סגור
אמיר ירון נגיד בנק ישראל על רקע בנייה
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על רקע בנייה. (צילום: ענר גרין, אלכס קולומויסקי)

ניתוח
התייקרות של 20% במשכנתא העבירה 1 מכל 10 משקי בית לאוברדראפט

החלטת בנק ישראל להעלות את רמת הסיכון של הכלכלה הישראלית לבינונית־גבוהה משלבת אזהרות חמורות מהשלכות ההפיכה לצד חשיפת מצבם השברירי של משקי הבית והעסקים. כשרוכשי דירות מ־2021 ספגו התייקרות של כ־1,400 שקל בהחזר ההלוואות החודשי בשנה, הציבור רץ לפדות חסכונות

נתחיל מהבשורות הטובות: לפי דו"ח היציבות של בנק ישראל, הבנקים וחברות הביטוח יציבים וכריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים כמו אלו שראינו בשנה האחרונה של עלייה חדה בריבית ובאינפלציה.
הבשורות הפחות טובות: יש מחיר לעמידה של משקי הבית בהתייקרות החוב - יותר פדיון של חסכונות, יותר כניסה למינוס בבנק ויש גם סימנים לעלייה בפיגור בהלוואות בגופים החוץ בנקאיים, וכלל לא בטוח שזה ייעצר שם. במגזר העסקי הסיכון בענף הנדל"ן, שהוא גורם מרכזי הצורך אשראי, הולך וגדל.
והבשורה הגרועה העולה מהדו"ח: כאילו לא מספיק שהמגזר העסקי ומשקי הבית צריכים להתמודד עם עלייה חדה בהחזרי ההלוואות שלהם, ולשרוד אותה איכשהו, ישנה גם את ההפיכה המשטרית, שכבר החלה לטלטל את השווקים, ושאם תימשך עלולה לפגוע בכלכלה ולהחריף את המצב, שממילא שברירי.
1. ההפיכה המשטרית - אתגר למערכת הפיננסית
כתוצאה מהמצב השברירי בנק ישראל העלה בדו"ח שפורסם אתמול את רמת הסיכון של המשק מבינונית־נמוכה לרמה בינונית-גבוהה. זאת לאחר שבדו"ח הקודם כבר ביצע העלאה מרמה נמוכה לבינונית־נמוכה.
בבנק ישראל מסבירים כי העלאת רמת הסיכון נובעת מכמה גורמים: עליית הריבית, הצפי להאטה בצמיחה עולמית, האתגרים במערכת הבנקאות העולמית וההאטה במגזר ההייטק.
ברקע נמצאת כמובן גם ההפיכה המשטרית: "קיים סיכון להרעה בסנטימנט ובביצועים במשק בעטיו של תהליך החקיקה. אם חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל יתעצם, הדבר עלול לאתגר את המערכת הפיננסית בטווח הבינוני", כותבים בבנק ישראל.
בבנק ישראל מציינים כי לחקיקה יש כבר השפעות על הכלכלה והמערכת הפיננסית: "הליכים אלו גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם, אי הוודאות השתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה. כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה".
בבנק ישראל מוטרדים מהמשך החקיקה ללא הסכמה רחבה. הם בוררים מילים בקפידה, נשענים על "הספרות הכלכלית", וכותבים כי ממחקרים אמפיריים עולה כי "פגיעה באיכות המוסדות (למשל עצמאות בתי המשפט, ע.א) ועלייה פרמננטית בפרמיית הסיכון כתוצאה מכך, עלולים להשפיע על יציבות המערכת הבנקאית; זאת דרך הגברה של היקף האשראי הבעייתי, פגיעה בזכויות הנושים ובאיכות האשראי". עוד הם מתריעים כי ממחקרים שנעשו בעולם עולה כי פגיעה באמון המוסדות הדמוקרטיים עלולה להתבטא בתגובה מהירה ועוצמתית ביכולת לגיוס הון ובעלות החוב.
