חשיפת "כלכליסט" - מהפכת התקשורת הסודית של צה"ל

פרטיו של הפרויקט כולו טרם סוכמו, אולם אם הוא ייצא לפועל, עלותו בשלב הראשון תהיה מאות מיליוני דולרים, שיושקעו ברכישת ציוד תקשורת וטלפונים. בהמשך תעלה המערכת עשרות מיליוני דולרים מדי שנה, לתחזוקה ולזמן אוויר. הפרויקט אמור לאחד בין שלוש מערכות תקשורת בצה"ל: שתי מערכות תקשורת נייחת ומערכת תקשורת סלולרית.

בצה"ל משתמשים כיום בשתי מערכות תקשורת נייחות עיקריות: "התקשורת השחורה" (או הירוקה), המתבססת בעיקר על תשתיות חברת בזק, ו"התקשורת האדומה", המוצפנת והמאובטחת, המיועדת לתקשורת פנים־צבאית ולשיחות על מידע ברמת סודיות גבוהה.

ספקית התקשורת השחורה העיקרית היא בזק, שסיפקה לצבא את מרכזיות התקשורת ואת הטלפונים, ומתחזקת אותם באופן שוטף. במסגרת המערכת יש לצה"ל כ־800 צירי תקשורת, שכל אחד מהם הוא מעין צינור תקשורת המתפצל לשלוחות נפרדות, המשמשות משרדים ומקומות נוספים שבהם יש צורך בקו טלפון. בסך הכל קיימות בצה"ל עשרות אלפי שלוחות טלפוניה נייחת לא מאובטחת.

הטלפוניה השחורה משמשת גם לשיחות חוץ־צבאיות, כחלק מהתנהלותו של צה"ל כגוף עסקי. לפני כשנה הפכה גם סלקוםלספקית תקשורת של צה"ל, לאחר שזכתה במכרז שנועד לפתוח את התקשורת הצבאית לתחרות. בעקבות המכרז מספקת סלקום לצה"ל 100–50 צירי תקשורת במסגרת המערכת השחורה.

מערכת התקשורת האדומה, הנקראת בצה"ל "אבן יקרה", היא מערכת נייחת שהבעלות על התשתיות שלה נמצאת בידי צה"ל. עלות תפעול המערכת גבוהה יותר מעלות תפעול התקשורת האדומה, ועל כן כל עוד אין חשש לדליפת מידע רגיש, מתנהלת רוב התקשורת בתוך הצבא באמצעות הטלפונים השחורים.

הספק הסלולרי החמישי

מוטורולה תמשיך לשלוט בצה"ל איזו חברה תזכה בפיתוח הרשת החדשה? הצבא אמנם יפרסם מכרז מסודר, אך לא תהיה זו הפתעה אם גם בסיום התהליך ימשיכו חיילי צה"ל להסתובב עם מכשירי מוטורולה גילעד נס לכתבה המלאה 

התקשורת הניידת בין חיילי צה"ל מתנהלת כיום באמצעות חברת מירס, שזכתה ב־2005 במכרז צבאי והחליפה את פלאפון. מירס מספקת לצה"ל שירותי סלולר על גבי הרשת שלה ומשתמשת במכשירי מוטורולה - היצרנית העיקרית של טלפונים בטכנולוגיה שבה משתמשת מירס כיום. לחיילים ניתנה גם האפשרות להיות מנויי החברה כלקוחות פרטיים, בתנאים אטרקטיביים. לפי ההערכות, צה"ל משלם את חשבונותיהם של 63 אלף מנויי מירס, מתוך כחצי מיליון לקוחות שיש לחברה בסך הכל. ב־2008 הוארך החוזה בין מירס לצה"ל לשלוש שנים נוספות, עד סוף 2011, ובחודשים הקרובים אמור צה"ל לפרסם מכרז חדש שבו יתמודדו ארבע חברות הסלולר.

