דודו זקן: "נערכנו לתרחיש של הורדת דירוג לארה"ב"
המפקח על הבנקים בפרסום הסקירה השנתית של המערכת הבנקאית: "האירוע ממחיש את הצורך בהיערכות לתרחישים שאם היינו מדברים עליהם לפני כמה שנים הם היו נתפסים כתרחישים בלתי אפשריים. זה אומר שצריך להכין תוכניות מגירה". עוד אמר כי "מדידת הסיכון של הבנקאים בתחום הנדל"ן לוקה בחסר"
המפקח על הבנקים, דודו זקן, כינס הבוקר (א') מסיבת עיתונאים לרגל פרסום הסקירה השנתית על מערכת הבנקאית.
בפתיחת דבריו התייחס להורדת הדירוג של ממשלת ארה"ב: "צריך לזכור בהורדת דירוג לחוב לזמן ארוך. הנושא הזה היה תרחיש אפשרי, עוד מאז ש-S&P נתנה הוראת אזהרה. אנחנו נערכנו לתרחיש הזה, הוא אפילו לא נחשב לתרחיש קיצון שאנחנו מדברים על אירועים בשווקים הגלובליים. יש תרחישים גרועים מהתרחיש הזה".
זקן השתתף אתמול בישיבה עם שר האוצר יובל שטייניץ. "מן הסתם נמשיך לקיים התייעצויות ולעקוב אחרי ההתפתחויות בשווקים. לגבי המערכת הבנקאית בישראל: בעקבות הורדת הדירוג, היא לא תצטרך להידרש להחזיק הון עודף ביחס לנכסים שהיא מחזיקה עם ערבות של ממשלת ארה"ב".
לדבריו, "האירוע האחרון ממחיש את הצורך בהיערכות לתרחישים שאם היינו מדברים עליהם לפני כמה שנים הם היו נתפסים כתרחישים בלתי אפשריים. זה אומר שצריך להכין תוכניות מגירה ולהשתמש בכלי מדידה אחרים כמו למשל תרחישי קיצון".
"שנה טובה למערכת הבנקאית"
לגבי המערכת בארץ: "שנת 2010 היתה, בעיקרה, שנה טובה למערכת הבנקאות הישראלית שהמשיכה להציג שיפור בתוצאותיה העסקיות ובהלימות ההון", כתב זקן בסקירה השנתית. "כארבע שנים לאחר תחילת המשבר הפיננסי העולמי חזרו השנה ביצועי הקבוצות הבנקאיות, ברוב הפרמטרים, לרמות שאפיינו אותם בשנות הגאות שקדמו למשבר. בבסיס השיפור עמדו ההתפתחויות החיוביות במשק הישראלי. התוצר גדל ב-2010 בקצב מהיר, ונרשם שיפור בתחומים רבים ובהם התעסוקה, פריון העבודה, איתנותן הפיננסית של החברות העסקיות והשכר הריאלי. על רקע מגמות אלה התרחב הביקוש לאשראי ולשירותים בנקאיים והשתפרו איכות הלווים ואיתנותם הפיננסית".
עוד נכתב בסקירה, כי "התפתחויות אלו עמדו בבסיס העלייה ברווח וברווחיות של חמש הקבוצות הבנקאיות, והן הציגו תשואה להון של 9.7% ורווח נקי מצטבר של כ-6.6. מיליארד שקל".
עם זאת, זקן ציין כי "התוצאות החיוביות לוו בהמשך חשיפה לסיכונים במישור הגלובלי ובמישור המקומי – ובעיקר להתפתחויות מדאיגות בשוק הדיור בישראל ובאשראי לדיור שניתן על ידי המערכת הבנקאית. התפתחויות אלו, שכללו עלייה מהירה של מחירי הדירות ושל האשראי לדיור, הושפעו מסביבת הריבית הנמוכה במשק וממחסור בהיצע דירות, וחייבו התערבות של הפיקוח לשם הקטנת הסיכונים הפוטנציאליים הנובעים משוק הדיור".
