למה קבע משרד התקשורת שבזק תאבד שליש מכוחה

"כל תחזית על ההשלכות שיהיו לפתיחת שוק תשתיות התקשורת הקוויות לתחרות על מידת הפגיעה בהכנסות ורווחיות בעלי התשתית, כרוכה במידה גדולה של אי־דיוק". במילים אלו פותחים סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות ופרופ' ראובן גרונאו, היועץ המיוחד של משרד התקשורת, את עבודת האנליזה שבה הם מנתחים את ההשפעות שיהיו ליישום הרפורמה שתחייב את בזק לפתוח את השימוש בתשתיות שלה לחברות מתחרות.

עבודת האנליזה של גרונאו ולבאות התפרסמה שלשום כחלק ממסמכי השימוע המלאים הנוגעים למחירים שבהם בזק תחויב למכור את השימוש בתשתיות למתחרים. משרד התקשורת פרסם בשבוע שעבר את התעריפים הצפויים, הנעים סביב 45–65 שקל (כולל מע"מ). מדובר בתעריפים אגרסיביים שיאפשרו כניסת שחקנים נוספים לשוק הנשלט על ידי בזק ו־HOT והורדת מחירים לצרכן.

לבאות וגרונאו מזהירים מאי־דיוק בתחזיות, אך ממהרים להוסיף תחזית מפורטת משלהם ולפיה הכנסות בזק יירדו בכ־30% או 1.3 מיליארד שקל לאורך ארבע השנים הקרובות. לבאות וגרונאו חוזים כי הירידה בהכנסות תנבע ממעבר של 600 אלף לקוחות לשחקנים החדשים בשוק - בעיקר חברות הסלולר סלקום, פרטנר וגולן טלקום - ומירידת מחירים של 30% במחירי תשתית האינטרנט ו־20% במחירי הטלפוניה.

פרופ' גרונאו, ממחברי העבודה צילום: יואב גלאי

ייתכן מאוד שבזק נהנית מרווחיות עודפת כפי שמסביר משרד התקשורת, ושרפורמת השוק הסיטונאי שמקדם שר התקשורת היא צעד הכרחי בדרך להגברת התחרות והורדת מחירים.

לצד זה ראוי בהחלט לשאול מדוע משרד התקשורת בחר לפרסם פומבית עבודת אנליזה מרחיקת לכת שכזו לגבי ההשלכות של הרפורמה שהוא מוביל על בזק - עבודה שבאופן טבעי זורעת היסטריה בשוק ההון ומשפיעה על ביצועי מניית בזק שירדה אתמול ב־3%.

ראוי עוד יותר לשאול מדוע גרונאו ולבאות החליטו לפרסם תחזית אגרסיבית יותר מרוב ההערכות של האנליסטים בשוק לגבי ההשפעות של התחרות על בזק, וכזו שלוקה בפשטנות וחד־ממדיות מטרידה.

משרד התקשורת מספק הערכה המתעלמת מכמה גורמים כבדי משקל שהכרחיים להבנת התמונה המלאה של שוק התקשורת, למשל הנוכחות של שחקן כבד משקל נוסף בשוק כמו HOT שכלל אינו מוזכר על ידי גרונאו ולבאות.

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק. תרחיש קיצון לחברה צילום: אלי דסה

כמו כן, משרד התקשורת לא מביא בחשבון שהשחקנים שאמורים להתמודד מול בזק "ולגנוב" ממנה 600 אלף לקוחות - בעיקר סלקום ופרטנר - ממוקדים היום כל כולם בעיקר בהכנות למעבר לרשתות דור רביעי בסלולר, ומידת ההתקפיות שהם צפויים לגלות בשוק הקווי, לפחות בתחילה, תהיה מוגבלת לדעת רוב הדעות.

עולות כמה סוגיות מרכזיות אשר לא נענות באנליזת המשרד.

איפה HOT נמצאת בסיפור הזה?

משרד התקשורת מספק אנליזה מפורטת על השפעות הרפורמה הקווית על בזק, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהעובדה שקיים עוד שחקן חזק בשוק - חברת HOT - שגם הוא יושפע מההתרחשויות החדשות.

מעבר לכך, משרד התקשורת לא חושף ולו במילה אם הוא מתכוון להחיל גם על HOT חובה להחכיר את התשתיות הקוויות שלה למתחרים, החלטה ש־HOT מתנגדת לה באופן נחוש למדי.

אם משרד התקשורת מתכוון שלא להחיל את המחויבות להחכיר את תשתיותיה, המשרד גם לא מתייחס לשאלה אם HOT תוכל להוריד מחירים ודרך כך לסכל כניסה של מתחרים חדשים בכלל לשוק. ברור שעל בזק ייאסר לצמצם רווחיות ולרדת במחירים ללקוח הסופי מתחת לתעריפים הסיטונאיים שיקבלו השחקנים האחרים. השאלה היא אם גם על HOT יחול איסור כזה שיכול לחבל ברפורמה כולה.

לשתי נקודות אלו השלכות מהותיות על כל ניתוח של שוק התקשורת והתמורות הצפויות בו, אך במשרד התקשורת פשוט בוחרים שלא להתייחס אליהן.