הדו"ח מתייחס גם להודעות המיוחדות שפרסמו סוכנויות הדירוג מודי'ס ו־S&P בשבוע שעבר בעקבות חקיקת ביטול עילת הסבירות, ומגדיר אותן כהודעות חריגות: "חברת מודי'ס אף הציגה את התרחיש השני של חטיבת המחקר של בנק ישראל בתחזית אפריל 2023 (התרחיש השלילי לגבי השפעת החקיקה על הכלכלה שכולל פגיעה משמעותית בצמיחה, ע.א), מה שמשקף תפיסה שלפיה ההסתברות להתממשות תרחיש זה עלתה", כותבים בבנק ישראל.
בבנק המרכזי מקווים כנראה שאזהרותיהם יחלחלו אל הממשלה, שכן בתחילת הדו"ח הם מציינים שמטרתו היא "להגביר את המודעות של קובעי המדיניות והציבור הרחב לאיומים הנשקפים למערכת הפיננסית בטווחים הקצר והבינוני ולאפשר היערכות מתאימה". לטעמם החרפה של המצב הנוכחי, כלומר חקיקה חד צדדית והמשך המחאה נגדה, מהווים גורם סיכון מרכזי על היציבות הפיננסית.
שני גורמים מרכזיים שגרמו לבנק ישראל להעלות את רמת הסיכון קשורים גם כן להשפעות ההפיכה המשפטית: מצב ההייטק ושוק המט"ח. לדברי בנק ישראל ההייטק הוא בעל חשיבות רבה למשק. אמנם ההאטה במצב ההייטק היא מגמה עולמית שהחלה מאז העלאות הריבית, אולם בנק ישראל מוטרד מכך שבחודשים האחרונים יש התאוששות בגיוסי ההון של חברות הייטק בעולם, בעוד שבישראל מגמת הירידה עדיין בעינה, מה שנובע ככל הנראה מההפיכה המשטרית.
עוד הם מציינים חשש מפגיעה בהשקעות מחו"ל בענף ומהאפשרות שחברות ישראליות יעבירו את פעילותן לחו"ל בשל מה שהם מגדירים: "אי הוודאות סביב התהליכים הפוליטיים בישראל".
גורם נוסף שהוביל את בנק ישראל להעלות את רמת סיכון המאקרו הוא שוק המט"ח, המושפע גם כן מהחקיקה המשפטית (התנועות בשער הדולר הושפעו מהתפתחויות הקשורות בחקיקה).
השקל נחלש מול הדולר ביותר מ־3% מתחילת השנה, אולם בבנק ישראל מציינים שלא רק ההיחלשות מטרידה, אלא גם העלייה החדה בתנודתיות, שהיתה עד לדצמבר אשתקד נמוכה. "גם התנודתיות הצפויה בהמשך, כפי שהיא נגזרת מסטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר, עלתה בחודשים אלה עלייה ניכרת, זאת בניגוד למגמת ירידה בתנודתיות בשווקים המפותחים", מציינים בבנק ישראל.
2. עליית הריבית מתחילה לגבות מחיר יקר מבעלי משכנתאות
נכון לאוגוסט 2023 משקי הבית במצב יציב למרות עליית הריבית ולמרות הטלטלות בשווקים בעקבות ההפיכה המשטרית, אולם בבנק ישראל מתריעים שלא לעולם חוסן, בטח לא במצב הנוכחי אחרי שנה של עליית ריבית חדה שייקרה את המשכנתאות ואת שאר ההלוואות, ואינפלציה שהזניקה את יוקר המחיה.
"למשק הישראלי יכולת לספוג זעזועים חריפים גבוהה יחסית. עם זאת, שילוב של אירועים מקומיים משמעותיים – פוליטיים וגיאו־פוליטיים – מתמשכים בסביבה העולמית המורכבת הנוכחית צפוי להוות אתגר משמעותי למשק ולמערכת הפיננסית בטווח הבינוני", מתריעים בבנק ישראל.
מזה יותר משנה שמשקי הבית בישראל מתמודדים עם עלייה חדה בריבית מרמה של 0.1% ל־4.75%, מה שייקר משמעותית את ההחזר החודשי בהלוואות הצמודות לריבית הפריים.
חישובים שונים שנעשו הראו בכמה התייקר ההחזר החודשי במשכנתא, אולם זו רק תמונה חלקית מכיוון שלמשקי בית רבים יש הלוואות נוספות, חלקן נלקחו כהשלמה להון עצמי לרכישת הבית. בדו"ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של השנה מפרסם לראשונה בנק ישראל את כלל ההתייקרות שספגו משקי הבית בהלוואות, וזאת בהתבסס על מאגר נתוני האשראי הנמצא תחת ניהולו.
