יורם גבאי
צילום: עמית שעל
יורם גבאי יו"ר פעילים יו"ר פעילים ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה לכל הטורים של יורם גבאי יו"ר פעילים

דילמת היציבות הפיננסית 2011 -2012

את המשבר האחרון עברה ישראל בהצלחה הודות לקיום כללי הגלובליזציה והימנעות מהגדלה משמעותית של הגרעון והחוב הלאומי; בשנה האחרונה הואצו תהליכי חריגה מעקרונות אלה

יורם גבאי 07:4108.04.11

הצלחתה המקרו כלכלית המרשימה של ישראל נובעת רובה ככולה מעמידה בתנאי הגלובליזציה, המניח שמדינה תפרח כלכלית אם תקיים יציבות פיננסית, תפתח את כל שווקיה לתחרות (מוצרים, הון, מט"ח) ותקיים רגולציה נאותה שתמנע בועות נדל"ן אשראי, מינוף וכדומה.

 

את המשבר האחרון עברה

ישראל בהצלחה בדומה למדינות כמו קנדה, אוסטרליה, דנמרק, שבדיה וגרמניה. המדינות אשר צלחו את המשבר עשו זאת הודות לקיום כללי הגלובליזציה והימנעות מהגדלה משמעותית של הגרעון והחוב הלאומי. בנוסף, נהנו מדינות אלו מרגולציה פיננסית ונדל"נית יעילה. מדינות אחרות כמו יוון, ספרד, אירלנד, פורטוגל ובריטניה הרחיבו בהוצאות בתקופת המשבר, חרגו מתנאי הגלובליזציה וסבלו מבועות נדל"ן וקשיים אחרים. כולם סובלים היום ממשבר אבטלה וקשיים כלכליים אחרים.

 

הדילמה הכלכלית של ישראל היא שבשנה האחרונה הואצו תהליכי חריגה מעקרונות הגלובליזציה והתרבו הסכנות ליציבות הפיננסית של ישראל. ננסה לנתח זאת בהתאם לקריטריונים לעיל.

 

יציבות פיננסית

 

ישראל הגדילה בצדק, מנקודת ראות חברתית, את תקרת ההוצאות התקציביות ב-2.7% במקום יעד של 1.7% בשנים קודמות, ואולם היא אינה עומדת במסגרת התקציב.

 

מאז ינואר 2011 אנו עדים לתוספות שכר חריגות בסקטור הציבורי בתחומים של הפרקליטים, העובדים הסוציאלים, עובדי משרד החוץ, המורים התיכוניים ועוד. כל הדרישות אולי צודקות, אך התוצאה הכלכלית משמעותה חריגה ממסגרת התקציב.

 

המבחן הגדול של הממשלה הוא בתחום שכר הרופאים, שכן ויתור מסיבי במקרה הזה יגרור את "שאר" המשק הציבורי לדרישות שכר נוספות וגדולות: הפסיכולוגים, המהנדסים, האחיות, האקדמאים במדעי החברה, עובדי הקמ"ג ואחרים מחכים כולם לתוצאות העימות עם הרופאים.

 

במקביל, הממשלה אישרה גידול הוצאות לביטחון, אשפוז, מס הכנסה שלילי ועוד - ספק אם סכומים אלה מתוקצבים.

 

בה בעת, אנו עדים להתפתחות שלילית נוספת: האינפלציה השנתית חורגת מ-3%. העלאת הריבית "נדחתה" יותר מידי, גורם אשר הביא להאצה באינפלציה מעבר לתקרה הנדרשת. עודפי הביקוש, עליית רמת החיים, תנועות הון ומט"ח חופשיות הביאו לעליות מחירים בכל התחומים: תקשורת, ביגוד, שכר דירה ומחירי דירות.

 

הריבית הריאלית השלילית שהחזיק הנגיד גם בתקופה של צמיחה ריאלית חיובית לנפש עודדה רבים לקחת אשראי לרכישת דירות להשקעה ולקיחת סיכונים בשוק ההון. החזקת ריבית ריאלית שלילית על ידי נגיד בנק ישראל נועדה למנוע את ייסוף השקל, אך כפועל יוצא ממדיניות זו, הוא הזניח את יעד האינפלציה "ועודד" את בועת הנדל"ן. ברור שבמקביל, עליית מחירי הנפט, הדולר, הסחורות והמזון עזרה גם היא להאצת עליית המחירים.

 

ויסות מט"ח

 

חריגה נוספת מן הגלובליזציה מתבטאת בויסות המט"ח על ידי הנגיד, אשר משמעותו הזרמה מוניטארית, הפסד מט"ח אלטרנטיבי וכדומה. התוצאה שוב שלילית ובעייתית - גושי העולם השונים קיבלו מדיניות זו של ויסות מט"ח ו"ייצוא אבטלה" רק משום שישראל מהווה גורם שולי יחסית בכלכלה העולמית.

 

סיכום ומסקנות

 

הצלחתה הכלכלית של ישראל נגזרה משמירת כללי הגלובליזציה: החריגות בתקציב, הריבית הריאלית השלילית וויסות המט"ח, כולם חותרים תחת היציבות הפיננסית ולכן ראוי לממשלה ולבנק ישראל להישמר מן החריגות ולחזור למסלול היציבות.

 

האמצעים לעשות זאת ידועים - המשך העלאת הריבית הבסיסית, הפסקת ויסות המט"ח ושמירה על מסגרת סבירה של העלאות שכר בסקטור הציבורי. ראוי גם לבנק ישראל להשקיע את הרזרבות שלו בשווקי ההון בעולם ולהקטין בכך את תוחלת ההפסד שלו.

 

הניסיון מתחילת שנות ה-90 (עידן רבין) והתקופה שבין 2000 ל-2002 מראה שמדיניות מרחיבה פיסקאלית ומוניטרית ומשברים בהסכמי השכר מביאים לאחר זמן לגירעונות תקציביים, אינפלציה, עליות ריבית, האטה כלכלית ואבטלה. ראוי שנלמד ממשבר קופות הגמל ב-1996/7 ומהמשבר הפיננסי בשנים 2002/3 כדי שלא נחזור על שגיאות העבר.

 

יורם גבאי הוא יו"ר דירקטוריון 'פעילים ניהול תיקי השקעות', והממונה לשעבר על הכנסות המדינה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x