שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נעמה סיקולר

בחזית תקציב הביטחון: שוב לא נגעו בפרה הקדושה

מערכת הביטחון איימה בפיטורים והצליחה להשיג תוספת תקציב תמורת עוד ועדה שתטפל בפנסיות ובגמלאות. מיכאל הרשקוביץ, נכה צה"ל, קורא להקים מינהלת לנכי צה"ל בלבד: "אגף השיקום הפסיק מזמן לקיים את תפקידו ההיסטורי"

נעמה סיקולר 06:5203.11.13

בשנת 1973 מיכאל הרשקוביץ היה מפקד טנק בגדוד 100 של השריון. הטנק שלו היה בין אלה שנשלחו לחלץ מהחווה הסינית את כוחות הצנחנים מגדוד 890. הטנק שלו נפגע, והוא היה בין האחרונים שחולצו מאזור הדמים. מאז הוא נכה צה"ל, הלום קרב עם 62% אחוזי נכות. החלטת הקבינט מיום חמישי האחרון להגדיל את תקציב הביטחון ולהקים במקביל ועדה לבחינה מחודשת של התקציב בכלל ושל תקציב השיקום בפרט, מקוממת אותו.

 

"ישבה ועדה רצינית והמליצה על רפורמה מקיפה, צריך פשוט לאמץ את המלצותיה. ועדה חדשה לא תביא הצעות חדשות כי אין כאלה בנמצא, ולכן צריך ליישם את ההמלצות הקיימות. אני מאמין שבדרך זו המדינה תחסוך כסף ומצבם של נכי צה"ל רק יוטב".

 

הרשקוביץ מתייחס להמלצות ועדת גורן (בראשות השופט בדימוס אורי גורן). הוועדה מונתה כחלק מהמלצות ועדה קודמת, ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון, לאחר מלחמת לבנון השנייה, ונועדה לטפל באחת הסוגיות הנפיצות בחברה הישראלית שהיא גם אחת המשקולות התקציביות הכבדות על מערכת הביטחון: תקציב השיקום - כ־5 מיליארד שקל, נכון ל־2012 - שהם כ־10% מתקציב משרד הביטחון.

 

הוועדה המליצה להבחין בין חיילי חובה ומילואים לבין אנשי קבע, כך שחיילים שנפצעו בשירות סדיר יטופלו במסגרת אגף השיקום אם יוכיחו שהמחלה או הפגיעה הן תוצאה מהשירות הצבאי, ובלבד שלא גרמו לה בעצמם, למשל בהתנהגות פזיזה בחופשה. אנשי הקבע, לעומת זאת, יידרשו להוכיח שמדובר בפגיעה "ייחודית ומיוחדת" לשירות הצבאי, אחרת יטופלו במסגרת ביטוח לאומי. המלצה זו נועדה למשל להתמודד עם מקרים של התקף לב או התפרצות מחלה כרונית אחרת, שאינה קשורה בהכרח לשירות הצבאי ואשר הופכת אוטומטית כמעט את איש הקבע שחלה לנכה צה"ל. יישום ההמלצות מכאן ואילך היה אמור לחסוך למערכת הביטחון כרבע מיליארד שקל בשנה, אך ההמלצות שהוגשו כבר בדצמבר 2010 לא יושמו מעולם.

 

 

"אגף השיקום הפסיק מזמן לקיים את תפקידו ההיסטורי", אומר הרשקוביץ ביום שאחרי ההחלטה להקים ועדה חדשה לבחינת הנושא. "אלוף משנה בקריה, אם לא היה מכהן בתפקיד זה היה יכול להיות למשל מנהל סניף בנק. אם הוא היה נפצע בתאונת דרכים, מי היה לוקח עליו אחריות? ביטוח לאומי. אז למה זה צריך להיות אחרת רק מפני שהוא איש קבע? מה יש לו לחפש בקרב נכי צה"ל? מה יש לשוטרים או לאנשי משמר הכנסת לחפש בקרב נכי צה"ל, ולמה משרד הביטחון צריך לשלם להם? (הרשקוביץ מתייחס להחלטות החקיקה שהרחיבו לאורך השנים את מגוון אוכלוסיות הנפגעים שזכאים להיות מוכרים כנכי צה"ל, כך שהיום נכללים ברשימה אנשי מג"ב, שוטרים, סוהרים, אנשי משמר הכנסת, אנשי שירות הביטחון הכללי, המוסד, עובדי משרד החוץ שנפגעו בפעולות איבה בחו"ל ורבים נוספים — נ"ס). לפי היגיון זה, אזרחים שנפגעו באבטחה בקניונים זכאים גם להיות מוכרים כנכי צה"ל, ואת יודעת מה? אולי מגיע להם יותר מעובד משמר הכנסת שחלה בפסוריאזיס (מחלת עור קשה — נ"ס)".

 

"אומרים עליי שאני מבחין בין דם לדם כנכה צה"ל"

 

הגישה של הרשקוביץ היא סדין אדום אצל ארגון נכי צה"ל, שלדבריו הוקיע אותו מקרבו. זה הביא אותו להקים לפני חמש שנים את עמותת "מצדיעים לחיילי צה"ל", שבה חברים 500 נכים שלהם הוא מנסה לסייע, בין היתר בייצוג בפני ועדות לקביעת תגמולים. הוא מודע לביקורת הרבה המוטחת כלפיו. "אומרים עליי שאני מבחין בין דם לדם, ואני עונה שדווקא כנכה צה"ל וכמי שמכיר את המערכת, חובה עליי להגיד את הדברים".

 

מיכאל הרשקוביץ. "מה יש לאנשי משמר הכנסת לחפש בקרב נכי צה"ל?" מיכאל הרשקוביץ. "מה יש לאנשי משמר הכנסת לחפש בקרב נכי צה"ל?"

