הקטלוג השלם של ההייטק, חלק ג': מוצר יפה, רק חבל שלא צריך אותו
גם הטכנולוגיה החדשנית והמדהימה ביותר לא תציל סטארט-אפ שאין ביקוש למוצר שלו. בעבר המשקיעים עוד התייחסו בסלחנות ליוזמות חסרות שוק, היום מיזם שכזה ייפסל מיד
לחלק הראשון: הסטארט־אפיסטים שצריך להיזהר מהם
לחלק השני: טכנולוגיה יפה, חבל שהיא לא עובדת
תמיד זו היתה המחלה של הסטארט־אפים הישראליים: טכנולוגיה מדהימה, אבל בלי שוק. בעבר המשקיעים עוד התייחסו בסלחנות למיזם, ואפילו באו לקראתו, כיוון שחשבו שבעזרת הידע והקשרים שלהם יוכלו לסייע ליזמים הטכניים לאפיין שוק לטכנולוגיה שפיתחו. היום אין סלחנות לכלום - מיזם טכנולוגי ללא שוק מוכח נפסל כהרף עין.
האובר־קיל: "טכנולוגיית ניטור מי הביוב היא פרימיטיבית באופן שערורייתי! פיתחנו מוצר חדש שיצעיד אותה לעידן החלל: צוללת רדיואקטיבית שתשייט בבריכות הטיהור ותשדר דרך הלוויין את נתוני המים הישר למגופה שבפתח הצינור. הם לא יוכלו להמשיך להתנהל ככה בלעדינו לאורך זמן". כן? אתם בטוחים בזה? 100 שנה הם הסתדרו עם המבחנות האלה, ועכשיו הם לא יכולים להמשיך ככה? ומה יהיה עם הג'ינג'י שאחראי על מבחנות הניטור וסגירת המגופות? "שילך ויקים לו סטארט־אפ משלו".
פליק־פלאק לאחור: פיתחו טכנולוגיה לשוק אחד, קיבלו כתף קרה ועכשיו כבר יודעים בוודאות איפה זה יצליח. צריך רק קצת כסף כדי לעשות סלטה באוויר. חבל, פעם עוד היה סיכוי למי שנכשל בסיבוב הראשון. היום אין.
אנשי הבאזז: פעם, כל סטארט־אפ שני באינטרנט כינה את עצמו פורטל, אחר כך הם הפכו להיות WEB 2.0 ו־UGC, ולפני שנה - רשת חברתית. כל מי שנשאל מהו מודל השיווק שלו, ענה: רשת ויראלית. היום כולם רצים למובייל־אינטרנט בכלל ולאייפון בפרט. היום לא מספיק להצטרף לבאזז השולט. חייבים לעלות על הבאזז לפני כולם. ולמשקיעים אין כוח לשמוע את אותו הבאזזזזזז לאורך כל פגישות השבוע.

גרוש לגרוש: "כל מערכות זיהוי כתב יד מגיעות למקסימום 74% הצלחה. אנחנו הגענו ל־74.4% ועוד היד נטויה. המערכת שלנו חוסכת 4% זמן אוויר, ואנחנו עושים את זה פי שניים יותר מהר. המערכת שלנו תופסת הרבה פחות נפח, 30% פחות!" רבותיי, כדי לנצח את הגויים, אנחנו זקוקים ליתרון מכריע! ניצחון ב־1:0 זה טוב לגרמנים. אנחנו זקוקים לניצחון 10:0 כדי שיראו אותנו בכלל, כאן זה לא אולימפיאדה שבה מי שרץ במאית השנייה מהר יותר, מנצח. יוצאי דופן: תעשיות המזעור והסיליקון, וגם זה לא בטוח.
שפיון קטן עם שפם: "המוצר שלי יקדים את המוצר החדש של טקסס אינסטרומנטס בשנה שלמה, ואז למתחרים שלהם לא תהיה ברירה, אלא לקנות אותי". מאיפה אתה יודע ש־TI באמת מתכננת לצאת עם מוצר כזה? "אה, במקרה עבדתי שם עשר שנים והייתי ממונה על הפיתוח העתידי". ועל הרה־ארגון ב־TI שמעת? אתה בטוח שבתקופה של רצף משברים, מה שהיה נכון לפני חודש יישאר נכון בעוד שנה?
הילדים הטובים: "ראית את מערכות ניהול הקונטקטים של האאוטלוק של מיקרוסופט? הם עשו עבודה ממש גרועה. אנחנו עשינו עבודה יסודית ופיתחנו מערכת ניהול קונטקטים הרבה יותר טובה. יש לנו עשרה פיצ'רים שלהם אין והלקוחות אוהבים אותנו מאוד. הם משוגעים על המוצר שלנו". נכון. אין ספק שעשיתם עבודה יפה ויסודית, והלקוחות באמת אוהבים אתכם מאוד. אבל המשקיעים לא אוהבים אתכם בכלל! ולא, אני לא רוצה שתראה לי עכשיו את כל הפיצ'רים שלכם יש ולביל גייטס אין. ואני גם לא רוצה להסביר למה.
האלטרואיסטים: לא תאמינו: עדיין יש יזמים שמציעים מיזם אינטרנט שמבוסס על כך שיהיו לו מיליוני גולשים בחינם, ממש כמו גוגל.
בטור הבא: מיזם יפה מאוד - אבל איפה היזמים?


