$
גדעון בן נון

מחפשים כיוון

אירופה, יפן ואוסטרליה רושמות האטה בצמיחה והמטבע מתחזק. למה?

ד"ר גדעון בן נון 08:1006.06.11

אירופה עומדת בפני משבר חוב מתמשך, שאינו מגיע אל פתרונו. יוון אינה פורעת חוב, בספרד ההמונים יוצאים לרחובות וגם מדינות נוספות כגון דנמרק, מתחילות לגמגם. למרות זאת היורו חזק מול הדולר. התנועה העצומה בין הדולר ליורו מסתירה את הסיפור האמיתי המתרחש כיום בעולם המטבעות.

 

אוסטרליה
רשמה ירידה של 1.2% בתוצר ברבעון הראשון ביחס לקודמו. בתגובה, הדולר האוסטרלי ירד קלות אך מיד שב והתחזק אל מול הדולר. לחוזקה זו יש סיבות אך לביצועים השוטפים ולהשפעתם האפשרית על הריבית באוסטליה, לא היו השפעה שלילית על המטבע, ההיפך הוא הנכון. עד מהרה חודשה זרימת העולם להשקעות באוסטרליה.

 

הכלכלה היפנית הולכת ונסוגה מזה כמה עשורים, עוד בטרם האסונות שפקדו אותה לאחרונה. למרות זאת, המטבע היפני שב והתחזק יותר מכפי שניתן היה לצפות. אלו הן רק חלק מהדוגמאות ויש עוד רבות כאלה, המתארות את המבוכה בשוקי המטבע.

 

העולם משתנה

 

קיים פער עצום בסיכונים השוטפים של הכלכלות ובשיעורי הצמיחה. המשקיעים נעים משוק לשוק במהירות ובעוצמה, בין אם למניות ובין אם לאג"ח.

 

מדינות מסויימות נהנות מצמיחה המביאה להעלאת הריבית, בעוד אחרות כלל אינן מתקרבות למצב של העלאת ריבית. כתוצאה ממצב זה, אחד האפיקים הפורחים בעידן הנוכחי הוא קרנות סל גלובאליות, המשקיעות באג"ח של מדינות חזקות או מהירות צמיחה, כגון אוסטרליה, קוריאה, פיליפינים, מלזיה, פרו וצ'ילה.

 

הפערים מתחדדים על רקע הסלידה הגורפת של העולם, מהחוב האמריקאי. כלכלתה של ארה"ב האטה את פעילותה, והדבר העלה ספקות לגבי יכולתה לשרת את החוב הציבורי ההולך ותופח. האומדן המקובל הוא שכל עוד קצב הצמיחה עולה על 3%, ביכולתה של ארה"ב לשרת את החוב. בפועל הקצב נמוך מ-2%, תוך שסימני ההאטה מתרבים. אחת התפניות השליליות החשובות ביותר ניכרת במדד מנהלי הרכש.

 

ההבדל העצום בין ארה"ב הצומחת לבין העולם המתעורר והמתפתח במהירות, מביאה לאותה חולשה של הדולר. הפער העצום שהיה בין ארה"ב לבין מדינות העולם פשוט הולך ונעלם. ראו מה קורה בישראל: הכלכלה עברה מהפך עצום ובמישורים רבים כבר אינה נמצאת בנחיתות מול ארה"ב, למעט סוגיית הגודל והמסורת השלטונית והניהולית ארוכת-הטווח, כמובן. תהליכים דומים עוברים על מדינות רבות שלא היו בעבר יעד להשקעה. כל אלה מהוות היום אלטרנטיבה ראויה לדולר.

 

מה עושים עם זה?

 

כישראלים, המצב הזה מכניס אותנו לדילמה. אנחנו בדיוק אחד מאותם משקים אשר מהווים אלטרנטיבה מטבעית, כמו אחת הכלכלות שהוזכרו למעלה. העולם רואה זאת וגם אנחנו, כישראלים. הדילמה נובעת הן מתוך ביקורת עצמית גבוהה והן עקב הצורך לפזר את סיכון המשק הישראלי, הפורח בלב איזור סיכסוך מהחמורים בעולם, תוך שמדינות מסויימות קוראות להשמדת המדינה.

 

המעבר אל הדולר גורר מפח נפש מתמשך למשקיע ולחוסך הישראלי. מטבעות קרובים כגון היורו, גם הם מסוכנים, מה גם שכמו שאר הכלכלות המערביות הם מניבים ריבית נמוכה.

 

נשארה אם כן האלטרנטיבה של השקעה בעולם מהיר הצמיחה, במשקים הדומים לישראל. איזורים גיאוגרפיים כגון אפריקה או דרום אמריקה, מעבירים רעד בליבו של המשקיע הסולידי, אולם הסיכון, כך נראה, קיים דווקא באיזורים היותר מוכרים לנו כישראלים.

 

ניתן לעשות זאת באמצעות תעודות סל, באמצעות ETF's בחו"ל או באמצעות השקעות ישירות באג"ח ופקדונות של מדינות אלה, בכפוף למגבלת הגודל. המטבע הישראלי מתנהג באופן דומה למטבעות של מדינות אחרות בעלות פרופיל של צמיחה מהירה. חשוב כמובן להקפיד על פיזור הסיכון ולכן יהיה נכון להשקיע במכשירים אלה בנוסף להשקעות בדולר.

 

הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x