בזבוז בטוח: עלות אבטחת השרים זינקה ל־120 מיליון שקל בשנה

כאשר איתן כבל, לשעבר שר בלי תיק, יצא למילואים בצנחנים, הוא נאלץ לנהל מאבק ארוך כדי שהמאבטחים שלו לא יצטרכו לישון איתו בשטח ולעשות פזצט"ות ותרגילי חוליה. "לפני המילואים היתה תכתובת ענפה בין צה"ל למשרד ראש הממשלה. הם דרשו שתהיה לי אבטחה מוגברת ואני אמרתי שיש גבול לגיחוך הזה. הם הגיעו ופשוט שלחתי אותם חזרה ליחידה שלהם".

מאז נרצח השר רחבעם (גנדי) זאבי ב־2001, האבסורד הזה הוא נחלת כל שרי הממשלה, עם ובלי תיק. ההערכה היא שהמדינה מוציאה מדי שנה כ־3.5–4 מיליון שקל בממוצע עבור אבטחת שר. אבטחת 30 השרים של ממשלת נתניהו, הגדולה ביותר אי פעם, תעלה למשלם המסים כ־100 מיליון שקל בשנה. וזה עוד בלי להחשיב הוצאות נלוות, כמו טיסות ושהייה של המאבטחים בעת נסיעות לחו"ל, העמדת כלי רכב משוריינים בעת הצורך, ועלות המחלקה המיוחדת ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ, שאחראית להנחות את מאבטחי החברה הפרטית שמספקת את שירותי אבטחת השרים.

"לא לירות לכל הכיוונים"

"אחרי רצח רבין פניתי לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, והוחלט שמי שמחליט את מי מאבטחים ומה רמת האבטחה המינימלית זה לא עוד השב"כ אלא ועדה שהוקמה בראשות ראש המוסד לשעבר נחום אדמוני", מספר ראש השב"כ לשעבר עמי איילון, שכיהן גם הוא בעבר כשר בלי תיק. כיום עומד בראש הוועדה מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון. בוועדה חברים גם אסא כשר ודבורה חן ונציגים של השב"כ ומערכת הביטחון. היא מתכנסת אחת לחודש לערך כדי לדון בנושאים הקשורים באבטחת הציבור ומעבירה את המלצותיה לוועדת השרים לענייני ביטחון בראשות ראש הממשלה, שקובעת בנושא.

בעבר המליצה הוועדה כי שבעת סמלי השלטון (הנשיא, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה, יו"ר האופוזיציה, נשיא בית המשפט העליון, שר החוץ ושר הביטחון) יאובטחו ישירות על ידי היחידה לאבטחת אישים, שתקציבה מנוהל בשב"כ. לגבי אבטחת שאר השרים הוחלט שהיא תהיה על פי מודיעין נקודתי על איומים והחלטות השב"כ, "כדי לא לירות לכל הכיוונים בלי שום שיקול דעת", אומר איילון.

אלא שרצח גנדי הכניס לחץ למערכת, והוועדה, בעצת גורמי הביטחון, המליצה להגביר את האבטחה לרמה מינימלית שממנה אסור לרדת. זו כוללת, לפי איילון, "סדר גודל של חוליה מתוגברת, שזה שני רכבים, אבטחה סביב הבית ואבטחה צמודה 24 שעות ביממה". התקציב למימון אבטחת השרים מועבר ישירות מהאוצר למשרדי הממשלה והשרים חייבים להשתמש בו. "יש טעם לפגם שאנשים שלא מאוימים בכלל מאובטחים ללא שום פרופורציה. על חלק מהשופטים וראשי הערים והמועצות רמת האיום הרבה יותר גדולה ולהם אין אבטחה כזו".

איילון מספר שכאשר היה שר פנה בנושא לראש הממשלה ולוועדת ירון, אך הם לא התחשבו בדעתו. גם כבל מספר שהוא ושרים נוספים ביקשו לערוך דיון בנושא. "השב"כ תמיד התנגד לפניות האלה. מבחינתו זה איום ועדיף לו לסגור את מקסימום האופציות כדי שלא יבואו אליו אחר כך בטענות", אומר כבל. "אבטחה נתפסת כסמל סטטוס, אבל אין סיוט יותר גדול כי אין לך מרחב מחיה. שיא האבסורד זה כשאתה יוצא לחו"ל בנסיעה פרטית עם המשפחה בלי מאבטח, כי תיאורטית שם זה הרבה יותר חשוב".

גם סגן ראש השב"כ לשעבר, ועד לאחרונה השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, אומר שכבר בתור שר הוא דיבר נגד התופעה. "הוצאות האבטחה זה כמו מחצית מהתקציב של המשרד להגנת הסביבה. היום האיום הוא יותר קטן מאשר בזמן האינתיפאדה וצריך להתאים את עצמנו. הרי מאז גם נעשו פעולות נוספות במדינה בנושא אבטחה רחבה שנותנות מענה".

מאבטחים סביב השר ליברמן צילום: גדי קבלו

"איפה הסולידריות?"

מבין 30 השרים החדשים היה זה השר ללא תיק הממונה על שיפור השירות לאזרח, מיכאל איתן, שניסה הפעם להרים את הכפפה. לאחר שהשב"כ וקצין הביטחון של משרד רה"מ סירבו לבקשתו להסיר את האבטחה עליו הוא פנה לוועדת ירון. "גם הסכומים מוגזמים וגם זה מעלה שאלה אילו מסרים מועברים לציבור", אומר איתן. "בימים אלה מקצצים באנשי אבטחה ביישובי יש"ע ושם התושבים יותר מאוימים, אז איפה מסר הסולידריות?".

"כולם מגלגלים את האחריות למעלה", ממשיך איתן, "כולם רוצים את כיסוי התחת שלהם, והוא מאוד יקר. אם יש חשש מחטיפה, אז צריך לעשות הפרדה בין שרים שיש להם זיקה לנושאים ביטחוניים, שאותם אולי באמת צריך לאבטח. הטיעון שפגיעה בשר היא יוקרתית עבור ארגוני הטרור הוא שטות, כי אם כך, למה לא לאבטח גם חבר כנסת? זה מגוחך".

אם לשפוט מדבריו של עמוס ירון, לאיתן אין בכלל מה להגיע לדיון בבקשתו. "לא כל דבר צריך למדוד בכסף. השרים, ובמיוחד סמלי השלטון, עדיין מהווים יעדים אטרקטיביים עבור ארגוני הטרור. זה על פי חוות דעתם של כל הגורמים המקצועיים, בעיקר המודיעיניים, שיושבים על מקורות האינפורמציה. אנו מקבלים את ההחלטה לפי הדברים האלה, ולא על פי רחשי בטן של שר כזה או אחר.

"האחריות היא לא על השר עצמו ולא חשוב אם הוא עם או בלי תיק", הוא אומר. "לא הלכנו מעבר, לסגני שרים ומנכ"לים ושופטים. ותדע שיש עליי לחצים אדירים לאשר אבטחה לבכירים אחרים שעומדים לפתחה של הוועדה השכם והערב. אבל שקלנו והתייעצנו והגענו למסקנה שאין צורך. לא התעלמנו מההיבט הכלכלי אבל הוא לא זה שישפיע על ההחלטה".

סייע בהכנת הכתבה: שאול אמסטרדמסקי