בבנק ישראל בחנו את ההתייקרות הזו לפני השנה שבה נלקחה המשכנתא, ומצאו שככל שהמשכנתא נלקחה בתקופה מאוחרת יותר, כך היקף ההתייקרות גבוה יותר, בין היתר בשל מחירי הנדל"ן שזינקו ואילצו את רוכשי הדירות ליטול על עצמם התחייבויות גבוהות יותר.
כך למשל עבור מי שלקחו משכנתאות בשנת 2018 גדל היקף ההחזר החודשי ב־962 שקל, מתוכם 737 שקל בשל המשכנתא והיתר בשל התייקרות שאר ההלוואות, בעוד שעבור מי שלקח משכנתא שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2021, ההתייקרות כבר מזנקת ביותר מ־40% (לעומת בעלי המשכנתאות ממחזור 2018) ל־1,417 שקל בממוצע. בסך הכל אצל כלל בעלי המשכנתאות במשק התייקר ההחזר החודשי בשנה האחרונה ב־816 שקל, מתוכם 600 שקל נובעים מהמשכנתא ויתרת הסכום משאר ההלוואות.
"העלייה בהחזר החודשי של בעלי המשכנתאות מעלה את החשש לפגיעה ביציבות של משקי הבית וביכולתם לעמוד בנטל החוב", כותבים בבנק ישראל.
על אף שאין עדיין עלייה בהיקף המשכנתאות שבפיגור, בבנק ישראל מציעים שלא להסתנוור מנתון חיובי זה, שכן סביר שמשקי בית רבים מנסים למצוא דרכים להימנע מכניסה לפיגור בהחזר המשכנתה, לדוגמה על ידי צמצום הוצאות, פדיון חסכונות, הגדלת משיכת היתר, נטילת חובות נוספים, ואף כניסה לפיגור בהלוואות אחרות. "רק כאשר כל אפשרויות האשראי וצמצום ההוצאות של משק הבית יגיעו למיצוי יתחילו קשיי התשלום של משקי הבית להשתקף גם בשיעורי המשכנתאות שבפיגור", כותבים בבנק ישראל. כלומר גם הצעדים שעושים עכשיו משקי הבית כמו פדיון חסכונות או פיגור בהלוואות אחרות הם בעייתיים, וגם ייתכן שצעדים אלה לא יספיקו ובשלב הבא נראה גם עלייה במשכנתאות שבפיגור.
בדו"ח היציבות הפיננסית מציגים בבנק ישראל אינדיקציות שונות למצב הבעייתי. כך למשל, הם מציינים כי הם מזהים שישנה עלייה ניכרת בשיעורי הפיגור בהחזרים של אשראי צרכני בשוק החוץ בנקאי (למשל דרך נתונים של מאגר נתוני האשראי שאינם מתפרסמים פומבית).
נתון שלילי נוסף הוא שלראשונה מאז שנת 2016 נרשמה יציאת כספים מתמשכת בקופות הגמל והפיצויים. לדברי בנק ישראל, מאז אוקטובר 2022 ועד אפריל 2023 נמשכו בנטו 1.5 מיליארד שקל, וגם ההפקדות הגדולות של חודש דצמבר, המושפעות בעיקר מההפקדות של עצמאיים, היו בשנת 2022 נמוכות מאוד בהשוואה לשנים קודמות. בדומה לכך, בקרנות ההשתלמות נצפו, במיוחד בחודשים ינואר ופברואר של השנה, מכירות בהיקף גדול, שלא נראו מאז מרץ 2020, בשיא משבר הקורונה. במחצית הראשונה של השנה נפדו מקרנות ההשתלמות 12.6 מיליארד שקל, לעומת ממוצע של 7.3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה בארבע השנים הקודמות, כלומר זינוק של יותר מ־70%.
"לאור הקיפאון בהיקף פיקדונות הציבור בבנקים ומכשירי חיסכון והשקעה אלטרנטיביים מתחילת השנה, עולה ככל הנראה שמשקי בית משתמשים בחסכונות אלה להחזר חובות או לצריכה שוטפת", מעריכים בבנק ישראל.
