"לא היתה בכלל שאלה, ג'ק ואני התאהבנו בטירוף"
היא היתה עיתונאית אנונימית, הוא היה המנהל הנערץ בעולם. היא באה לראיין אותו, הוא התאהב תוך דקות. החיים שלהם השתנו, ומאז הם חוגגים את האושר והעושר. עכשיו סוזי וולץ', אשתו של ג'ק וולץ', מוכרת שיטה חדשה שאמורה לשנות את החיים של כולם ומספרת ל"מוסף כלכליסט" על הזוגיות עם ג'ק
באוקטובר 2001 נכנסה סוזי וולטלאופר אל משרדו של ג'ק וולץ'. היא טסה מבוסטון לניו יורק כדי לראיין אותו לכתב העת המכובד שערכה, "הרווארד ביזנס ריוויו". היא היתה בת 42, עיתונאית אנונימית, בוגרת מצטיינת של תוכנית ה־MBA של הרווארד ומורה בסאנדיי סקול, גרושה טרייה עם ארבעה ילדים קטנים. וולץ' בן ה־66, האיש שמגזין "פורצ'ן" הכתיר כ"מנהל המאה", היה אז האדם הנערץ ביותר בעולם העסקים. הוא בדיוק פרש עם מצנח זהב מרשים (8 מיליון לשנה, פלוס הטבות) מתפקידו כמנכ"ל ג'נרל אלקטריק - חברה שהוביל במשך 20 שנה, ושבניצוחו נהפכה לתאגיד הגדול בעולם, בשווי כ־400 מיליארד דולר. והוא גם היה נשוי, בפעם השנייה.
עצבנית ומבוהלת מהמעמד, הגיעה וולטלאופר אל וולץ' עם רשימת שאלות מהודקת בנושאי מנהיגות, עסקים, מיזוגים ורכישות. אלא שאחרי שלוש שאלות בלבד וולץ' ביקש ממנה לכבות את מכשיר ההקלטה. היא עשתה זאת, והוא שאל: "יש לך מישהו?". היא אמרה משהו על רופא מבוסטון, והוא הכריז: "תיפטרי ממנו, הוא משעמם".
שבועות ספורים ואין ספור שיחות נפש אחר כך נולד ביניהם רומן. הסיפור דלף, הסעיר את התקשורת והפך את חייה של וולטלאופר. ניידות טלוויזיה חנו מחוץ לביתה, צלמים רדפו אחריה כשלקחה את בנה לרופא, מבוקר ועד לילה הטרידו כתבים אותה ואת בני משפחתה. חבריה לעבודה שיתפו את התקשורת בשמועות על רומנים אחרים מעברה הלא רחוק ועל הפעם ההיא שבה רקדה בחזייה על הבר. השאלות האתיות התעוררו, סוזי פוטרה וג'ק התגרש, לא לפני שהשאיר לגרושתו 180 מיליון דולר, על פי ההערכות.
"ביום אחד נהפכתי מאדם פרטי לאדם ציבורי, ולא באופן חיובי. כל העיתונים כתבו עליי, העולם שלי התרסק", אומרת מי שב־2004 נהפכה רשמית לגברת ג'ק וולץ' השלישית. "גם אני וגם ג'ק הבנו בדיעבד שעשינו טעות", היא מוסיפה בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט", "הייתי צריכה לעזוב את העבודה מיד. היינו צריכים לעשות מסיבת עיתונאים ולהיות גלויים עם העניין. במקום זה התחבאנו, זו היתה תחושת הבטן שלנו, וזו היתה טעות גדולה. אני זוכרת בבירור אנשים רציונליים סביבנו שנתנו לנו את העצה הנכונה, אבל אנחנו היינו מבוהלים מדי".
"אני אוהבת לעשות הכל עם ג'ק, ולהיות אשתו של ג'ק" צילום: בלומברג
לא התחתנתי בשביל הקריירה
קשה שלא להתרשם מהכנות שבה וולץ' מדברת על הפרשה. את גילוי הלב הזה - כמו כמעט כל היבט אחר של חייה והשקפת עולמה - היא חולקת עם בעלה, שב־2005 אמר לתוכנית הטלוויזיה "60 דקות": "ישו! אם אני הייתי עיתונאי, גם אני הייתי כותב על זה סיפור שערורייתי. זה סיפור די טוב, אני מתכוון, זה סיפור טוב. אבל זה לא מזיז לי. התאהבתי".