במהלך 2010 ביצע בנק ישראל תרחיש קיצון מקיף לשם בחינת עמידותה ורגישותה של המערכת הבנקאית למגוון גורמי סיכון. לפי זקן, "בחינה זו העלתה כי המערכת נותרה איתנה ויציבה, אך עם זאת הדגישה את הצורך בהמשך החיזוק של הון הליבה ושל ניהול הסיכונים והבקרות בפעילויות עתירות סיכון כדוגמת השקעה בניירות ערך, העמדת אשראי ממונף וריכוזיות לווים".
לדבריו, "התוצאות המשופרות וההליכים שהבנקים נקטו לחיזוק הממשל התאגידי וניהול הסיכונים הם נקודת מוצא טובה להמשך התמודדותם עם האתגרים הרבים והמורכבים העומדים בפניהם. התחדשות התחרות מצד שוק האשראי החוץ-בנקאי במישור העסקי והתגברות התחרותיות במגזר הקמעוני ובתחום האשראי לדיור יחייבו חיזוק של ערוצי הרווח הקיימים, פיתוח ערוצים חדשים וכן שיפור של השירותים הבנקאיים הניתנים לציבור ושל היעילות התפעולית בבנקים".
"תיק אשראי ריכוזי מאוד"
זקן הוסיף ואמר, כי "המערכת הבנקאית מאופיינת בתיק אשראי ריכוזי מאוד וזה עוד לפני שהבאנו את הריכוזיות המערכתית, שבה לווה גדול בבנק א' הוא גם לווה גדול בבנק ב' ובבנק ג'. אנחנו חושבים שצריכים להקטין את הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי ועשינו צעדים בכיוון הזה. החמרנו את המגבלות ואני מניח שנראה את התוצאות של המהלכים שלנו ב-2012".
"על כל שקל גידול באשראי ב-2010, חצי שקל היה לאשראי לדיור. צריך לשים לב למגמה הזו, שראינו אותה נמשכת בתחילת 2011. מדידת הסיכון של הבנקאים בתחום הנדל"ן לוקה בחסר. מהניסיון הבינלאומי שנצבר ביחסים שבין המערכת הפיננסית לשוק הדיור או לשוק הנדל"ן, אנחנו רואים שהפיננסי או הבנקאים נוטים להעריך בחסר את הסיכונים לענף הזה. סיבה אחת היא היסטורית: תמיד מודדים אחורה מה קרה, וכשעושים את זה הנתונים לא מראים את כל התמונה ולא מלמדים על העתיד. יש הערכת חסר לריכוזיות של האשראי לענף הנדל"ן".
המפקח על הבנקים הוסיף ואמר, כי "מיקדנו בצעד האחרון בתחום המשכנתאות בהגבלת הסיכון הישיר של הלווים: הסיכון שגלום בכך שעליית ריבית תגדיל באופן משמעותי את ההחזר שלהם ותביא לקשיים בפירעון המשכנתה – דבר שלא טוב ללווים ולא טוב למערכת הבנקאית. ההוראה הזו חשובה לנוכח כך שראינו שהזמן לפירעון של ההלוואות גדל. הוא כבר לא 20 שנה, אלא 25 ו-30 שנה. ואף אחד לא מבטיח לנו שהריבית לתקופה כזו תישאר ברמה נמוכה".
"לא אחת שואלים אותנו אם אנחנו מתכוונים לנקוט בצעדים נוספים", אמר זקן. "עוד לא יבש הדיו על ההוראה במאי 2011 וזו היתה השאלה הראשונה שקיבלנו. ראשית, הממשלה נקטה בצעדים להגדלת ההיצע – יכול להיות שלצעדים אלה תהיה השפעה בטווח קצר, אבל זה לוקח זמן מטבע הדברים. אם יהיה צורך ואם יהיו התפתחויות בעייתיות בשוק המשכנתאות - נשתמש בארגז הכלים שלנו וננקוט בצעדים. נכון לעכשיו, אין כאלה".