בנק ישראל גם ערך בדיקה האם העלייה החדה בהחזר החודשי של המשכנתא מערערת את יציבות משקי הבית. בהתבסס על מאגר נתוני אשראי, הם מצאו שככל שההחזר החודשי של משקי הבית במשכנתא עלה בשיעור חד יותר, כך הסיכוי של משק הבית להיקלע לפיגור בהלוואותיו או להיכנס לאוברדראפט גדל.
לפי הנתונים, 1.4% ממשקי הבית שהחזר המשכנתא שלהם גדל ב־20% נקלעו לפיגור בתשלומים בהלוואה כלשהי. לעומת זאת אצל משקי בית שהמשכנתא התייקרה בכ־3% נתון זה נמוך כמעט בחצי ועומד על 0.8% בלבד.
בנוסף, 11.2% מבעלי משכנתאות שספגו התייקרות של 20% בהחזר החודשי, נכנסו בשנה האחרונה למשיכת יתר בחשבון העו"ש, לעומת 9.2% בקרב אלו שהמשכנתא התייקרה רק ב־3%.
בשורה התחתונה, רשמית משקי הבית עומדים בהתייקרות המשכנתא, אבל משלמים על כך מחיר כבד בתחומים אחרים, ולא מן הנמנע כי גם מחיר זה לא יספיק, בוודאי אם הריבית תמשיך לעלות.
3. חברות הנדל"ן והעסקים הקטנים במוקד הסיכון
עליית הריבית לא משפיעה כמובן רק על משקי הבית, אלא גם על המגזר העסקי. לדברי בנק ישראל, עסקים קטנים ובינוניים וחברות מענפי הבינוי והנדל"ן – שאליהן המערכת הפיננסית חשופה במיוחד – התמודדו במחצית הראשונה של השנה עם קושי בהחזר החוב, כתוצאה מירידה ברווחים, שחיקה בהון העצמי, עלייה ניכרת של הוצאות המימון ופגיעה בתזרים המזומנים. "לנוכח ההאטה הצפויה של הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם מגמה זו עלולה להתעצם", מתריעים בבנק המרכזי.
בנק ישראל שם דגש בדו"ח על האשראי לענף הנדל"ן. ראשית מדובר בענף מהותי עם חוב בהיקף של 400 מיליארד שקל שהם 40% מכלל האשראי העסקי. בנוסף לכך מדובר באשראי במינוף גבוה. לפי הנתונים 64% מהאשראי לנדל"ן ניתן במינוף גבוה של LTV שהוא מעל ל־60% (היחס בין היקף ההלוואה לשווי הנכס), כאשר באשראי שמובטח בקרקע גולמית מדובר בנתון גבוה יותר ולפיו 82% מהאשראי ניתן במינוף גבוה של מעל ל־60%.
בבנק המרכזי מציינים כי יש עלייה חדה בשיעור האשראי הבעייתי בענף הבינוי – לרמה גבוהה מזו ששררה ב־2020 – מ־1.8% בסוף שנת 2021 ל־2.6% בסוף שנת 2022. "העלייה של שיעור האשראי הבעייתי בענף הבינוי אינה מקרית - היא תוצאה של האטה חדה בשוק הדיור ב־2022, שנמשכה לתוך 2023. ביטוי להאטה זו ניתן למצוא גם כשמנתחים את פעילות חברות הנדל"ן היזמי הנסחרות בבורסה, שרשמו ירידה של יותר מ־30% במכירת דירות חדשות. מדובר בהאטה רוחבית שמקיפה כמעט את כל החברות שנותחו", מציינים בבנק ישראל.
בבנק ישראל מתריעים מפני העלייה בסיכון האשראי בענף זה שכן מדובר בשילוב של ירידה מתמשכת בתזרים המזומנים כתוצאה מההאטה במכירות יחד עם העלייה בהוצאות המימון כתוצאה מהזינוק בריבית. ברקע לא ניתן גם להתעלם מכך שהקרקעות שנרכשו בשנת 2021 היו במחירים חריגים ובמינוף גבוה.
