה חתימתו האמיתית של גליל מימון".

 

עו"ד דניאל זילברשלג. "עברתי שבע שנים של גיהינום" עו"ד דניאל זילברשלג. "עברתי שבע שנים של גיהינום" צילום: עמית שעל

 

במלוא העוצמה

 

לשיטתו של הבורר ארבל לא היה גם היגיון כלכלי בהסכם בגלל היחס בין השכר ובין הטרחה – בין מיליוני השקלים הנתבעים ובין המאמצים שהשקיע עורך הדין. ארבל פירש את ההסכם כמזכה את זילברשלג ב־3,000 דולר בלבד. זילברשלג ערער לפני הרכב בן שלושה בוררים: השופט בדימוס יעקב שמעוני, פרופ' אריאל בנדור ועו"ד יהושע רזניק. השלושה דחו את ערעורו. זילברשלג לא נכנע. הוא המשיך למחוזי ולעליון במאמציו לבטל את פסק הבורר של ארבל. המאמצים כשלו, ופסק הבורר קם עליו במלוא העוצמה. הפצצה שהטיל ארבל - זיוף הסכם שכר הטרחה - התניעה כתבי אישום חמורים ביותר.

 

ב־2012 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים נגד זילברשלג כתב אישום על זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לפני כן, ב־2008, שימשה אותה המסכת להגשת תלונה משמעתית ללשכת עורכי הדין. שני ההליכים הסתיימו בחודש שעבר בהרשעה מינורית בסעיפים שוליים. ללא זיוף וללא מרמה. קביעותיו של ארבל קועקעו. תחילה על ידי שלושת שופטי בית הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה, עורכי הדין מוטי בניאן, איה שריק ואבירם גניש. פסיקת בית הדין המשמעתי שכנעה גם את הפרקליטות לחזור בה ולהגיש כתב אישום מתוקן, והוא הסתיים בפסק דין ללא הרשעה. השופט בני שגיא מבית משפט השלום בתל אביב כתב כי אם "המסכת שתוארה בכתב האישום המתוקן היתה עומדת בפני התביעה מלכתחילה, לא מן הנמנע כי ההיבטים היחידים של תיק זה היו נותרים משמעתיים. יוצא אפוא כי העבירה בנסיבותיה 'סובלת' אי־הרשעה מבחינת הפגיעה באינטרס הציבורי".

 

כך הסתיים ההליך הפלילי בקביעה שעו"ד זילברשלג הפר חובה חקוקה, והמשמעתי קבע שנהג באופן שאינו הולם עו"ד. שניהם נוגעים לחריגות טכניות שרחוקות שנות אור מהעבירה המקורית שתיארה בפסק הדין המשמעתי את זילברשלג כנאשם באחת העבירות החמורות שעורך דין יכול להיות מואשם בה. גם הלשכה וגם זילברשלג ערערו לבית הדין המשמעתי הארצי. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הומלץ לנציג הלשכה עו"ד שמואל צימרינג למשוך את הערעור. "שבע שנים של גיהינום עברו עליי", אומר זילברשלג. "לקוחות עזבו אותי, ואני מניח ששופטים שהופעתי לפניהם קראו את הכותרות על עורך הדין שזייף שכר טרחה. כשקביעה נחרצת כזו באה מפיו של שופט מכובד בדימוס כדן ארבל, יש לה משקל רב".

 

ומה עם שכר הטרחה? זילברשלג עובר ממגננה למתקפה. לאחר שנחלץ מהאישומים החמורים הוא מחדש את תביעתו אצל השופטת ד"ר דפנה אבניאלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בד בבד זילברשלג מבקש ממנה לבטל את פסק הבוררות של ארבל שעדיין לא בוטל.

 

השופט בדימוס דן ארבל. הקביעות הנחרצות קועקעו השופט בדימוס דן ארבל. הקביעות הנחרצות קועקעו

 

עקשן ושש אלי קרב

 

זילבשלג, כמו שאפשר להבין, עקשן ושש אלי קרב. בדיוק כמו יריבו מימון שאינו מוכן לוותר. באמצעות עו"ד אביגיל מנדל ממשרד אלחנן ויניצקי ושות' ניסח מימון תלונה שבכוונתו לשלוח לנציבות הביקורת על הפרקליטות ואולי גם למח"ש. בתלונה מימון תוקף את ההחלטות בעניין זילברשלג. "חרף העובדה שניתן פסק דין חלוט (של ארבל – מ"ג) הקובע באופן חד־משמעי שזילברשלג פברק תצהיר וכן פברק מסמך נוסף, בחרה לשכת עורכי הדין לפסוק לו גזר דין קל ואבסורדי, בטענה כי מסמך המקור שלגביו בוצע הפברוק לא הובא לידיהם. חמור מכך, משטרת ישראל בחרה להגיע להסדר טיעון עם עו"ד זילברשלג בשל אותה טענה". מימון מאשים את זילברשלג בהעלמת המסמך המקורי: "אין חולק על כך שמסמכי המקור שפוברקו נמסרו למשטרת ישראל על ידי השופט בדימוס ארבל אך ב'דרך פלא' נעלמו מהתיק במשטרה לאחר שזילברשלג עיין בו... בשיחה עם נציג המשטרה נמסר למר גליל מימון כי ככל הנראה נלקח מסמך המקור מאת תיק המשטרה על ידי זילברשלג בעת שעיין בתיק". לכך הגיב זילברשלג: "זו שערורייה. מעולם לא עיינתי בתיק במשטרה. ביה"ד המשמעתי לא ביסס את הזיכוי רק על היעדר מסמכים מקוריים, אלא בעיקר לאחר שמצא את גליל ואריה מימון כבלתי אמינים. משרדי הגיש מספר תלונות נגד משרד ויניצקי, לרבות נגד עו"ד מנדל, התלויות ועומדות זה זמן רב ללא מענה".

 

ואילו מימון מסכם: "בידי פרטים של שבעה 'נפגעי זילברשלג' נוספים שטוענים לתרגילי זיוף והונאה מצדו. צריך לעשות הכל כדי להרחיקו מהמקצוע".

ההמשך יבוא. בערעור שתלוי ועומד בבית הדין המשמעתי הארצי ובאולמה של השופטת אבניאלי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x