מאז התאהבותם נהפכו ג'ק וסוזי וולץ' למותג זוגי, כמעט בלתי ניתן להפרדה. הם מאהבים, חברים, שותפים עסקיים ולפעמים נדמה שאפילו מחזיקים מוח משותף. בקיץ, כשמצבו הבריאותי התרופף והוא אושפז עקב דלקת בעמוד השדרה, סוזי עדכנה את הטוויטר המשותף שלהם ממיטת חוליו. גם בעל־פה, היא מזכירה אותו כמעט בכל תשובה שלה.
"באופן כללי זה כמעט מפחיד עד כמה אנחנו חולקים את אותם ערכים, זו אחת הסיבות שאנחנו כל כך מאושרים יחד", היא מסבירה את פשר הקשר, בלי להתעכב על כל הערכים, אלה שהפכו את בעלה למנהל כוחני שדגל בפיטורים, תגמולים והערכת החברה רק לפי שווי המניות שלה (ראו מסגרת). וולץ' בוחרת עכשיו להדגיש ערכים אחרים: "שנינו, למשל, מעריכים אותנטיות ושונאים צביעות. אנשים צבועים משעממים אותנו - כך שיש לנו את אותם חברים. כשאתה ובן זוגך אוהבים אנשים שונים, כל שבת בערב אתם רבים את מי לפגוש. זו בעיה".
שניהם גם מאוד אוהבים לעבוד. גם כשהם סתם מטיילים בשכונה (זו שבה נמצא ביתם שבניו יורק או זו שבה הם גרים במיאמי), הם מחפשים רעיונות חדשים ומנתחים מודלים עסקיים של בתי עסק שנקרים בדרכם. הם פרסמו יחד שני רבי־מכר, "להוביל ולנצח" ו"להוביל ולנצח - התשובות", כתבו במשך חמש שנים טור שבועי ב"ביזנסוויק" ("The Welch Way"), מרצים יחד ברחבי העולם, ובקיץ גם השיקו תוכנית מקוונת לתואר שני במינהל עסקים שנקראת, איך לא, בית הספר לניהול על שם ג'ק וולץ'.
כך שזה לא מקרי שרוב האנשים מכירים את סוזי כ"אשתו של ג'ק וולץ'". הזוגיות המתוקשרת שלהם מאפילה על הקריירה שלה כעיתונאית, סופרת (היא כתבה רומן אחד) ויועצת ניהולית, שפרחה עוד לפני שהכירה את ג'ק, ועל העובדה שגם היום היא מרצה ידועה למנהיגות ודמות טלוויזיונית בולטת בפני עצמה, שמופיעה לעתים קרובות בתוכנית "בוקר טוב אמריקה" כפרשנית עסקית וכלכלית.
אבל בחודשים האחרונים סוזי וולץ' דוהרת קדימה לבדה, בזכות רעיון אחד שהוא רק שלה. קוראים לזה "10-10-10" - נוסחה לפתרון בעיות שנהפכה ללהיט עולמי. הקונספט נולד כטריק שוולץ' המציאה לשימוש עצמי, התגלגל מפה לאוזן, קרם עור וגידים כטור במגזין "O" של אופרה ווינפרי והתגבש לרב־מכר על "הרעיון שישנה את חייכם לתמיד". שנה בלבד אחרי שפורסם לראשונה, הוא כבר תורגם ליותר מ־30 שפות וכעת רואה אור גם בעברית (הוצאת מטר).
העיקרון פשוט להחריד: בכל פעם שאתם לכודים בדילמה, חשבו על הפתרונות השונים האפשריים ונסו לדמיין לאן הם יובילו אתכם בעוד עשר דקות, בעוד עשרה חודשים ובעוד עשר שנים. השקלול של כל האופקים אלה יאפשר לכם להכריע, ולקבל את ההחלטה המתאימה לכם. כשאתם עושים את זה, חשוב שתהיו אותנטיים ותקשיבו לרצונות האמיתיים שלכם. אל תפעלו מתוך אשמה, פחד או דאגה מה יחשבו עליכם. נסו ותיהנו.
"10-10-10 היה הדבר הראשון שעשיתי ללא ג'ק מאז שהתחתנו", מודה וולץ'. "ג'ק אמנם תמך מאוד וקרא כל גרסה של הספר, אבל זה משהו שהפריד אותי ממנו קצת, גרם לי להתגעגע אליו".
סוזי וג'ק. "פעלנו לפי תחושת הבטן שלנו וזו היתה טעות" צילום: בלומברג
סוג של הצהרת עצמאות מבחינתך?
"לא ממש. אני אוהבת לעשות הכל עם ג'ק ולהיות אשתו של ג'ק. זה חלק ממי שאני, ממש כמו שאני אמא של סופיה ואחות של אלן".
