נשארים בעמדת המתנה

בעת פרוץ המשבר, לפני כשנה, עמדו חברות רבות שנקלעו לקשיים בפני החלטה לא פשוטה: לצמצם כוח אדם או להפחית שכר ועלויות עבודה. בני המזל שלא פוטרו נאלצו להמשיך ולספק את אותה תפוקה ולהתמודד עם קיצוצי שכר, ירידה בימי עבודה, איבוד הטבות ושאר פתרונות יצירתיים. כדי להרגיע את הרוחות הודיעו רבות מהחברות כי בסיום המשבר יוחזרו ההטבות והשכר שקוצץ.

בחודשים האחרונים נראה כי המשבר נמצא בשלבי סיום מתקדמים: הבורסה עולה, מאזנים חיוביים נראים במשק, הכלכלנים מרגיעים שהשלב הקשה כבר מאחורינו והפוליטיקאים טופחים לעצמם על השכם. העובדים, לעומת זאת, עדיין סובלים מהקיצוצים שהונחתו עליהם.

ד"ר ארז סיניבר. "כדי להראות רווחיות, החברות קיצצו בהטבות ופיטרו עובדים. המשקיעים ראו שהרווחיות עולה, ולכן הבורסה עלתה והכל טוב, אך המכירות לא עלו"

"ייקח עוד זמן עד שנראה תוספות שכר משמעותיות ברוב ענפי המשק", אומר יובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר והיום יו"ר חברת אתגר משאבי אנוש וסיעוד. "אני לא צופה עליות גבוהות בשנה הקרובה. ההתאוששות של המשק בתחום התעסוקה היא אטית, ויהיה פחות סביר לראות תביעות שכר גבוהות מצד המועסקים. מקומות עבודה שהחליטו להוריד שכר יחזירו את ההפחתות וההורדות בהדרגה ב־2010, וישלימו את המהלך ב־2011".

רווחיות מול הכנסות

על פי המומחים, הסיבה לכך נובעת מהפער בין ההתאוששות הנשקפת בבורסה לזו המתרחשת בפועל. "שוק העבודה קצת מפגר אחרי הבורסה", מסביר ד"ר ארז סיניבר, ראש החוג לכלכלה במכללה למינהל. "בארצות הברית הבורסה עולה וגם בישראל, כי הרווחים של החברות גבוהים מהצפוי, אבל הרווחים אינם גבוהים משום שהחברות מוכרות יותר אלא בזכות הייעול שנעשה במשבר. כדי להראות רווחיות, החברות קיצצו בהטבות מסביב, פיטרו עובדים, קיצצו בשעות נוספות ובאוכל ועברו לארבעה ימי עבודה. המשקיעים ראו שהרווחיות עולה והכל טוב, ולכן הבורסה עלתה, אך המכירות לא עלו. לכן החברות לא יחזירו כל כך מהר את הקיצוצים, אלא אם כן יראו שההכנסות עולות והצרכנים קונים יותר".

סיניבר טוען כי סיבה נוספת להחלטה אם לבטל את הקיצוצים היא הביקוש לעובדים. "ברגע שביטחון הצרכנים יעלה ויקנו יותר, יהיה מכרז גם על העובדים. ברגע שהורדת לעובד את השכר, הוא כבר לא נאמן לחברה. אם חברה אחרת תחזיר לו את 20% שנלקחו ממנו, הוא יעבור אליה. כל עוד החברות נמצאות באותו המצב, לא יוחזרו ההטבות. אבל ברגע שהביקושים יעלו לא תהיה ברירה אלא להחזיר אותן, כדי שלא לאבד עובדים. אני צופה שהביקושים לעובדים יתחילו רק באמצע 2010".

איור: שחר קובר

לדברי רכלבסקי, המגמה החיובית תתחיל בענפים הראשונים שסבלו מנחת זרועו של המשבר - הייטק ופיננסים. "העובד בענפים אלה הוא נכס חשוב לחברה ויש לו יכולת משא ומתן גבוהה יותר מול המעסיק. זה קורה בעיקר בתחום ההייטק ובחלק מהמגזרים של הפיננסים והשיווק. זו תופעה התחלתית, אבל במקומות שבהם מתחילה להתפתח בועה, נראה החזר מהיר יותר של שכר ועלויות עבודה". סיניבר מוסיף כי בענף ההייטק הכשרת העובדים כרוכה בעלות גבוהה ובזמן רב, ולכן החברות יהססו לפגוע בתנאי העובדים לאורך זמן. "לחברות מסוג זה חשוב לשמר את כוח האדם ולכן הם ימהרו להחזיר שכר, ימי עבודה, ואף להציע אופציות ובונוסים לעובדים שיישארו", הוא אומר.