נוסף לרשתות התקשורת שהוזכרו מחזיק צה"ל במערכת סלולרית עצמאית, ההופכת אותו לספק הסלולר החמישי במדינה - גם אם בהיקף נמוך משמעותית מארבע האחרות. בשנת 2000 זכתה מוטורולה במכרז לאספקת רשת סלולרית מוצפנת לצה"ל, שזכתה לשם "ורד הרים" ונכנסה לשימוש ב־2004. הטכנולוגיה שבבסיס המערכת משמשת כיום בעיקר את גופי הביטחון הצבאיים והציבוריים, דוגמת המשטרה, מכבי האש ורשויות הבריאות, וכן חברות ממשלתיות ופרטיות המפעילות מערכות קריטיות, דוגמת רכבות, נמלים ומפעלי תעשייה.

מוטורולה סיפקה לצה"ל את "ורד הרים" כמערכת מלאה, הכוללת את תחנות הבסיס המוצבות בשטח, מערכות התקשורת והמחשוב המנהלות את הרשת, ומכשירי הקצה - הטלפונים שבהם נעשה שימוש ברשת. בהקמת הרשת הושקעו כ־100 מיליון דולר, והתחזוקה השנתית שלה עולה 20–10 מיליון דולר. מספר תחנות הבסיס של המערכת אינו ידוע, אך הוא מוערך בכמה מאות. כמות המשתמשים המוערכת של "ורד הרים" היא כמה אלפים, והמכשיר ניתן בעיקר לקציני שטח ומטה ביחידות מבצעיות.

מערכת "ורד הרים" עתידה לשמש את צה"ל עוד שנים רבות, משום שהיא ממלאת היטב את תפקידה בהעברת שיחות מאובטחות. אך הרצון לשדרג את יכולות האבטחה של השיחות בטלפונים הלא מוצפנים, הנייחים והסלולריים, התעצם בשנים האחרונות, בין היתר בגלל נטייתו של החייל הישראלי לפטפט ללא הפסקה בטלפון. מלבד החשש מהאזנה של גורמים עוינים, בצה"ל חוששים גם מהיכולת לברר את מיקומו של הדובר על בסיס איכון האות הסלולרי.

צה"ל עובר ל־IP

כאן נכנס לתמונה פרויקט־העל החדש של צה"ל. בשנים הבאות מתכוון צה"ל להפחית את השימוש בטלפוניה השחורה ולהעצים את השימוש בטלפוניה האדומה, ובמקביל לחבר את הרשתות הנייחות והניידות תוך שימוש בטכנולוגיית IP (פרוטוקול אינטרנט). השימוש בטכנולוגיה יאפשר לחבר את כל סוגי התקשורת (שיחות קוליות, שיחות וידיאו, העברת קבצים ושליחת פקודות מרחוק למכשירים שונים) על גבי "צינור" אחד, וגם לנתק את המשתמש מטלפון פיזי ספציפי.

כפי שאפשר כיום לגשת לדואר האלקטרוני מכל מחשב בעולם, כך אפשר להזדהות בפני טלפון IP באמצעות שם וסיסמה או אמצעי חומרה, ולשאוב אליו את כל ההגדרות הפרטניות של אותו משתמש, כולל אנשי הקשר שלו, היסטוריית השיחות וכדומה. הטלפוניה בעידן ה־IP דומה לשימוש בדואר אלקטרוני: אין חשיבות לרשת שעליה עובר המידע, או למכשיר הקצה שאליו הוא מגיע, מכיוון שמערכת מרכזית מנתבת אותו למקום הנכון באמצעות הרשת הנכונה.

הפרויקט נועד להחליף את השימוש בטלפונים סלולריים ונייחים "רגילים" בטלפונים סלולריים בעלי יכולת חיבור לרשת נתונים, שיתבססו על דגמים הנמכרים בשוק של חברות כמו נוקיה, סוני אריקסון, סמסונג ומוטורולה. המכשירים, שעלות רכישתם צפויה להיות 50–100 מיליון דולר, יותאמו לדרישות ההצפנה והאבטחה של צה"ל.

