$
משפט

העליון שם סוף לפרשת צ'רלטון: "טענותיה נועדו לסכל פסק שתוצאותיו לא נשאו חן בעיניה"

צ'רלטון ביקשה לבטל את פסק הבוררות שחייב אותה להעביר 100 מיליון שקל להתאחדות לכדורגל, בטענה שהבוררת הייתה נתונה בניגוד עניינים

מארק שון 14:0917.08.11
הרכב ערעור של שלושה שופטים בבית המשפט העליון שם קץ היום (ד') להתקפות של חברת צ'רלטון על פסק הבוררות בעניין ההתאחדות לכדורגל, וסיים בכך את ההליכים שיכולה לנקוט צ'רלטון נגד הפסק שחייב אותה ב-100 מיליון שקל בגין זכויות שידור לשלוש עונות של משחקי העל.

 

"בחינה מדוקדקת של הבקשה ושל ההתנהלות של צ'רלטון מעלה חשש, כי טענותיה כלפי הבוררת וכלפי השופט יהודה זפט נועדו לסכל פסק בוררות שתוצאותיו לא נשאו חן בעיניה", כתב השופט אליקים רובינשטיין בהחלטה, "אין לאפשר ניהול 'משפטים על תנאי' תוך שאחד הצדדים מודע לטענה (או נמנע מבירור טענה) אשר עשויה להפוך את הקערה על פיה לאחר ההכרעה הסופית בתיק".

 

ההחלטה מסיימת הליך שהחל בדיוק לפני שנה, במסגרתו ניסתה צ'רלטון לבטל את הפסק של הבוררת גבריאלה דה-ליאו, בטענה שהיא היתה בכמה ניגודי עניינים ולא דיווחה על כך במהלך הבוררות.

 

בבקשה שהגישה צ'רלטון לפני שנה לבית המשפט המחוזי היא טענה כאמור לסדרה של ניגודי עניינים בעקבות עבודת בעלה של הבוררת, עורך הדין פרופ' יובל לוי. בין היתר נטען כי פרופ' לוי ייצג את מי שהיה במשך 18 שנה יו"ר הרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות, רו"ח יאיר רבינוביץ'. בנוסף נטען כי לוי קיבל עליו בספטמבר 2009 את הייצוג של יעקב מזרחי, שנתבע על ידי חברת מרקעי תקשורת (המוחזקת על ידי אלי עזור, הבעלים של צ'רלטון).

 

צ'רלטון הוסיפה לאותה בקשה תצהיר של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שכיום משמש כיועץ של צ'רלטון, בטענה כי נזיפה של רמון בזמן כהונתו נגד הבוררת, בעת שזו כינה כשופטת, מהווה ניגוד עניינים והיה עליה להודיע על כך.

  

בית המשפט העליון קבע כי מדובר בטיעונים שצ'רלטון הייתה יכולה לברר מראש  ולהעלות  לפני סיום הבוררות. השופטים גם קבעו כי לא הוכח שהבוררת ידעה כלל על אותם תיקים שהתנהלו במשרדו של בעלה.

 

"טענות אלה מוטב להן אילולא הועלו"

 

יהודה זפט יהודה זפט
בחודש ינואר האחרון דחה השופט יהודה זפט את טענות צ'רלטון, דבר שהוביל לערעור לבית המשפט העליון. אך העיתוי של זפט היה מפתיע: הוא נתן את החלטתו יממה בלבד לאחר חשיפת "כלכליסט", לפיה זפט עצמו לא גילה למתדיינים שהופיעו בפניו כשמולם עו"ד יעקב וינרוט או מישהו ממשרדו, כי זפט היה לקוח של וינרוט במשך 5 שנים.

 

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, בדק את הנושא בעקבות החשיפה וקבע כי השופט זפט היה צריך לגלות את קשריו עם וינרוט. בעקבות ההחלטה באפריל צ'רלטון מיהרה לתקן את הערעור ולהוסיף את הטענות נגד זפט עצמו.

 

"טענות אלה מוטב להן אילולא הועלו", קובע השופט רובינשטיין בהחלטה ומתייחס לנושא זפט. "אכן, בתקופה בה נדון התיק בפני סגן הנשיאה התבררה נגדו תלונה, ואולם, מכאן עד לקביעה כי סגן הנשיאה היה מנוע מלשבת בתיק שבפנינו, ולטענה כי פסק הדין בתיק הנוכחי מהוה מעין 'כתב הגנה' במסגרת בירור התלונה, מרחק רב".

 

למרות הקביעות החד משמעיות נגד צ'רלטון הרי שהשופט רובינשטיין מדגיש גם את החובות של הבוררת להצהיר במהלך הבוררות על ניגודי עניינים אפשריים, ולא מתעלם מהבעייתיות שצ'רלטון העלתה. השופטים התייחסו לכך שהמקרה הזה מצביע על הצורך בהפקת לקחים בניהול בוררות, והבורר חייב לערוך בירור מקיף לגבי קשרים אפשריים של הצדדים. "דומה כי מצב בו בן זוג של בוררת מנהל משרד עורכי דין מסחרי גדול מהוה קושי אינהרנטי בכל הנוגע לאפשרות לברר ניגודי עניינים...אך קיימת בעייתיות בכך שבן זוגה של בוררת מייצג נתבע בתביעה שהגיש אחד מהצדדים לבוררות", כתב השופט בהחלטה.

 

מעורך הדין ברוך כצמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן, שייצג את ההתאחדות לכדורגל, נמסר בתגובה: "אני שמח על ההחלטה הברורה והנחרצת ששמה סוף פסוק למחול השדים שהחל מיד לאחר מתן פסק הבוררות. צר לי על כל אותם אישים מכובדים ששמם הושחר במהלך נסיון לבטל את הפסק, כמו גם על הליכים נוספים שנפתחו, הליכים שחצו קווים אדומים. ההחלטה הברורה תעזור, בין היתר, לחיזוק מוסד הבוררות".

 

מעורך הדין גד טיכו ממשרד כספי, שייצג את צ'רלטו בהליכים, טרם נמסרה תגובה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x