בדיקת "כלכליסט": מי עומד מאחורי חוק המדבקה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית תיקון לחוק הגנת הצרכן, לפיו יסומנו ב"תג טריות" כל מוצרי המזון והתרופות הדורשים קירור.

ההצעה זכתה לאישור ועדת השרים לאחר שהוצגה ככזו שתייצר מהפכה צרכנית ותמנע שימוש במוצרים מקוררים שלא נשמרו בתנאים נאותים.

אלא שהמהפכה האמיתית צפויה לעבור דווקא על קומץ חברות בארץ הפועלות בתחום מדבקות הטריות ואשר הצעת החוק פותחת בפניהן שוק בעל פוטנציאל צמיחה ענקי. לפי בדיקה שביצעה לקראת ההצבעה על התיקון לחוק התאחדות התעשיינים, מדובר בשוק המגלגל לכל הפחות 288 מיליון שקל ויכול להגיע גם ל־1.8 מיליארד שקל. שלוש חברות בלבד פועלות כיום בתחום בארץ – פרש פוינט, varcode של אלביט הדמיה וחברת 3m.

הלוביסטית פונה לאילטוב. אילטוב נפגש עם פרש פוינט

לפי התיקון המוצע, יצרני מזון ותרופות יחויבו לסמן את כלל המוצרים המצריכים קירור כתנאי לאחסנתם, כאשר הסימון יתבצע באמצעות תג (מדבקה) המעיד על טריות המוצר בהתאם לחשיפתו לטמפרטורות שונות ולזמן שחלף ממועד ייצורו.

את הצעת החוק יזם ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), לאחר שלטענתו נודע לו על קיומה של הטכנולוגיה כחלק מפעילותו בשדולת ההייטק.

אילטוב הגיש את הצעת החוק בסוף שנת 2007. ל"כלכליסט" נודע כי מיד לאחר מכן פנתה אליו לוביסטית בשם דפנה כהן וקישרה בינו לבין חברת פרש פוינט.

אילטוב אף נפגש עם נציגי החברה וראה את המדבקה שהיא מציעה ובמקביל המשיך לקדם את הצעת החוק.

לאחר ש"כלכליסט" פנה לח"כ אילטוב לקבלת הבהרות בנוגע להצעת החוק, הוא טען בתחילה כי לא היה לו כל קשר עם מי מהחברות העוסקות בתחום וטען שהוא בעצמו חיפש חברות כאלה בניסיון לקדם את הצעתו ולבחון את היתכנותה.

בתגובה מאוחרת אישר דוברו כי בעקבות פנייתה של הלוביסטית דפנה כהן נוצר קשר בינו לבין חברת פרש פוינט.

"התאחדות התעשיינים: הטכנולוגיה בעייתית"

יצוין כי אגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, כמו גם חברות המזון הגדולות, מתנגד נחרצות להצעת החוק, שתשית על היצרנים עלויות משמעותיות.

עמדת התעשיינים היא כי לא ניתן לקדם בחקיקה טכנולוגיה שטרם קיבלה את כל האישורים הנדרשים ובהם אישור מכון התקנים.

במסמך שהפיץ בקרב חברי ועדת השרים לענייני חקיקה טוען האיגוד כי עדיין לא קיימת היתכנות טכנולוגית של המוצר וכי קיימת שונות גדולה בין סוגי המזון המשווקים בקירור, מה שמצריך התאמה פרטנית של רמת הרגישות של מדבקה לסוג המוצר.

לטענת האגוד, מדי יום מגיעים למקררי רשתות המזון 12–15 מיליון יחידות של מוצרי מזון המצויים בקירור וזאת עוד מבלי להתייחס לשוק התרופות. עלות המוצר מוערכת ב־8–40 אגורות כלומר פוטנציאל שוק של עד 1.8 מיליארד שקל.

חברת פרש פוינט מסרה בתגובה לדברים כי יצרה קשר עם ח"כ אילטוב רק לאחר שהוגשה הצעת החוק. תשובה דומה גם התקבלה מחברת varcode. חברת m3 מסרה כי לא ידעה על הצעת החוק וכי ממילא היא אינה נוגעת אליה באופן מלא מכיוון שהמוצר שלה טוב רק לשוק התרופות.

ח"כ רוברט אילטוב: מי שלא רוצה את החוק - יכפיש אותי

ח"כ רוברט אילטוב אמר בתגובה לדברים: "מדובר בהצעה מהפכנית. נחשפתי לכמה פרסומים שלפיהם מוצרים שמוצאים מקירור בזמן ההעברה לחנויות עוברים אחר כך הקפאה נוספת. הלקוחות לא יודעים זאת בעת הרכישה. דרך עבודתי בשדולת ההייטק בדקתי ומצאתי שיש כמה חברות שעובדות בתחום. ביקרתי בחברת פרש פוינט כדי לוודא שיש מוצר שעונה על הדרישות ואני מתכוון לבקר בחברות נוספות. גם הטענה שמדובר בטכנולוגיה יקרה באה להסתיר כשלים בתהליך הבאת מוצרי המזון לחנויות. מדבקה תעלה רק סנט אחד. אני מניח שכל מי שלא רוצה את החוק ירצה להכפיש אותי ולטעון שיש לי אינטרס מסחרי, אבל זה לא נכון. אין שום סיבה שחברה בודדת תשווק את המדבקה. תהיה תחרות, ובכלל, עד שתהליך החקיקה הארוך יסתיים אני בטוח שיצוצו שחקנים נוספים בשוק".