סדר מט"חי חדש
מדינות מתחילות לפעול כדי למנוע מתקפות ספקולטיביות על מטבעותיהן
ביום חמישי האחרון התכנסו בוושינגטון ראשי ה-G7 כדי לדון בסוגיות הכלכלה העולמית, בראשן שוק המט"ח העולמי וכיצד נכון לנהל אותו. נראה כי שוק זה הולך ומסתבך וכי נושא המטבע הוא מחסום משמעותי בדרך לניהול כלכלה גלובלית נורמלית. ואם לשים את האצבע על שורש הבעיה, הרי שזה המטבע הסיני המנוהל על ידי ממשלת סין, שאינה מקבלת את כללי המשחק.
מצב זה, שבו יש גורמים בעולם שלא משחקים לפי הכללים, מביא לתגובת שרשרת של שינויי התנהגות. אצלנו, בנק ישראל קורא את המצב ולכן הוא מוכן להמשיך ולפעול בזירת המט"ח המקומית בכדי לשמור על השקל מפני התחזקות קטלנית, שתגרום נזקים חמורים עוד יותר ליצואנים.
שבירת הכללים – לאן זה מוביל?
כללי המשחק בשוקי המטבע הוגדרו בסדרת הסכמים בינלאומיים שנוצרו לאחר מלחמת העולם השניה. בשנת 1944 נחתמו בעיירה ברטון וודס בניו המפשייר ארה"ב הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי. במסגרתם, הזהב הוחלף על ידי הדולר כמדד ערך כלכלי עולמי מקובל. הדבר קרה על ידי קיבוע הזהב לדולר, מה שמוכר כסטנדרט הזהב. ומאותה עת נקבעו כל השערים ביחס המרה לדולר. בתחילת שנות ה-70 בוטל סטנדרט הזהב והשערים החלו להיקבע באופן חופשי, באמצעות מסחר בין מדינות, בנקים מרכזיים ובנקים מסחריים.
בשנים האחרונות אנו רואים התעצמות במסחר הספקולטיבי המגדיר את שערי המטבע באופן המנותק מערך הכלכלה אותה הוא מייצג ומהסיכונים שלה.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא המדיניות הסינית המנהלת את שער היואן אל מול הדולר. במסגרת התנהלות זו שער היואן נקבע על ידי הממשלה ולמרות שהצמיחה בסין גבוהה פי שלושה מזו של הדולר, היואן מתחזק באופן מתון של כ-4% לשנה. לפי תיאוריית השיוויון בכוח הקניה, נראה כי היואן היה צריך להתחזק בעשרות אחוזים אל מול הדולר. הסינים כמובן לא מאפשרים זאת, כדי שיוכלו לשלוט בתהליכים ובאינטרסים הכלכליים שלה וכן כדי להמנע משחיקת השווי במונחי יואן של החסכון שלהם באג"ח האמריקאיות.
לעומתה, ארה"ב נהנית מדולר חלש והיא עושה זאת על ידי שמירה על ריביות נמוכות. נהוג להפנות אצבע מאשימה כלפי סין אבל מדיניותה של ארה"ב לא פחות אגרסיבית בניהול האינטרס שלה.
לא מעט מטבעות בעולם סובלים מהמשחק הלא הוגן, בהם היורו החזק והליש"ט, שניהם שחקנים בקבוצת ה-G7. בין ההחלטות שהתקבלו במפגש הקבוצה ביום חמישי האחרון הוחלט להגדיל את הרזרבות המטבעיות כדי לבלום עליה בתנודתיות הנובעת מתנועות ספקולטיביות. דוגמה טובה לכך נראתה בתחילת מרץ, לאחר שצונאמי ספקולטיבי איים לפגוע ביפן על ידי חיזוק המטבע, לאחר הצונאמי האמיתי. הדבר הביא למכירה מאסיבית של ין כדי להחלישו ולסייע ליפן להתאושש.
מגמה זו של צבירת יתרות מטבעיות גבוהות על ידי בנקים מרכזיים עשויה להתגבר, כפי שמעריכים בעולם. קשה להעריך איך הדבר ישפיע על הדולר אבל ברור כי יגבר עד מאוד הקושי לאמוד את הכיוונים בשוקי המטבע.
הנגיד פישר מקדים את העולם
למי עוד יש יתרות מטבעיות גדולות? נכון, לבנק ישראל, כ-74.5 מיליארד דולר. הנגיד פישר הקדים את העולם בצבירת יתרות מט"ח בהיקף גדול. הדבר מגדיל בצורה משמעותית את החוסן הכלכלי של מדינת ישראל ואת יכולת להתמודד עם מתקפות על המטבע.
נראה תלוש? כן. הביקורת על בנק ישראל היא עצומה כיוון שנכון להיום השקל נהנה דווקא מביקוש עוצמתי. במצב הנוכחי התקפה על המטבע היא אירוע הנראה כלא מציאותי אך הנגיד פישר מכין כלים.
מתי האירוע יכול להתקיים? במציאות הנוכחית של מדינת ישראל נראה כי הדבר יכול להתרחש אך ורק במצב של תרחיש האימים הביטחוני, מלחמה או מתקפת טילים גורפת. במצב זה יכולה להיות בריחה של משקיעים זרים או יציאה גורפת של ישראלים שיחששו מתרחיש יום הדין ויבקשו לשמר מנת ברזל, בחו"ל.
אפשרות נוספת היא מצב שבו ספקולנטים גדולים מהעולם, אותם ספקולנטים אשר חיזקו את השקל, יחשבו כי ראוי להמר כנגדו. שוב, נראה תלוש מהמציאות אולם ראינו כי זו יודעת להשתנות. אלטרנטיבה טובה יותר בשווקים מתעוררים, באוסטרליה או בסחורות, קפיצה חדה בנפט או כל סיבה אחרת יכולה להוביל להבנה כי השקל אינו ראוי להשקעה כה גדולה. דבר כזה יכול ליצור זרם יוצא של השקעות ספקולטיביות בישראל.
הדברים החזקים מתרחשים עם צירוף של גורמים יחדיו ואם נראה מצב בו שתי האפשרויות מתגשמות, השקל יאבד הרבה מכוחו. האם נראה תלוש? כן. האם אפשרי? גם כן.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