אוקיי, אבל בזה לא כל העולם עוסק.
"זה נכון. אני מניחה שהאגו שלי נמצא במקום כזה שזה לא מזיז לי, אולי משום שאני בת 50. אני גאה מאוד להיות אשתו של ג'ק וולץ', ואם ככה אנשים בוחרים לראות אותי ולהגדיר אותי, שיהיה, אין לי שום בעיה עם זה".
היא מכירה את הטענות שהזוגיות שלה שימשה לה מקפצת קריירה משמעותית. "היתה לי קריירה נהדרת ולא ביקשתי לקדם את עצמי מקצועית על ידי פיטורים", אמרה בדצמבר 2009 ל"בוסטון גלוב", "זה לא מהלך קרייריסטי. מצחיק אותי שאנשים אומרים שעשיתי את זה (הנישואים לג'ק) למען הקריירה".
זה לא סייע קצת להצלחה של הספר?
"לעולם לא נדע", היא צוחקת. "הרי זה גם יכול היה לפגוע בי, כי אנשים יכלו להגיד - זו רק אשתו של ג'ק וולץ', למי אכפת מה יש לה להגיד? למרבה המזל, הספר הצליח. מי יודע כמה ג'ק קשור לזה? זה לא משנה, מה שחשוב הוא שהספר עזר לאנשים".
להחליט בלי ניחושים או אשמה
האדם הראשון שזה עזר לו היה וולץ' עצמה. באמצע שנות התשעים, היא מספרת, היא היתה שבר כלי: "לא חייתי את חיי, הם חיו אותי". היא אמנם הצליחה לשלב בין שתי האהבות שלה, עיתונות ועסקים, והחזיקה במשרה טובה במגזין נחשב, אבל הנישואים שלה היו קשים ואת ההחלטות שלה היא קיבלה כאילו התבוננה בהן "מתוך מכונית נוסעת".
ואז, ב־1996, היה זה דווקא כנס של סוכני ביטוח ששינה את חייה. וולץ' הוזמנה להרצות במפגש, שהתקיים בהוואי, וקפצה עליו כעל הזדמנות חד־פעמית. היא חששה להשאיר את בעלה לבד עם ארבעת ילדיהם, ולכן נסעה לכנס עם שני הגדולים, בני חמש ושש. עבודה וחופשה - היא חשבה לעצמה – מה יכול להיות רע?
זה נגמר בלילה נטול שינה ובבוקר שבו ילדיה החליטו לפרוש ממחנה ריקודי ההולה שאליו נשלחו ולפרוץ בחצאיות צבעוניות אל אולם הכנסים באמצע ההרצאה שלה. וולץ' הבינה שמשהו ממש לא בסדר קורה לה, ושהיא חייבת להשיג שליטה על חייה. כשסוף סוף הצליחה לישון, התעוררה עם הארה: 10-10-10.
כבר בפעמים הראשונות שבהן השתמשה ברעיון היה ברור לה שהוא עובד. היא הצליחה לקבל החלטות מהר, ולהסביר בפשטות ובבהירות למה החליטה לא לפרסם מאמר או למה חזרה מאוחר הביתה. "אני תמיד חושבת על הלידה השלישית שלי, שהיתה ארוכה מאוד", היא מנסה להבהיר את הרעיון, "אמרתי אז לרופא: 'התינוק הזה בחיים לא ייצא', והוא אמר לי: 'סוזי, יהיה תינוק בחדר הזה'. 10-10-10 היא בדיוק העניין — תהיה החלטה בחדר הזה.
"זה לא כיף להיות תקוע בדילמה. דילמה מענה אותך, אתה מסתובב ברונדלים בראש של עצמך.
10-10-10 הוא כלי שעוזר לך לקבל החלטה מבוססת, לא על סמך ניחוש או תחושת בטן או רגשות אשם, ושאתה יכול להסביר את זה לכולם, כולל לעצמך".
ג'ק וולץ'. "השיטה שלי היא הדבר הראשון שעשיתי בלעדיו מאז שהתחתנו" צילום: בלומברג
את נגד תחושות בטן?
"לא, אני לא. צריך להקשיב לבטן, אבל היא רק מקור מידע אחד. אלוהים לא נתן לנו רק בטן, הוא נתן לנו גם מוח, ויש לכך סיבה. לא תמיד כדאי להישמע לתחושת בטן. למשל, אחד הדברים שתחושת הבטן שלנו תגיד לנו היא לא להיאבק בקונצנזוס. בסוואנה אם היית נפרד מהשבט זה היה גזר דין מוות, אבל אנחנו כבר לא בסוואנה וזה יכול להוביל אותנו להחלטות טיפשיות".
