הקטלוג השלם של ההייטק: הסטארט־אפיסטים שצריך להיזהר מהם

הקטגוריה הראשונה של הפסולים כהרף עין היא הסטארט־אפיסטים בעל כורחם, או במילה אחרת - המובטלים. מזהים אותם מרחוק לפי שיער השיבה. חבורה של בני 50 פלוס, כרס, קרחת, משקפיים. חלקם נראים טוב באופן מפתיע לגילם - אלה הם רצי המרתון ואנשי הברזל שמצאו דרך מוצלחת להעביר את הזמן הפנוי. טעות תהיה לשאול אחד כזה איך זה שהוא נראה כל כך טוב. הוא תמיד יבקש לספר חוויות ממרתון הכנרת או מהמסע להימלאיה.

לרובם רקורד מרשים של בכירים בחברות סולידיות: סמנכ"לים מרפאל, מאלביט, מקומברס. הם מספרים שעזבו את תפקידם המרופד לפני כמה שנים "כי רצו להקים סטארט־אפ". לא נעים לנסות ולהטיח בפניהם את האמת הברורה: בגילם יש משרות רק לכוכבים הגדולים, המנכ"לים. אז מה עושים? כושר בבוקר, נכדים אחר הצהריים ובין לבין מקימים סטארט־אפ עם החבר'ה הטובים מהעבר. האמת היא שרובם עדיין זקוקים לפרנסה, אז הם מגדירים את עצמם כיועצים ופרויקטורים - מילה מכובסת ל־ .Self unemployed

על הסטארט־אפ שלהם באמת שחבל לדבר. הם מכירים את התחום היטב, הרבה יותר טוב ממך. אבל חבל על הפגישה, הם לא יקבלו השקעה. אף גורם לא ישקיע הון סיכון בחבורה שפתחה סטארט־אפ בלית ברירה. נראה להם שהם מציאה אדירה. חבורה של אנשים עם ידע וניסיון כמו שלהם שווה זהב! רק הקשרים שלהם שווים מיליונים. חבל רק שכל אנשי הקשר שלהם בחברות השכנות נמצאים גם במצבם.

חודש־חודשיים אחרי שנתת להם תשובה שלילית הם מתקשרים עוד פעם. הם שינו את התוכנית העסקית, כדאי לך לשמוע, הרבה בזכות המשוב שנתת (לא נתתי שוב משוב עסקי, כמדומני, כל שאמרתי הוא שעדיף לנסוע להימלאיה אחרי תקופת המונסונים).

הקטגוריה השנייה היא קבוצת רוחות הרפאים, או במילה אחרת - הנטושים. גם אותם אפשר לזהות כבר ברגע הראשון: הם בהלם. כולם יודעים שהם מתו כבר מזמן, רק להם לא אמרו. המתים המהלכים קיבלו השקעת ענק בסיבוב הראשון מקרנות מכובדות, הצליחו לא רע. הגיעו למוצר, אפילו למכירות ולהסכמים אסטרטגיים - הרבה מעבר למה שנקבע כיעד לסיבוב ראשון. אבל לפתע הם ננטשו. הקרנות חתכו אותם. אין השקעת המשך.

עכשיו הם מבקשים את הבלתי אפשרי: "רק תביאו משקיע חדש וכבר נמצא דרך להתפשר עם המשקיעים הישנים, יהיה בסדר... רק תביאו מישהו". הלב נחמץ. הם באמת יכלו להגיע רחוק, אבל מי ייכנס היכן שאחרים, טובים ומכובדים, החליטו לחתוך ולצאת? וכדי לנסות להביא משקיעים חדשים לקבוצה נטושה של רוחות רפאים צריכים להתאמץ, ומי יתאמץ עבור מת מהלך? אולי מת מהלך אחר.

הנטושים. כולם יודעים שהם מתו כבר מזמן, רק להם לא אמרו איור: יונתן וקסמן

הקטגוריה השלישית הם אלה שלא בעניינים. תסמונת ה"לא אמרו לנו שהחוקים השתנו!". מאות סטארט־אפיסטים, למשל, עדיין עובדים על פיתוח תוכנות ארגוניות. ההצלחה האדירה של צ'קפוינט היא נר לרגליהם. כשהם סוף סוף בשלים לסיבוב השקעות הם מגיעים לקרנות ומקבלים להפתעתם כתף קרה. "תוכנה ארגונית? היום? אתם לא יודעים שהחרימו למנהלי ה־IT את כל תקציב הרכש שלהם?". המשחק השתנה, רבותיי. תתחילו להתרגל לעולם החדש.

בטור הבא: הראש היהודי ממשיך להמציא לנו פטנטים.