יורם גבאי
צילום: עמית שעל
יורם גבאי יו"ר פעילים יו"ר פעילים ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה לכל הטורים של יורם גבאי יו"ר פעילים

רע לכם? אתם סתם מדמיינים

חושבים שנטל המס בישראל כבד, שהשכר יורד ושהמחירים עולים? יש לנו הפתעה בשבילכם

יורם גבאי 08:1111.03.11

הניתוח האמפירי בתחום הכלכלי בוחן את הפער בין הדימוי והמקובל בתחום מסוים, לבין המציאות בפועל. במאמר זה נבחן פערים אלה - ונסביר את הגורם להם.

 

נטל המס בישראל

 

שמונה מתוך עשרה אנשים יגיבו בחיוב על השאלה האם נטל המס בישראל כבד יחסית לעולם, אך המציאות אינה מאשרת זאת. משקל כלל המסים יחסית לתוצר בישראל הוא 32.7% (מיסים ישירים, עקיפים, ארנונה, ביטוח לאומי, מס בריאות, אגרות ועוד) - נמוך מהממוצע בעולם המפותח לפחות ב-3% תוצר, ונמוך ב-15% תוצר לעומת מדינות צפון אירופה.

 

עיקר הפער בינינו לבין העולם המפותח הוא בביטוח לאומי המשולם ע"י המעבידים - 1.4% תוצר אצלנו לעומת כ-6% במדינות ה-OECD. בנוסף, מס הכנסה על יחידים נמוך יחסית, וכך גם מס חברות. עם זאת, המע"מ ומסי הקנייה בישראל גבוהים יחסית למערב.

 

ירידת נטל המס בישראל הביאה לירידה מקבילה במשקל הוצאות הבריאות, החינוך והרווחה (כולל קצבאות). כיום אנו מדורגים בין המקומות האחרונים במדינות ה-OECD בהיקף היחסי של השקעות בתחום הרווחה.  

 

סניף של רשת מחסני חשמל. היו גם מוצרים שהוזלו סניף של רשת מחסני חשמל. היו גם מוצרים שהוזלו צילום: יריב כץ

 

מחירים

 

אנו חיים בתחושה עמוקה כי עליות המחירים במשק כיום הן חריגות. אך הנתונים עד כה לא מוכיחים טיעון זה. מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.5%-3.5% בשנים 2000-2009, המחירים עלו ב-2.7% בלבד ב-2010, והתחזיות האינפלציוניות נעות השנה בין 3% ל-3.5%.

 

התחושה הסובייקטיבית שיש עליות מחירים, מוסברת בכך שכמה מוצרים "בסיסיים" התייקרו בזמן האחרון בשיעורים גבוהים, בהם מים, דלק ומוצרי מזון. ואולם ראוי לזכור שראינו גם התמתנות במחירים בתחומים כמו מוצרי חשמל, רהיטים, ביגוד ונסיעות לחו"ל, כך שבממוצע אין כנראה חריגה ממשית מן המגמות של השנים האחרונות.

 

העלאת ריבית

 

רוב האוכלוסייה תטען שהעלאת ריבית פוגעת בחלשים וטובה לחזקים. טיעון זה, המקובל על רובנו, אינו מוכח. עליית ריבית פוגעת יחסית בלווים ומסייעת למלווים ולמפקידים. במציאות בישראל ובעולם, מבוגרים ופנסיונרים הם דווקא בעלי החסכונות הגדולים יחסית להכנסותיהם השוטפות, וממילא נהנים מעליית ריבית. הצעירים הם הלווים העיקריים, בהשוואה לקבוצות אחרות, ועליית ריבית פוגעת בהם.

 

מקבלי המשכנתאות הם לווים עיקריים, חלקם משקיעים עשירים, חלקם זוגות צעירים שבדרך כלל הכנסותיהם נמוכות יחסית. ראוי לכן, לבחון דיפרנציאלית את השפעת העלאת הריבית על כל קבוצה באוכלוסיה ולא ליצור הכללות שגויות.

 

התחזקות השקל

 

רובנו סבורים שהתחזקות השקל פוגעת בכלכלה ובמדינה. במציאות, העניין מורכב יותר. השקל החזק פוגע ברווחיות היצואנים. ואולם במקביל, הוא מוזיל את היבוא ולכן מסייע מאוד לצרכנים הרוכשים את מוצרי היבוא - טקסטיל, ריהוט, מוצרי חשמל, נסיעות לחו"ל וכדומה. גם כאן אין לקבוע הכללות מראש.