אם להערכת משרד התקשורת בזק צפויה לאבד 600 אלף מנויים, ניתן להניח שגם HOT תאבד בתרחיש אופטימי מאוד 400 אלף מנויים לפחות.

מעבר של מיליון לקוחות לחברות החדשות הוא כמעט מדע בדיוני, כיוון שהוא ידרוש תזוזה של 1.5–2 מיליון מנויים בסך הכל בין החברות (בהנחה שהשחקנים החדשים גם יאבדו לקוחות לאורך הדרך).

לסלקום ופרטנר יש אנרגיה להיאבק?

לא צריך להסתכל יותר מדי לעומק כדי לראות שסלקום ופרטנר ממוקדות מאוד בימים אלו בהכנות למעבר לרשתות דור רביעי בסלולר (LTE).

המעבר לרשתות דור רביעי הוא הזדמנות גדולה מאוד עבור החברות להגדיל את ההכנסות שלהן שנשחקו מאוד בשנים האחרונות, אך הוא גם כרוך בהשקעות גדולות.

סלקום ופרטנר אינן החברות שהיו לפני שנתיים־שלוש, ויכולתן להתמקד בשתי חזיתות - השוק הקווי והמעבר לדור רביעי בסלולר - מוגבלת מאוד.

בשבוע שעבר הודיעה פרטנר באירוע חגיגי כי עד סוף השנה היא תשלים את פריסת רשת הדור הרביעי בכל רחבי המדינה, והיא תוכל להתחיל לספק שירות ברגע שתקבל את התדרים ממשרד התקשורת.

באורח די מקרי האירוע נערך בדיוק ביום שבו משרד התקשורת הכריז על התעריפים הסיטונאיים.

משיחה עם בכירי החברה קשה היה להתרשם שההכרעה לגבי התעריפים הסיטונאיים מטרידה אותם במיוחד. "אם הדור הרביעי יצליח, לא נצטרך בכלל את הכניסה לשוק הקווי", העיר אחד מבכירי החברה.

הערכה של גורמים בענף היא כי גם בתסריט האופטימלי ביותר יוכלו חברות הסלולר לקלוט עד 5,000 לקוחות קווים חדשים מדי חודש מבחינת מערך הטכנאים וההנדסה שלהם.

התחזית של משרד התקשורת היא שהן יעבירו 12.5 אלף מנויים מדי חודש בארבע השנים הקרובות, מספר שלא ממש מסתדר עם המציאות בשטח.

לשחקנים החדשים תהיה טלוויזיה?

להעביר לקוח תקשורת קווית מחברה לחברה קשה פי כמה מאשר להעביר לקוח סלולרי. בעוד כל מה שלקוח סלולרי צריך לעשות זה לגשת לאחת מנקודות המכירה או להירשם באתר ולקבל SIM בדואר, העברת לקוח קווי דורשת הגעת טכנאי לביתו.

לאור זאת, כיצד ייתכן שסלקום ופרטנר איבדו כל אחת 200 אלף לקוחות מאז 2010, למרות כל התמורות בשוק, והמשרד חוזה שבזק תאבד 600 אלף בפרק זמן של ארבע שנים?

סלקום יצאה כבר לפני כמה חודשים במבצע סופר־אגרסיבי המציע טלפון קווי ושיחות ללא הגבלה למשך שנה ללא תשלום, וקשה להגיד שהוא הרעיד את אמות הסיפים בשוק.

הדרך המרכזית שניתן יהיה לגרום ללקוחות קווים לנדוד מחברה לחברה היא באמצעות השקת פתרון כולל - טלוויזיה, אינטרנט וטלפון.

לסלקום, פרטנר וגולן טלקום עדיין אין שירותי טלוויזיה, והקמתם תעלה להן כסף גדול.

על השאלה אם חברות אלו באמת ישיקו שירותי טלוויזיה, ויעשו זאת במקביל להוצאות הגדולות על השקת רשתות הדור רביעי שלהן, גם למשרד התקשורת אין תשובה אמיתית.

רצו להראות שאפשר להחליש את בזק

ראוי למשרד התקשורת לעסוק פחות בעבודות אנליזה ויותר בקידום הנושאים הרגולטוריים הרבים המונחים על שולחנו כמו רפורמת השוק הסיטונאי וחלוקת התדרים לדור הרביעי, שצפויה לצמצם את הפער הטכנולוגי בין ישראל לעולם המערבי.

אגב, בכל הנוגע לרווחיות העודפת של בזק, המשרד יכול לבוא בטענות בעיקר לעצמו כמי שהיה אמור לפקח עליה ולא עשה זאת.

במשרד התקשורת הסבירו אתמול כי הכוונה שלהם לא היתה לחזות את הכיוונים שאליהם ילך השוק הקווי, אלא להציג תרחיש קיצון ולהראות שגם אם הוא יתממש בזק לא תקרוס. חבל שבמשרד לא טרחו לציין זאת בעבודה שהכינו, או שמישהו שם סימן מטרה להראות שניתן להחליש את חברת התקשורת החזקה בישראל ומיהר להציג הישגים עוד לפני שהתהליך התחיל.