בבנק ישראל בחנו את מצב כלל המגזר העסקי באמצעות בחינת מצבן של החברות הציבוריות. לפי הנתונים, ברבעון הראשון של השנה (טרם פורסמו דו"חות הרבעון השני) נמשכה מגמת העלייה בהכנסות, לצד ירידה בשיעור הרווח התפעולי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. "שתי המגמות ההפוכות מעידות על כך שמצד אחד המחירים עלו ולכן ההכנסות גדלו, אך בד בבד ההוצאות גדלו ביותר, ועל כן שיעור הרווח התפעולי ירד. התפתחות זו עשויה להעיד על ירידה מסוימת בביקוש, ונובע מכך שההתאמה של ההוצאות הקבועות היא איטית יותר", מציינים בבנק ישראל.
שאלה נוספת שעולה היא מה יהיו יכולת החברות להתמודד באמצעות מקורותיהן העצמיים אם הריבית תישאר גבוהה בתשלומי החוב. בבנק ישראל מצאו כי אמנם ניכר שעודפי הנזילות במגמת ירידה, אך כל עוד עליית הריבית לא תעביר חברות מרווח להפסד, וכל עוד הן לא ייקלעו למצוקת נזילות, הן יהיו מסוגלות להתמודד עם השינוי בתנאים הפיננסיים.
בבנק ישראל מיפו את החוב של החברות הציבוריות השונות לפי פרמטרים של נזילות ומינוף, והגדירו ארבע רמות סיכון. מהנתונים עולה כי קצת יותר ממחצית מחוב החברות הוגדר כסיכון בינוני וגבוה. החוב בסיכון גבוה בולט בעיקר בענף הבינוי והנדל"ן, והוא עומד על 56 מיליארד שקל.
"ענף הנדל"ן והבינוי רגיש יותר לשינויים בסביבת הריבית, כפי שעולה ממכלול האינדיקטורים שנבחנו. בשל שיעורו המהותי באשראי הבנקאי והחוץ־בנקאי עליית הסיכון בו עלולה להשפיע גם על המערכת הפיננסית", כותבים בבנק ישראל.
4. החוליה החלשה: ענף האשראי החוץ בנקאי
בבנק ישראל מסמנים את גופי האשראי החוץ בנקאי כחוליה החלשה יותר וכגורם סיכון, בין היתר משום שאין עליהם רגולציה משמעותית בתחום היציבות.
מדובר בגופים שצמחו בחדות בשנים האחרונות בהן הריבית במשק היתה אפסית, והביקוש לאשראי היה גבוה כחלק מאפקט תקופת הריבאונד הכלכלית שלאחר משבר הקורונה. מהדו"ח עולה כי אשראי זה צמח בחדות ב־75% בשנת 2021 וב־25% אשתקד, אולם התכווץ ב־6% ברבעון האחרון אשתקד, כשגם שיעור ההפרשות להפסדי אשראי עלה מ־1.1% ברבעון השלישי ל־1.5% ברבעון הרביעי אשתקד.
בבנק ישראל מתריעים כי האשראי מהגופים החוץ־בנקאיים המוסדרים מאופיין בחשיפה חריגה לענף הבינוי והנדל"ן, שמהווה 60% מתיק האשראי שלהם נכון לסוף שנת 2022 לעומת 50% בשנת 2020.
וכאילו לא מספיק שממילא הסיכון של ענף הנדל"ן עלה בשנה האחרונה, בבנק ישראל מתריעים כי בשוק החוץ בנקאי מדובר באשראי באיכות נמוכה ובסיכון גבוה יחסית, כגון אשראי להשלמת הון עצמי או רכישת קרקעות, אשראי לקבלני ביצוע משנה והלוואות גישור.
בבנק ישראל מציינים כי הסיכון בשוק האשראי החוץ בנקאי עלול להקרין על שאר המערכת הפיננסית משני טעמים: "ראשית, הבנקים הם מקור המימון העיקרי (מעל 50%) של הגופים החוץ־בנקאיים המוסדרים, כך שהם מממנים בעקיפין את האשראי הפחות איכותי. שנית, ניתן להעריך כי יש עסקים אשר לוקחים בעת ובעונה אחת מימון גם מהבנקים וגם מהגופים החוץ־בנקאיים".