 

הפגנה נגד העלאת מחירי הדלק. הסיבה לתסיסה - התחושה שיש עודף בהכנסות ממסים הפגנה נגד העלאת מחירי הדלק. הסיבה לתסיסה - התחושה שיש עודף בהכנסות ממסים צילום: אלכס קולמויסקי

 

רמת החיים של המעמד הבינוני

 

התשובה לשאלה האם השכר הריאלי של קבוצות הביניים יורד, היא שלילית. מאז 2003 השכר הריאלי עולה בכל קבוצות האוכלוסייה, בשיעורים נמוכים בקבוצות הביניים ובשיעורים גבוהים בקבוצות המבוססות.

 

ניתוח יסודי מראה שלמרות עליית השכר הריאלי, המעמד הבינוני נשחק - משום שכדי לשמור על אותה רמת חיים, הוא נדרש לעוד ביטוחים רפואיים, תשלום גבוה יותר להשכלה אקדמית במכללות "שהחליפו" חלקית את האוניברסיטאות ולחינוך. הוא מקבל פחות קצבאות, ונאלץ להחזיק יותר פלאפונים, קווי אינטרנט ומכוניות למשפחה. בכל המקרים האלה, המחירים לא עלו בהכרח ביחס לשכר, אך היקף הצריכה לשמירה על אותו מעמד כלכלי, עלה.

 

התסיסה המורגשת כיום בקבוצות הביניים באוכלוסייה, מוסברת דווקא בגאות הכלכלית במשק ובתחושה שיש "עודף הכנסות" ממסים. הציבור לוחץ על הממשלה למתן את עליות מחירי הדלק, המים, הארנונה וכדומה ואף מפעיל ברובו לחצים כבדים להעלאות שכר. מדינת ישראל העלתה את השכר במגזר הציבורי ב-7.5%, ובמקביל עולה השכר בשיעורים גבוהים בקבוצות ספציפיות כמו עובדי משרד החוץ, פרקליטים, רופאים, עובדים סוציאלים וסגל אקדמי זוטר.

 

המציאות כיום תואמת את מה שהתרחש בארץ בשנים 93'-94'. הגאות היחסית אז הביאה לעלייה בשכר המגזר הציבורי, בשיעור ממוצע של 25%, וגרמה בסופו של דבר למשבר תקציבי, להאטה כלכלית ולמשבר קופות הגמל.

 

אי שוויון בהכנסות - ישראל וארה"ב

 

רובנו מודעים לעובדה כי האי-שוויון בהכנסות בישראל ובארה"ב דומה, וכי שתי המדינות נמצאות בתחתית רשימת המדינות המפותחות. הממצא מדויק, אך הוא מתייחס לאי-השוויון בהכנסות ברוטו בשוק העבודה.

 

לאחר מס הכנסה וקצבאות, האי-שוויון בישראל משתפר והוא טוב משמעותית מזה שבארה"ב. אנו עוברים למקום השישי מהסוף בעולם המפותח. מס הכנסה הוא מהפרוגרסיביים בעולם המפותח יחד עם שבדיה, ולכן מתקיים השיפור האמור.

 

ראוי להדגיש שהאי-שוויון הבולט אצלנו מתבטא בכל המקצועות - פערים בין מנהלים לעובדים; כדורגלנים, זמרים ואמנים מובילים מול עמיתיהם למקצוע; עורכי דין ורואי חשבון מובילים לעומת ההכנסה הממוצעת בתחומים אלה, ואנשי סטארט אפ והייטק מול שאר העובדים במשק. שוק העבודה הבלתי שוויוני מאפיין את כל המקצועות בישראל, כמו גם בארה"ב.

 

אשליה היא לחשוב שאפשר לשפר את חלוקת ההכנסות בחקיקה או באמצעים אדמיניסטרטיביים שיופעלו נגד קבוצה זו או אחרת. כמו כן, אין הבדל בין חברה פרטית הנותנת לדוגמה שירותים בשוק ההון, לבין חברה ציבורית הנותנת אותם שירותים או בין מנהל חברת ביטוח, לכדורגלן ודוגמנית. כולם נמצאים בשוק עבודה אחד.

   

הכותב הוא יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות 
בטל שלח
    לכל התגובות
    x