היעד: לשמר עובדים

ואכן, חברות הייטק שירדו לארבעה ימי עבודה חזרו לאחרונה לחמישה ימים, למשל טאוור, נובה מכשירי מדידה ואפלייד. גם בית ההשקעות דש איפקס החליט להחזיר חלק מהקיצוצים: לאור התוצאות הטובות של הדו"ח האחרון אישר דירקטוריון החברה לסיים את תקופת הפחתת שכרם של המנכ"לים המשותפים בחברה, עידו נויברגר וויקטור שמריך, זאת לאחר שבנובמבר 2008 הופחת שכרם ב־20% מיוזמתם. כמו כן ציינה החברה כי הם מתכוונים להקצות אופציות לעובדים בכירים.

דלית דהן, טאואר: "ברגע שעושים הפחתה, לא רוצים למהר ולהחזיר. זה תהליך מאוד זהיר ורגיש. אנחנו רוצים להאמין שהמצב ישתפר ועשינו את ההחלטה הנכונה"

דלית דהן, סמנכ"לית משאבי אנוש בטאואר, מספרת על התהליך שעברה החברה: "ב־2008 עברנו לארבעה ימי עבודה, שלמעשה שקולים להפחתת שכר של 20%. המצב של השוק היה קשה, בייחוד בתחום ההייטק, ולאחר שני גלי פיטורים קשים החלטנו לא לפטר עוד. במקביל גם קיצצנו במתנות לחג, הורדנו בנסיעות לחו"ל, בתקציבי הדרכה ובכל מקום שאפשר היה לצמצם. עם הזמן המשק הראה סימני התאוששות וההזמנות עלו, והיינו צריכים להעלות את השעות. לכן בספטמבר הודענו שחוזרים חלקית - פעמיים בחודש עובדים חמישה ימים. לא היינו בטוחים בעצמנו לחלוטין ולכן הלכנו רק מחצית הדרך. מאוחר יותר, כשראינו שמספר ההזמנות לא יורד, החלטנו לחזור לחמישה ימים באופן קבוע. לא רצינו לחכות שאנשים יעזבו את החברה ואז להתעורר. אין גיוסים רבים בשוק, אבל כל חברה מנסה לשמור על מה שיש לה".

גבי זליגסון, מנכ"ל חברת נובה מכשירי מדידה, מסביר גם הוא את השיקולים שהובילו לקיצוצים הנרחבים, ולאחר מכן להחזרת ימי העבודה. "התעשייה שלנו מבוססת על 100% יצוא, והתקופה הקשה אצלנו התחילה בראשית 2008 כשהדולר ירד בצורה משמעותית", הוא מספר. "באפריל 2008 פיטרנו עובדים, ובנובמבר נאלצנו לבצע עוד קיצוץ כי העסקים נעצרו במידה רבה. אז היה לנו גל נוסף של פיטורים וקיצוץ רוחבי לעובדים של 5% בממוצע. להנהלה נערך קיצוץ של 10% ויותר. בפברואר האחרון נשבר לי הלב, והחלטתי שהחברה לא מסוגלת לפטר יותר ולכן נרד לארבעה ימי עבודה".

זליגסון מספר שבמרץ המגמה התחילה להתהפך, ובחודשים האחרונים העסקים נמצאים במגמה חיובית. "הודענו בסוף הרבעון השני שחזרנו לאיזון, וחודש לתוך הרבעון השלישי הודעתי לעובדים שאנחנו חוזרים לחמישה ימי עבודה. המשמעות של המהלך היא חזרה ל־100% משרה, וחזרה לשכר שהיה לעובדים אחרי נובמבר 2008. אם ההכנסות יגדלו ונחזור לרווחיות, אנחנו מקווים לחזור לרמת השכר המקורית".

במגזר הציבורי מחכים

ומתי זה יקרה? לא ברור. לדברי דהן, ברגע שנעשית ההחלטה על קיצוצים קשה לחברה להחזיר את המצב לקדמותו. "ברגע שעושים הפחתה לא רוצים למהר ולהחזיר. זה תהליך מאוד זהיר ורגיש. אנחנו רוצים להאמין שהמצב ישתפר ועשינו את ההחלטה הנכונה, אבל אין תעודות ביטוח". זליגסון מצדו מבהיר כי קיצוץ ימי העבודה התברר כצעד נכון מבחינת החברה. "הקיצוץ אפשר לנו להגיב באופן מיידי לשיפור בעסקים. בעוד חברות שקיצצו יותר מדי מתקשות לחזור למצבן הקודם, אנחנו עונים על הצורך מבלי לגייס עובדים שוב. אצלנו תמיד אומרים שרוב הנכסים של החברה הולכים לישון כל לילה בבית".

למרות הרוח החיובית שנושבת מכיוון חברות ההייטק, הבשורה עוד רחוקה משאר הענפים במשק הישראלי. "בתעשיות מסורתיות כמו מתכת, שירותים ופקידות לא תהיה עלייה ברמות השכר בצורה משמעותית", טוען רכלבסקי, "כמו כן, במגזר הציבורי יש 250 אלף עובדים, ואני לא צופה שיהיו שם עליות גבוהות במהלך שנה הקרובה. עוד שנה, בהנחה שהצמיחה תמשך, אני מניח שיחסי העבודה יתחממו גם שם, ולאיגודים לא תהיה סבלנות יותר להמתין עם תוספות השכר".