 

מה אכפת לך שאוכלוסיות גדולות יותר מקבלות הכרה? זה לא פוגע בנכי מערכת הביטחון, אני שואלת אותו. "התפתחה תעשייה שלמה סביב ההכרה בנכי צה"ל: עורכי דין שמתמחים בכך ומסבירים ללקוחות שלהם מה להגיד ואיך להגיד, ולאיזה רופאים ללכת כדי לקבל אחוזי נכות ותגמולים. ככל שהשיטות השתכללו, כך גבר העומס על אגף השיקום. מי שמקבל היום הכרה הוא מי שיש לו הייצוג המשפטי הטוב ביותר ולא בהכרח מי שבאמת נפגע. יש לא מעט דוגמאות של הלומי קרב אמיתיים או חיילים קרביים שנפצעו קשה ועוברים ייסורים עד שמכירים בהם, בשעה שחיילת שלקתה בחרדה לאחר שקראה חומר מסווג במשרד, או חייל שעבר תאונת דרכים בשכרות, מקבלים לפעמים הכרה מהירה ומדויקת יותר".

 

"כיום, רק שליש ממי שמוכרים כנכי צה"ל נפגעו בפעילות מבצעית, וזו מציאות שחייבים לשנות. לדעתי, הדרך ליישם את ההמלצות היא לסגור או לצמצם מאוד את אגף השיקום, ולהקים מינהלת שתטפל אך ורק בנכי צה"ל במובן המסורתי של המילה. אני לא קטגור של מערכת הביטחון, אני קורא לאנשים להמשיך לתרום, אבל צריך להסדיר את כל נושא התמלוגים לטובת נכי צה"ל והמדינה כולה".

 

"לפיד לא הביא הישג בתמורה לוויתור לביטחון"

 

המציאות שמשרטט הרשקוביץ מדאיגה דווקא כשהיא נשמעת מפיו של נכה צה"ל. מה שעוד יותר מטריד זו ההחלטה להעביר למשרד הביטחון 2.75 מיליארד שקל בתמורה לכלום.

 

מס שפתיים בדמות עוד ועדה ציבורית שתעסוק בדיוק באותם נושאים שבהם עסקו שתי ועדות קודמות, אשר מסקנות האחת - ועדת ברודט - לא יושמו במלואן, ומסקנות השנייה - ועדת גורן בנושא השיקום - לא יושמו כלל. האבסורד הוא שממש בשבועות האחרונים סיים ח"כ עפר שלח, חבר מפלגתו של שר האוצר יאיר לפיד, לנסח הצעת חוק שמתייחסת בדיוק לנושא תקציב השיקום, ואשר נועדה ליישם את מסקנות ועדת גורן בנוגע לטיפול בנכי צה"ל. לכן לא ברור מדוע לא התנה שר האוצר את תוספת התקציב למערכת הביטחון, לפחות בתמיכה קואליציונית רחבה להצעת החוק של חבר סיעתו.

 

אם יש משהו שמקומם את פקידי האוצר זו בדיוק הנקודה הזו. "אנחנו מורגלים במלחמות על תקציב הביטחון, אבל לא מורגלים למציאות שבה שר האוצר לא מביא שום הישג בתמורה לוויתור", אמר לי בסוף השבוע פקיד אוצר בכיר. בכירי אוצר לשעבר גם הם מצביעים על הנקודה הזו ככישלון המהותי בסיבוב הנוכחי על תקציב הביטחון, ושולפים להצדקת טיעונם אפילו את ההישגים של שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, יריבו של לפיד.

 

הם מתייחסים בעיקר לשני הישגים קודמים של שטייניץ: בתקציב לשנים 2011–2012 הקיצוץ המתוכנן בביטחון הוקטן, אבל גיל הפרישה של אנשי קבע בצה"ל הועלה מ־46 ל־50, וחשוב מכך, מבחינתם אגף התקציבים השיג לראשונה חיבור ישיר למחשבי משרד הביטחון. עד אז תקציב הביטחון היה חור שחור מבחינת פקידי האוצר. הממשלה אישרה בכל שנה תקציב למשרד הביטחון, אבל איש מחוץ למערכת הביטחון לא היה יכול לבדוק ולוודא האם הסכומים שהוקצו לפרויקטים כאלה או אחרים אכן הגיעו ליעדם. בעקבות הרפורמה, פקידי האוצר יכולים כיום לראות את כל תשלומי המשכורות, המכרזים והחוזים של צה"ל, ולראשונה הם יודעים בדיוק לאן הכסף הולך.

 

אולי זו באמת החולשה העיקרית שגילה לפיד. מרגע שראש הממשלה החליט בינו לבינו להגדיל את תקציב הביטחון, מרגע שהוחלט שהפקידות הבכירה הרלבנטית בכל המשרדים תישאר מחוץ לקבינט הביטחוני, מרגע שלפיד הסכים כבר להגדיל את תקציב הביטחון במיליארד שקל, ההפסד במונחי משרד האוצר היה כתוב על הקיר.

 

השאלה שנותרה פתוחה היא מהם ההישגים שיביא שר האוצר בתמורה להגדלת תקציב הביטחון. מערכת הביטחון עשתה ללפיד את תרגיל הזקנה במסדרון בית החולים (איום בפיטורי 4,500 אנשי קבע, פיטורי 1,000 איש בתעשייה, השבתת אימונים ועוד), ולפיד אפשר לה לשמר את הפרות הקדושות (הפנסיות ותקציב השיקום) והסתפק בעוד ועדה ציבורית, זהה לקודמותיה. בכך הנציח את הריטואל הקבוע של המלחמה האבודה על תקציב הביטחון. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x