השופט שמואל ברוך: "לקיים שימועים כהליך מקדמי בפני שופט"
השופט המחוזי מציע בכנס לשכת עוה"ד באילת כי במקום השימוע בפרקליטות ניתן לקיים הליך של שימוע כהליך מקדמי גישורי בפני שופט או שופט בדימוס; עו"ד אלי זהר שמייצג את אולמרט: "אנחנו באים לשכנע את המשוכנעים"
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שמואל ברוך, אמר הבוקר (ו') בהתבטאות מפתיעה כי במקום השימוע בפרקליטות ניתן לקיים הליך של שימוע כהליך מקדמי גישורי בפני שופט או שופט בדימוס. ברוך דיבר בפאנל תחת הכותרת "מי צריך שימוע" במסגרת ההשתלמות הפלילית השנתית של לשכת עורכי הדין המתקיימת במלון דן באילת. בפאנל משתתפים פרט לשופט ברוך גם פרופ' דוד ליבאי, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עו"ד אביה אלף, הסנגור עו"ד נתי שמחוני, הסנגור עו"ד אלי זהר, המשנה לפרקליט המדינה (לעניינים פליליים) עו"ד שוקי למברגר והסנגור עו"ד מיכה פטמן.
השופט שמואל ברוך צילום: שאול גולן למברגר השיב לשמחוני: "שימוע הוא טוב לבירור האמת. אתה מתייחס לזווית הראיה של חשוד. אני מתייחס מזווית של חשוד ושל התביעה, והוא כלי נוסף כחלק מההליך הפלילי לבירור האמת. כנגזרת מבירור האמת הליך השימוע יכול להביא גם להרשעה של אדם. אני אומר את זה מלכתחילה. יש סיכונים. אבל אני שם את זה על השולחן כדי להגיד מיד את ה"אבל". היו מקרים שהתביעה חזרה מאישומים באופן מלא והקלו באישומים".
למברגר: "הליך שימוע יכול להוביל להרשעה של אדם, אבל"
עוד אמר למברגר: "פרקליט קודם כל מתגבש ורק שוקל אם להגיש כתב אישום, אז הוא מזמן לשימוע. בנקודה הזו הוא מעוניין באופן אמיתי לשמוע זווית ראיה נוספת. רק החשוד יכול לספק את הנרטיב האחר של הראיות. יש חשיבות לשתף את הסנגוריה בהליך הזה, וזה הליך אמיתי של לנסות לשמוע קול אחר בסיטואציה, גם כשאנחנו חושבים שאנחנו מגובשים. לפני שאנחנו סוגרים את הדלת, חשוב והכרחי לשמוע את הצד האחר. אנחנו יכולים להגיד "טעינו", אבל אם הטיעונים הם טובים, נכונים ומשכנעים, האפשרות לשכנע אותנו היא סבירה, כדאית מאוד לנאשם ויכולה להביא לשינויים דרסטיים".
עו"ד אביה אלף השיבה לשאלתו על דבריו של למברגר: "כי זה טוב, חד וחלק. לכולם. לתביעה, לחשוד. מנסים לראות אם השתנה משהו בחשיבה המקורית. אתם יכולים להרים גבה ולהגיד שזה לא יכול להיות, אבל כן - זה קורה. בכל מקרה, האצבע של הפרקליטות ממש לא קלה על ההדק. הרבה פעמים היא מאוד מאוד מאוד לא קלה על ההדק". הסנגור מיכה פטמן דווקא הביע עמדה מפתיעה שלפיה הידברות היא מאוד חשובה, אני הצלחתי להביא לביטול אישומים במספר מקרים ואני מאוד מאמין במוסד הזה".
"אנחנו באים לשכנע את המשוכנעים"
עו"ד אלי זהר נשאל מדוע במקרה של אולמרט החליט שלא ללכת לשימוע. זהר, מבלי להזכיר את השם אולמרט אמר: "כל השנים האלה אדם נמצא תחת עננה שחורה שמשפיעה על כל חיו. ואז מנופפים בפניו באיזשהו גזר ואומרים לו ש'אולי בהבל פיו של פרקליטך אתה יכול להינצל'. הלקוח רוצה ללכת לשימוע, הפרקליט שוקל את הסיכונים והסיכויים, וזאת דילמה מאוד קשה. אבל אין לנו הליך אלטרנטיבה שיפוטית, לא השעיה, לא הרחקה זמנית, אנחנו באים לשכנע את המשוכנעים".
בהתייחס לאומרט ספציפית אמר זהר: "שבועיים לפני מועד השימוע יצא כתב אישום בעניין ראשונטורס נגד מתאמת הנסיעות רייצ'ל רז-ריסבי, כתב האישום נגדה היה רווי קביעות כלפי ראש הממשלה לשעבר באופן שהיה ברור כי קלה ונחרצה עם הפרקליטות לסיים את השימוע של אולמרט בכתב אישום. האם על זה אפשר להשתכנע שמישהו ישב בלב פתוח ונפש חפצה? בוודאי שלא".
השופט ברוך: "לקיים שימוע מורחב כהליך מקדמי אצל שופטים"
שמחוני שאל את השופט ברוך: 'האם לדעתך היועץ המשפטי החדש יהודה וינשטיין יאמץ את הצעתו של העו"ד יהודה וינשטיין את הרעיון לקיים שימועים מול שופט בדימוס?". ברוך אמר: "אני מציע לקיים סוג של גישור או הקראה מיוחדת. למה שלא נעשה הליך מקדמי אמיתי שיהיה הליך גישורי של סוג של שימוע מורחב אצל שופט, ואפילו שופט בדימוס".
למברגר דחה את הרעיון וטען כי מדובר בהליך שיפוטי נוסף, החלטה מנהלית תצטרך להתקבל בכל מקרה.
פרופ' דוד ליבאי שישב בקהל התבקש להגיב על הדברים ואמר: "השימוע בפני הפרקליטות הוא הוגן וכי הפרקליטות שומעת את טענות החשודים באוזן כרויה ובנפש חפצה". עם זאת, אמר ליבאי כי הבעיה מצויה בכתבי אישום המוגשים על ידי רשויות התביעה של המשטרה, "שם כלל אין עם מי לדבר".
