שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

לפיד מגביל שכר הבכירים בבנקים, בביטוח ובבתי ההשקעות

לפי ההצעה, עלות שכר כוללת מעבר לסכום של 3.5 מיליון שקל בשנה לא תוכר כהוצאה לצורכי מס - אלא כרווח של החברה; כמו כן, יידרש רוב מיוחד מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה כדי לאשר חבילת שכר בעלות הגבוהה מסכום זה

עמרי מילמן 19:5806.04.14

משרד האוצר מגביל את שכר הבכירים בגופים שמנהלים כספי ציבור, כך שעלות השכר הכוללת מעבר לסכום של 3.5 מיליון שקל לא תוכר לצורכי מס. בשבועות הקרובים יגיש שר האוצר יאיר לפיד תזכיר לתיקון חוקי המס. אתמול אמר לפיד כי "צריך לשים סוף לחגיגות שכר הבכירים".

על פי ההגבלות, שצפויות לחול בפועל על שכר הבכירים החל משנת 2015, הוצאות השכר של מנהל הכוללות את השכר הקבוע, את השכר המשתנה (רכיב האופציות) ומרכיבים הוניים נוספים לא יעלו על 3.5 מיליון שקל. אם יבחר הגוף לשלם בכל זאת למנהליו שכר בעלות שגבוהה מהסכום הזה, לא יוכר הסכום העודף כהוצאה מוכרת למס, אלא כרווח של החברה והא תמוסה בגינו באופן מלא.


 

בנוסף, אם תבחר חברה לשלם בכל זאת למנהליה סכום הגבוה מתקרת ההגבלה, יידרש לכך גם אישור של האסיפה הכללית (ברוב של בעלי המניות שאינם בעלי השליטה). באופן הזה מקווים באוצר להעביר את נטל האישור לבעלי המניות מן הציבור, שיתבקשו לבחון האם התשלום העודף למנהל ראוי ומשרת את החברה.

 

 

מדובר ביוזמת חקיקה שנולדה כתוצאה מעבודת מטה רחבה שהתבצעה באוצר בשבועות האחרונים בידי צוות שכלל את מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר והיועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס.

 

הצוות הגיש את המלצותיו לשר והן מתבססות על הרציונל שיש לפקח על שכר המוסדות הפיננסים בישראל, מכיוון שמדובר בגופים שמנהלים כספי ציבור – בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות. באוצר הגיעו לסכום של 3.5 מיליון שקל בהתבסס על בדיקה היסטורית השוואתית של שכר המנהלים בגופים הללו והתקרה נקבעה ברמה של כמיליון דולר.

 

המהלך מבוסס על תקדים אמריקאי דומה, אלא ששם נקבעה התקרה רק ביחס לשכר עצמו, באופן שלא הכיל את הרכיבים המשתנים הנוספים. באמצעות הקביעה הזו מבקשים במשרד האוצר לשדר כי הבונוס והאופציות הם חלק אינהרנטי משכר המנהלים, שאין בצידם בדרך כלל אופציה להטבה דומה לעובד. העמדה הזו מנוגדת לעמדת מנהלים רבים שטוענים לאורך שנים כי אין להחשיב את הרכיבים המשתנים, ובעיקר את רכיב האופציות, בעלות שכרו הכוללת של המנהל.

 

יאיר לפיד יאיר לפיד צילום: עמית שעל

 

באוצר בחרו להגביל את השכר דרך דיני המס ולא באופן קטגורי, בניסיון למצוא את האיזון המתאים בין ההתערבות בכללי המשחק של השוק החופשי מחד ובין הרצון לרסן את שכר המנהלים בגופים מנהלי כספי ציבור מאידך. הצעה זו ממשיכה בקו חקיקתי ארוך של העברת הנטל להכרעות בענייני שכר לבעלי המניות, כפי שבוצע גם בתיקון 20 לחוק החברות.

 

לפי התוכנית הנוכחית, חברה שתחליט לשלם שכר שמעבר ל־3.5 מיליון שקל תצטרך לעבור מסע ארוך של אישור באסיפה הכללית, שבה ייבחנו רכיבי השכר של המנהל ונחיצותו לחברה באופן שייצור הרתעה מסוימת ויעורר דיון ביחס לנחיצות התשלום העודף לחברה עצמה ולביצועים עבור החוסכים.

