$
בארץ

ראיון כלכליסט

"אנחנו לא מרוויחים כמו בבנקים, את מה שכן יש לנו נרצה לשמור"

ראשי ועדי העובדים של ישראכרט, לאומי קארד וכאל מבינים שההפרדה מהבנקים כמעט ודאית, אבל דורשים שקולם יישמע במהלך המו"מ למכירת החברות: "נרצה מענקים מהמכירה וגם לדבר עם הרוכש החדש. אף אחד לא מעוניין שנפתח בשביתות"

תומר ורון 08:2707.10.15

ראשי ועדי העובדים של שלוש חברות כרטיסי האשראי ראו את נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ואת שר האוצר משה כחלון מקימים ועדה שמטרתה העיקרית היא לבחון אם להמליץ על הפרדת חברות האשראי מבעלות הבנקים, והחליטו לפעול. בצעד לא שגרתי הם שיתפו פעולה ושכרו יועץ כלכלי ומשרד יחסי ציבור. "יש כאן איום שמרחף מעל ראשי העובדים, ומתפקידנו להגיע הכי מוכנים ומקצועיים למערכה", אומר אופיר הרפז, יו"ר ועד עובדי כאל, בראיון ל"כלכליסט" עם ראשי ועדי העובדים של שתי חברות כרטיסי האשראי האחרות: אהוד מלך, יו"ר ועד עובדי ישראכרט, ורעות פבלוביץ, יו"ר ועד עובדי לאומי קארד.

 

השלושה, יחד עם היועץ הכלכלי רובי גינל, הגיעו לפגישה עם חברי ועדת שטרום, שבה הציגו את עמדותיהם. את הפגישה סיים גינל בשאלה כמה פעמים המילה "עובדים" הופיעה בהמלצות ועדת בכר. "התשובה היא 0, והמטרה שלנו היתה להראות שבעבר לא הביאו בחשבון גם את צד העובדים", הם אומרים. "חברי הוועדה הנהנו כמי שמכירים היטב את התשובה".

 

הרפז, פבלוביץ ומלך באו לוועדה עם בקשה: "להכניס בהמלצות הסופיות שלהם התייחסות לעובדים", אומרת פבלוביץ.

 

מה הכוונה להתייחס לעובדים?

הרפז: "אנחנו רוצים שתהיה הנחיה להמשיך לשלב אותנו בתהליך. לא באנו להתנגד אלא לדאוג לעובדים. אתה כרוכש לא תעדיף לדבר איתנו? אם נפתח בשביתות, זה רק יפגע בכדאיות המכירה".

 צילום: עמית שעל

 

אם בתחילה עוד ריחף סימן שאלה סביב הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, העניין התברר כוודאי בנאום המפקחת על הבנקים חדוה בר, שהתבטאה לראשונה בוועידת "כלכליסט" בספטמבר וסימנה את שינוי העמדה של בנק ישראל והתמיכה שלו בהפרדה של לאומי קארד וישראכרט מהבנקים הגדולים, לאומי והפועלים בהתאמה. עתיד כאל שמוחזקת ברובה על ידי דיסקונט יקבל מענה בהמלצות הוועדה.

 

במהלך הראיון ראשי הוועדים מחמיאים זה לזה עד שלפעמים שוכחים שמדובר בנציגים של חברות מתחרות.

 

איך החלטתם לשתף פעולה?

פבלוביץ: "זה היה טבעי, אנחנו מכירים, וברגע שהבנו לאן נושבת הרוח, החלטנו להגן על האינטרסים יחד. יש לנו מחויבות לעובדים".

 

הרפז: "החזית האחידה חשובה כי הרעיון הכללי זהה. יש בשוק הזה כ־4,000 עובדים, וחשוב שהם יקבלו התייחסות בכל רפורמה. בהמשך הדרך נראה שנתפצל, כשכל חברה תעמוד מול סיטואציה ספציפית".

 

מה שעבד בענף הסלולר

 

כאשר עולה השאלה אם העובדים בעד הפרדת חברות כרטיסי האשראי או נגדה, השלושה מחליפים מבטים. באשר ליוזמת המפקחת להפריד רק את החברות משני הבנקים הגדולים אומר מלך כי "אני מבין את הרעיון, אבל לדעתי, אם כבר יחליטו שצריך להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, צריך להפריד את כולן".

 

המסר העיקרי שאותו דואגים ראשי העובדים להעלות במהלך הראיון הוא שהכנסת תחרות לא חייבת לפגוע בעובדים ולהביא לפיטוריהם. "אנחנו לא נגד תחרות ולא נגד או בעד ההפרדה, אנחנו אומרים שיש פה גם עובדים שצריך להתייחס להם".

 

אתם אומרים שאתם לא נגד תחרות אבל רוצים להבטיח זכויות עובדים. איך זה יעבוד? בענף הסלולר, לדוגמה, פוטרו אלפי עובדים כתוצאה מהרפורמה.

הרפז: "אני בעד תחרות. אני נהנה מהתחרות בסלולר, למשל, ולא אומר לאף אחד לעצור את התחרות כשזה מגיע למגרש שלנו, אבל כשעושים רפורמות, צריך להביא כמה דברים בחשבון. זה חייב להיות ב'בום' אחד או שאפשר לבצע זאת באופן הדרגתי? האם בסלולר היה נחוץ שכל העובדים האלה יעזבו או שהיה אפשר להשאיר כמה, לשלם קצת יותר, אבל גם לקבל שירות טוב יותר? המחיר הסופי הוא לא ראות הכל. גם חברי הוועדה הסכימו שהמשוואה 'תחרות שווה פיטורים' לא בהכרח נכונה".