וולץ' הלכה עם תחושת הבטן ושכחה את כלי העזר דווקא בימים הקשים שבהם הכירה את ג'ק. "אם הייתי יכולה לחזור לתקופה שלפני הפיטורים הייתי עושה על זה 10-10-10 ועושה הרבה דברים אחרת", היא אומרת, "למרבה המזל שרדנו את זה ולמדנו את הלקח".
אז להיות עם ג'ק לא היתה החלטה של 10-10-10?
"10-10-10 זה לדילמות. זו לא היתה דילמה - שנינו התאהבנו בטירוף, לא היתה פה בכלל שאלה. השאלות הגיעו אחר כך".
הדבר היחיד שהיא מצטערת עליו במערכת היחסים הזו, היא אומרת, הוא שלא הכירה כמה עשורים קודם לכן את האדם שאיתו נולדה להיות. העמדה הזאת מול בעלה מעט מבלבלת, כי סוזי וולץ' רחוקה מלהיות האשה הקטנה שמאחורי הגבר הגדול. היא חריפה, כריזמטית ופמיניסטית, שסבורה שנשים יכולות להצליח בעסקים בדיוק כמו גברים. "לתכונות שדרושות למנהיג מצליח אין מגדר, הן ניטרליות", אמרה ל"בוסטון גלוב".
הכלי שמחלץ אנשים תקועים
השיטה של וולץ' אמורה להתאים לכל אחד, כמעט בכל דילמה. בספר ובאתר שלה היא מתארת עשרות מקרים שבהם אנשים נעזרו ב־10-10-10 — בעלי עסקים, נשים שמנסות לאזן בין קריירה לגידול ילדים, נגמלים, זוגות במשבר, מובטלים, סבתות, עקרות בית וקואוצ'רים. עכשיו וולץ' מנסה למנף את פוטנציאל השינוי שגלום בשיטה, שינוי שיכול להיות חברתי וגם כלכלי. בין השאר היא עובדת עם העמותה של הזמרת מרי ג'יי בלייג' על תוכנית שיקום לנערות בסיכון, ובודקת את האופנים שבהם הנוסחה שלה יכלה למנוע הרבה מהצרות של המשבר הכלכלי האחרון. פוליטיקאים ומנכ"לים של תאגידים גדולים, היא אומרת, כבר התלהבו מהטריק. "לאחרונה למשל הייתי באירוע חברתי", היא מספרת, "ניגש אלי מנכ"ל ידוע ואמר — 'התחלתי לחשוב על פרישה, ישבתי עם המשפחה ועשינו יחד 10-10-10. החלטתי להישאר".
כמה רחוק זה יכול להגיע? אפשר לקבל ככה גם החלטות מדיניות? להחליט על שליחת חיילים לאפגניסטן או על יציאה מעיראק?
"יכול להיות. למה לא? אני בטוחה שפוליטיקאים משתמשים במודלים דומים. למעשה, לרוב מאשימים פוליטיקאים בכך שהם חושבים רק על הטווח הקצר. זה אמיץ מאוד מצד פוליטיקאי להגיד — אני עושה את זה למען הילדים שלך. זה הרי לא הופך אותו לפופולרי. ווינסטון צ'רצ'יל בטח קיבל הרבה החלטות תוך מחשבה על הטווח הארוך, והוא שילם על כך מחיר.
"לא לכל הסיפורים יש סוף שמח, אני לא רוצה לעטוף את זה בסוכר. בגדול 10-10-10 מוביל אנשים למקום אותנטי יותר, אתה מתחיל לחיות לפי הערכים שלך. אבל זה לא קורה בלי איזו סערה רגשית. זה דבר די גדול, להגיד — 'חייתי עד עכשיו לפי הערכים שלך ולא שלי', או 'אני תקוע ולכן מערכת היחסים שלנו תיגמר'. הרבה אנשים אומרים לי: 10-10-10 זה הדבר הקשה הכי טוב שקרה לי".
סוזי וולץ'. "רק מצטערת שלא הכרתי אותו קודם" צילום: בלומברג
למה 10-10-10 ולא, למשל, 7-7-7?
"זה לא צריך להיות מילולי, זו רק הנחיה שקל לזכור. זה יכול היה להיות גם 7-7-7 או 11-7-5 - מה שאת רוצה".
מה לדעתך מושך אנשים לשיטה הזו?