 

מדובר בניסוי מעניין, שבו מנסים מצד אחד ליצור נורמות בשוק שלא הצליח לעשות זאת בעצמו, ומנגד לא להתערב באופן בוטה בשוק החופשי. לא ברור אם הוא יצלח, אך בכל מקרה הכרת השכר המנופח של הבכירים הללו כבר לא תהיה על חשבון משלם המסים, שכן הכרה בשכר המופרז כהוצאה מוזיל את המס שמשלמות החברות ולא בצדק, לדעת האוצר.

 

האוצר ניסה להגביל את השכר בבנק לאומי

 

באחרונה כבר ביקש האוצר להתערב בשכר הבכירים במערכת הבנקאית. בחודש פברואר האחרון אישר בנק לאומי את תוכנית התגמול של הבכירים, למרות התנגדות המדינה, שמחזיקה ב־6% ממניות הבנק. תוכנית התגמול של לאומי קובעת כי תקרת השכר של המנכ"לית רקפת רוסק־עמינח ושל היו"ר דוד ברודט יעמדו על סכום של 6.5 מיליון שקל ו־5.4 מיליון שקל, בהתאמה.

 

שר האוצר הגדיר את תוכנית התגמול הזו כ"לא ראויה ולא מוסרית". לפיד הוסיף ואמר כי היא לא הולמת את המציאות הכלכלית.

 

ההחלטה הנוכחית של משרד האוצר מצטרפת למספר ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות להגביל את שכר הבכירים, בדרך כלל לא בהצלחה יתרה. בסוף 2012 התקבל תיקון 20 לחוק החברות, שקבע כי תקום ועדת תגמול בחברות הציבוריות, שתקבע באופן עצמאי את מדיניות התגמול. המדיניות תתייחס לשיקולים ואמות מידה המפורטים בחוק, שעיקרה בראייה ארוכת טווח הקושרת בין ביצועי נושא המשרה לשכרו.

 

התיקון ניסה להגביר את שקיפות החברות, בכך שהוא חייב את הדירקטוריון לחשוף את פערי השכר בפני האסיפה הכללית של בעלי המניות במידה והמיעוט מביע התנגדות למדיניות התגמול.

 

בעקבות התיקון אימץ באוגוסט 2013 המפקח על הבנקים את הדירקטיבה האירופית וקבע כי הבונוסים והאופציות הניתנים למנהלים (התגמול המשתנה) לא יעלו על 100% משכרו (כלומר התגמול הקבוע). החלטה דומה קיבלה בדצמבר האחרון המפקחת על שוק ההון בנוגע לגופים המוסדיים.

 

התמקדות משרד האוצר בגופים אלה נובעת מכך שלגופים הפיננסים יש השפעה גדולה על הוצאות משקי הבית – דרך עמלות בבנקים ודמי הניהול. בנוסף שואפים באוצר לקבוע דרך מהלך זה סטנדרטים לעניין שכר הבכירים במשק, לאור העלייה הלא־פרופורציונלית בעלויות השכר שלהם בגופים אלה בשנים האחרונות.

 

החלטה זו ייחודית מכיוון שהיא נוקבת בסכום. בשונה מההחלטות הקודמות, בכירי האוצר, בגיבוי השר, העזו לקבוע סכום שלדעתם הוא הסכום המקסימלי אותו ראוי לשלם למנהל.

 

היחידים שהציעו עד כה הצעות קונקרטיות בנושא הם חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ ובהצעה נפרדת גם ח"כ איתן כבל, שדיברו על הגבלת פערי שכר ביחס לשכר העובדים הזוטרים בחברה. הצעות אלה, המבקשות לקבוע כי הפער בין המשתכר הגבוה לנמוך באותה חברה (אפילו אם מדובר בעובד קבלן) לא יעלה על פי 50 נפלו בכנסת וצפויות לעלות מחדש במושב הבא.

 

שר האוצר יגיש בשבועות הקרובים תזכיר חוק לתיקון דיני המס כדי להביא לפועל החלטה זו, במטרה להביא לחקיקה מהירה של העניין. במקביל מתכנן משרד האוצר להמשיך לבחון את התגמול במוסדות אלו ובחברות הציבוריות ואת הצורך לנקוט בצעדים נוספים כדי ליצור סטנדרטים נאותים של מדיניות תגמול.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x