בצה"ל שוקלים לוותר לחלוטין על הטלפונים הנייחים "השחורים", ולנהל את כל התקשורת באמצעות הטלפונים הסלולריים. כדי לפתור את בעיית האות הסלולרי בבניינים ובמשרדים רגישים המצויים בעומק האדמה נבחנות כמה אפשרויות, דוגמת הארכת האות הסלולרי ושימוש בטלפונים נייחים שיתקשרו עם רשת ה־IP. סביר להניח כי בצה"ל ישמרו בכל מקרה גם על רשת תקשורת נייחת, כיוון שהסתמכות מלאה על רשת סלולרית אינה סבירה בגוף קריטי כל כך, כפי שהוכיחה התקלה בסלקום לפני כחודש.

כיום משלם הצבא זמן אוויר לחברת מירס עבור התקשורת הסלולרית, ולסלקום ולבזק עבור התקשורת הנייחת. שילוב הרשתות צפוי להוריד את עלות התקשורת הכוללת, אך עדיין להותיר אותה על עשרות מיליוני דולרים בשנה. בהתאם לתנאים שיוצבו במכרז יתברר אם יהיו עלויות נוספות על החלפת מכשירים מדי תקופה. הפרויקט לא ייתר את "ורד הרים", והיא תמשיך לשרת את כוחות צה"ל במצבים מסוימים.

השפעה מהותית על השוק

צה"ל כבר הכריז על כוונתו לפתוח את רשת הטלפוניה השחורה לכניסתם של מתחרים בבזק, והחוזה עם מירס לאספקת שירות סלולרי יסתיים בשנה הבאה, כך שלכאורה הצבא צפוי לפרסם מכרזים רלבנטיים בחודשים הקרובים. עם זאת, אם כוונת הצבא היא לחבר את תשתיות הסלולר והתקשורת הנייחת לתשתית אחת, לא יהיה הגיוני לפרסם מכרזים נפרדים ארוכי טווח, שימשיכו לתחזק את הרשתות הללו בנפרד.

במקום זאת, צה"ל עשוי לפרסם מכרז שיבקש מספקי התקשורת הישראליים, כמו גם מיצרני חומרה וציוד תקשורת, להציג פתרונות והצעות מחיר שיגשימו את חזונו. סביר להניח כי המכרז שייצא לפרויקט זה יכלול אלמנטיים מודולריים, דוגמת שירות סלולרי "מסורתי" למשך תקופה מסוימת, תוך העברה מסודרת של המשתמשים לצורת השימוש החדשה והחלפת מכשיריהם.

ההשפעה של הפרויקט על שוק התקשורת והטכנולוגיה הישראלי צפויה להיות מהותית. השוק הצרכני מתכונן היום לעידן שבו קבוצות תקשורת גדולות יספקו חבילות מוצרים שיציעו שירותי טלפוניה נייחת, ניידת, אינטרנט ותוכן טלוויזיוני. עתיד שכזה תלוי ברובו בהחלטת הרגולטורים - משרד התקשורת ורשות ההגבלים העסקיים - אך הצרכן יכול כבר היום לקבל שירותים אלו מכמה ספקים במקביל. סלקום ופרטנר, למשל, פרסו תשתית נייחת בריכוזי עסקים, והן מספקות לצד הטלפוניה הסלולרית גם טלפוניה קווית.

הפרויקט של צה"ל, לעומת זאת, מחייב שיתוף פעולה בין גוף המספק תקשורת נייחת לגוף המספק תקשורת ניידת. לבזק ולפלאפון אסור כיום לספק חבילה משולבת לצרכן, וחיבורן הקרוב של פרטנר וסמייל, והרחוק יותר של HOTומירס, וסלקום ונטווי־ ז'ן, עדיין מוטל בספק מבחינה רגולטורית. בזק כבר התלוננה כי הפיקוח על תעריפיה מונע ממנה להציע לצה"ל מחירים אטרקטיביים, אך האם לא תוכל אפילו להגיש הצעה במכרז עם פלאפון? אם תיאסר רכישת סמייל בידי פרטנר, האם תיאסר גם הצעתן המשותפת למכרז צה"ל? לרגולטור הפתרונים.