 

מלך: "גם בגופים עם ועדים חזקים יש התייעלות. בהפועלים הפרישו בשנים האחרונות מספר גדול של עובדים, אבל נותנים להם תנאים טובים כדי שהם יחליטו על סיום עבודתם. יש דרך ויש מקום לעובד לפרוש בתהליך מסודר".

 

יש סיכוי שבקרוב תיכנס לשוק סולקת רביעית שתתחרה בחברות הקיימות. יחד עם ההפרדה, החברות לא יהיו צריכות להיות רזות ויעילות יותר?

פבלוביץ: "אני לא חושבת שהגברת תחרות אומרת בהכרח פיטורים וקיצוצים. אולי הרפורמה תביא עולמות תוכן חדשים ויידרשו עוד עובדים? אולי היא תייצר מלחמה גדולה ויצטרכו עוד עובדים?".

 

לדעתכם ניתוק קשרי העבודה עם הבנקים יגרום נזק או ישחרר ממחויבות ויאפשר לצמוח יותר?

מלך: "יש יתרון לזה שאנחנו חלק מכוחות עצומים כמו בנק הפועלים, אבל יש היום אינפלציה ברגולציה על חברות כרטיסי האשראי גם בלי קשר לשאלת ההפרדה, ואנחנו נחשפים לתהליכים חדשים ורעיונות חדשים כי כל חברה רוצה לצמוח".

 

הבנקים הם סיפור אחר

 

הבנקים, הבעלים של חברות כרטיסי האשראי, ידועים ביעילות הנמוכה שלהם ובהשוואות שנעשו בשנה האחרונה בהשוואה לעולם — הבנקים בישראל דורגו לרוב במקומות האחרונים. בדיסקונט, למשל, כ־75% מהכנסות הבנק נבלעות בהוצאות שלו, כאשר הוצאות השכר הן הרכיב המשמעותי ביותר. "אנחנו כמובן חלק מהבנקים ובבעלותם", אומר הרפז, "אבל יש גם בידול בין הבנקים לבין חברות האשראי. אנחנו לא מרוויחים כמו עובדי הבנקים ואין לנו התנאים שלהם. עלות השכר שלנו למעסיק היא חצי משלהם, ולכן על מה שיש לנו אנחנו בטח רוצים לשמור".

 

ועדי חברות כרטיסי האשראי חדשים בנוף העבודה המאוגדת. הראשונים להתאגד היו עובדי כאל באפריל 2010 ומיד לאחר מכן גם עובדי ישראכרט התאגדו, כאשר בלאומי קארד ההתאגדות הגיעה רק ב־2013. הרפז חתם באפריל האחרון על הסכם שכר בכאל לשנה, שבו נקבעה תוספת ממוצעת של 3.5% לשכר. בלאומי קארד, שם עלות שכר העובדים נמוכה בכ־15% מבשתי האחרות, נחתם באפריל הסכם קיבוצי ראשון שמעלה את עלות שכר העובדים עד לשיעורים דו־ספרתיים בשנה הראשונה, כשבשנתיים שלאחר מכן יעלה השכר ב־3% בממוצע לשנה. עלייה שנתית ממוצעת של 3%–4% בשכר היא מנגנון שדומה למנגנון העדכני בבנקים, שם הוא מתחיל לרדת מ־5% כפי שהיה נהוג ל־3.5%–4%. ועדיין, כאמור, ההשוואה בין הצדדים בעייתית: עלות השכר הממוצעת של עובדי חברות האשראי עמדה ב־2014 על 14–16 אלף שקל לחודש בעוד בבנקים היא עומדת על 28–34 אלף שקל. "זה לא אומר שיש לנו פחות כוח, ואנחנו יודעים איך להשתמש בו", אומרת פבלוביץ. "אין שומנים של עובדים בחברות כרטיסי האשראי. אנחנו עובדים באינטנסיביות גדולה".

 

מלך: "אפשר לראות את נתוני חברות האשראי מאז הקמת הוועדים, ולמרות שינויי הרגולציה. כשעובדים יודעים שיש להם גב וביטחון, הם נותנים יותר".

 

מה יהיה הקו האדום שלכם במו"מ?

מלך: "אם אנחנו לא נהיה חלק מהעסקה, אז פשוט לא תהיה עסקה".

 

הרפז: "יש היגיון שפועל לשני הצדדים בשימור הסכם עבודה ותנאים. גם הרוכש רוצה ביטחון ורוצה לדעת שלא יעזבו אותו הרבה עובדים מיד עם הרכישה".

השלושה התייחסו לנושא מענקי המכירה. "נדרוש מענקים. זה טבעי להעניק לעובדים חלק מהרווחים שנוצרים ממכירת חברה שהם חלק ממנה", אומר מלך.

 

תתערבו לגבי זהות הרוכשים?

הרפז: "לא דרשנו סעיף שמקנה סירוב אבל נרצה לדבר עם הרוכש. לא נסכים שיבוא גוף שימנף את עצמו לדעת, ואז כדי להחזיר חוב ולהרוויח יעשה שיקולים על חשבוננו. זה לא בריא לשום צד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x