$
יורם גבאי

לומדים מהעבר: שלושה תרחישים

המשבר הנוכחי מצריך סקירה הסטורית קצרה. על מנת להתמודד עם הצפוי לנו יש להבין שיטות כלכליות שהיו נהוגות בעבר ולבדוק מדוע הן קרסו

יורם גבאי 08:0813.10.08

אחת הדרכים להתמודד עם הצפוי לנו היא להבין אילו שיטות כלכליות היו נהוגות בעבר ומדוע הן קרסו. כל מערכת כלכלית מתבססת על תשתית שאמורה לספק ביטחון יחסי למשקיע הבינלאומי וליצור מערכת נכונה של התמחויות כלכליות שתעשיר את מדינות העולם. מערכת זו מחייבת כללי משחק ברורים בשוק,

אמון במטבעות הבסיס, רמת נזילות סבירה ויציבות פוליטית. היעדר אחד או יותר מהתנאים מסכן את יציבות המערכת כולה.

 

שיטת בסיס הזהב (1850–1914)

 

המודל התבסס על הסכמים פוליטיים בין שבע המדינות הגדולות, שקבעו יחס קבוע בין המטבע של כל אחת מהן לבין הזהב. במשך 65 שנה הדפיסו המדינות כסף רק לפי מגבלת הזהב שעמד לרשותן בכל רגע. מלחמת העולם הראשונה שינתה הכל: המשברים בין המדינות לא אפשרו את המשך התיאום ביניהן והביאו לבסוף למיתון הגדול של 1929.

 

תחליף לבסיס הזהב (1944–1968)

 

השיטה התבססה על הצמדת הדולר לזהב, לפי שער של 35 דולר לאונקיה. שאר המטבעות הוצמדו לדולר לפי שער קבוע, והמדינות השונות יכלו לבצע פיחותים וייסופים אם נוצרו גירעונות או עודפים במאזן התשלומים שלהן. המודל הצליח מאוד בשנים הראשונות להקמתו, ואחראי במידה רבה לפריחה בסחר ובתוצר של הגוש המערבי. הוא קרס בסוף שנות השישים כתוצאה ממדיניות בלתי אחראית של הממשל האמריקאי, שהדפיס כמות אדירה של דולרים ללא גיבוי של בסיס זהב כדי לרכוש חברות בעולם המפותח. כשמדינות אירופה דרשו מארה"ב זהב תמורת הדולרים, הממשל נאלץ לענות בשלילה ולבצע פיחות חד בדולר לעומת הזהב, והשיטה קרסה.

 

עידן הגלובליזציה (1989–2008)

 

השיטה פועלת בכל העולם בעליונות אמריקאית ברורה, ומבוססת על תנועה חופשית של הון, מט"ח וסחורות בכל העולם. כל מדינה שומרת על יציבותה באמצעות גירעון תקציבי נמוך ואינפלציה נשלטת, ומתוך אמון שמערכות כלכליות מתמחרות סיכונים נכון. אחרי שני עשורים שיטה זו נמצאת כיום במשבר חמור: ארה"ב לא עמדה בכללי היציבות המקרו־כלכלית, יצרה גירעונות תקציביים מופרזים, והרגולציה נכשלה בזיהוי המגמות החדשות ובתמחור הסיכונים.

 

ומה הלאה?

 

אפשרות אחת היא התנתקות בין גושי העולם והגבלות תנועות סחר הון ומט"ח בין מדינות. אפשרות שנייה היא כניסה לתקופה של אי־יציבות מתמשכת, אך ללא זעזועים קיצוניים. התרחיש השלישי הוא שמה שעובר על השווקים הוא גרסה מוקצנת של משבר מחזורי "רגיל", שבסופו תבוא רגיעה. קשה לדעת איזה מהתרחישים הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להתממש, אבל על דבר אחד יש הסכמה: מדינת ישראל נכנסת למשבר בתנאים האובייקטיביים הנוחים ביותר.

 

הכותב הוא יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות, ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x