"אני חושבת שאנחנו חיים בזמנים כאוטיים ומבלבלים מאוד. מצד אחד אתה מרגיש שיש יותר מדי אופציות, יותר מדי אינפורמציה שזורמת אליך, ומצד שני, בגלל הכלכלה ובגלל החרדות ממה יהיה עם הכלכלה אנשים ממש משותקים. מרגישים תקועים.
"עוד לא שמעתי על מצב שבו 10-10-10 לא עזר. העניין היחיד הוא שזה לא עוזר לאנשים שלא יכולים להיות כנים עם עצמם. אתה צריך רמה מסוימת של מודעות וכנות. הניסיון שלי עם ישראלים, אגב, הוא שהם אנשים מודעים וכנים מאוד. אני מטיילת הרבה בעולם ויודעת שכנות היא עניין תלוי תרבות".
את מכירה הרבה ישראלים?
"כשאתה חי בניו יורק ומעורב בעסקים אתה פוגש הרבה יזמים ואנשי עסקים מדהימים מישראל. יש לי חברים ישראלים שגרים בניו יורק. בכל שנה יש לג'ק כנס שאליו מגיעים בכל פעם מאה מנכ"לים מכל העולם, ובכל שנה יש בהם גם ישראלים".
ממשלה לא מייצרת שום דבר
בימים אלה מוקדש חלק הארי מזמנם של בני הזוג וולץ' לתוכנית ה־MBA המקוונת שלהם. "יש לנו כאלף תלמידים עכשיו ואנחנו מתרחבים. זה סטארט־אפ, וכשיש לך סטארט־אפ אתה מעורב בכל אספקט שלו. אני חדשה בסטארט־אפים. ג'ק הרבה יותר קול לגבי זה, כי הוא היה מעורב בהקמה של כל כך הרבה חברות".
מה מלמדים בתוכנית שלכם?
"אנחנו משלבים את הרעיונות של ג'ק עם כל האקדמאים הכי טובים בתחום. יש לנו דקאן מהאקדמיה, ואני עורכת את תוכנית הלימודים. אנחנו משלבים בין ניסיון העבר להווה. יש לנו למשל הרצאה על איך לתקשר עם העובדים שלך באימייל. זה דבר חשוב שאנשים הרבה פעמים משתמשים בו בצורה לא נכונה".
באופן כללי ג'ק וסוזי וולץ' אוהבים את דרכי התקשורת החדשות, מסקייפ דרך פייסבוק ועד טוויטר. בגיל 74 יש לג'ק 1.2 מיליון עוקבים, והוא מצייץ להם תכופות עדכונים אישיים ודעות בענייני השעה. לאחרונה, למשל, יצא שם נגד העלויות של רפורמת הבריאות. וולץ' ידוע בנטיותיו הרפובליקניות, בתמיכתו בשוק החופשי מאוד ובסלידה שלו מהתערבות ממשלתית.
גם סוזי, כשהיא נשאלת על הכלכלה האמריקאית, אומרת דברים שנשמעים כאילו יכלו לצאת מגרונו של בעלה: "אין ספק שצריך היה להקצות יותר תמריצים לסקטור הפרטי. מדיניות המסים והתמריצים למגזר הציבורי כנראה מנעה מיזמים ועסקים קטנים לצמוח".
המנכ"לים הגדולים, אלה שגדלו על המיתולוגיה של ג'ק וולץ', ספגו מכה תדמיתית קשה במשבר האחרון.
"זה דפוס שהיה קיים בחברה האמריקאית מאז ומעולם: כולם בעד עסקים ואז נגד עסקים ואז שוב בעד עסקים; בעד מנכ"לים ונגד מנכ"לים ואז שוב בעדם. ג'ק כותב על זה בביוגרפיה שלו, הוא קורא לזה דינמיקה של 'מנסיך לחזיר'. מנכ"לים הם בני אדם, חלקם נהדרים וחלקם פחות, אתה לא יכול לדבר על כל המנכ"לים באותה נשימה.
"נכון שהקפיטליזם סטה לאחרונה מהפסים, אבל אני מאמינה שרוב האנשים בעסקים הם טובים ופעלו בצורה אתית. נכון שהיו עודפים והפיקוח לא עבד טוב ואנחנו משלמים את המחיר על זה עכשיו, אבל המערכת ככל הנראה תתקן את עצמה, ומוחות טובים דואגים עכשיו שזה לא יקרה שוב. בגדול עסקים הם דבר חיובי מאוד, הם יוצרים עבודות, ועבודה יוצרת עתיד, הנאה ועניין עבור אנשים. בלי עסקים כל מה שיש לך זה ממשלה, וממשלה לא מייצרת שום דבר".
