"אנחנו חסקה בין אוקיינוסים במאבק של ארה"ב מול סין"

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, הזהיר מפני בעיה קשה שמחכה להייטק הישראלי אם תהיה החרפה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. "יש שני אוקיינוסים שנלחמים וישראל היא חסקה באמצע. אנחנו צריכים להתנהל נכון. מסחר בסין מאוד חשוב לנו ואנחנו מסייעים לכל החברות שרוצות לפעול שם, אבל חשוב שהקניין הרוחני יישאר בישראל", אמר.

על רקע חשיפת הדו"ח השנתי של הרשות, אמר אהרון שהוא מאמין כי לנוכח מאבק הסחר הזה צפויה 2019 להיות משמעותית להייטק הישראלי. הוא מאמין שממשלת ישראל חייבת להתייחס לסוגיית אי הבהירות שיוצרת הרגולציה החדשה של טראמפ בקשר ליחסים בין ארה"ב לבין חברות זרות המקיימות קשרים עם סין.

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון צילום: אוראל כהן

בעבר עודדה רשות החדשנות פעילות ענפה בסין, כולל תמיכה באקסלרטורים מקומיים שיקלטו השקעות של קרנות סיניות בחברות ישראליות. כעת מביע אהרון יותר זהירות: "אני לא מאמין ברגולציה ולא צריך להסביר לשוק הפרטי איך להתנהג. אנחנו לא משקיעים יותר באקסלרטורים וכדומה, אלא רק בחברות שרוצות פעילות עסקית שם". אחת הנקודות המרכזיות העולות מהדו"ח של הרשות הוא הפיגור שבו נמצאת ישראל בתחום הכי חם בעולם הטכנולוגי - הבינה המלאכותית. לדברי אהרון, "מדינת ישראל אינה מספקת תשתית טובה לבינה המלאכותית ואינה מסייעת ליצור הון אנושי מספיק לצרכים של העולם החשוב הזה.

"יש עוד שני רבדים שבהם הממשלה חייבת לתמוך בתחום כדי שישראל לא תפגר בו. הראשון הוא הקמת תשתיות מחשוב מתקדמות ברמה האוניברסיטאית והממשלתית שיוכלו להתמודד עם האלגוריתמיקה הדרושה והדאטה העצום, בעיקר בתחום הרפואי לצורכי מחקר", אמר.

להערכת אהרון, דרושה השקעה של 100-200 מיליון שקל בהקמת מרכזי מחשוב תומכי בינה מלאכותית, ובעיקר בהכשרה מסיבית של עובדים בתחום. בתשובה לשאלה אם ההכרזה על דחיפות נושא הבינה המלאכותית לא קצת מאוחרת, אמר אהרון: "הנושא נמצא על ראש סדר היום שלנו זה זמן, אבל כעת הבנו שאנחנו בשלב שאם המדינה לא תתערב אנחנו נישאר מאחור".

מלחמת הסחר תשפיע גם עלינו צילום: שאטרסטוק

הפריפריה זקוקה למרכזי הייטק חדשים

דו"ח הרשות כלל התייחסות לקשיי הפריפריה במדינה: כ-75% מכלל המשרות בענף ההייטק הישראלי נמצאות במרכז הארץ והשכר בפריפריה נמוך בכ-30% מהממוצע במרכז. הרשות מתכננת להתמודד עם סוגיה זו בארבעה כלים: קידום חדשנות בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה; עידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים; חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות; וחיזוק אקוסיסטם ההייטק בירושלים, חיפה ובאר שבע.

"אנחנו צריכים לנסות להפסיק להעביר את רוטשילד לפריפריה, אלא לראות מה יש שם ולסייע להם לפתח את זה. יש כיום בפריפריה אקדמיה, תעשיה, חקלאות וניתן באמצעותם לפתח שם ללא כל צורך בשכפול המרכז. אם בעבר נתנו סובסידיה לחברות כדי שיבואו לשם, כיום אני לא חושב שיש צורך בזה", אמר אהרון. "חייבים לעודד יזמות מקומית כמו מה שיש כיום בעוטף עזה - חברות שניזונות מהאקדמיה בספיר, באר שבע ומכללת סמי שמעון".

פארק ההייטק בבאר שבע צילום: חיים הורנשטיין

אהרון סבור שמדינת ישראל צריכה לטפח ערים מרכזיות כנקסוס לפריפריה שעוטפת אותם. כדוגמה, הוא מביא את יקנעם שהיתה עיר קטנה עד כניסת חברות ההייטק, מה שתרם לצמיחתה וחשיבותה בצפון.

הדו"ח התייחס גם לצורך בחיזוק מגזר הביופארמה, שצפוי להפוך למוקד צמיחה חשוב להערכת הרשות. גישת הרפואה המותאמת אישית הולכת ומתבססת בתעשיית הביופארמה העולמית, כאשר השילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית וביג דאטה משנה את כל תהליך פיתוח התרופות. מגמה זו מטשטשת את הגבולות בין תחום הביופארמה הקלאסי ובין תחום טכנולוגיות המידע, והיא מייצרת הזדמנות לפריצה המיוחלת של התחום בארץ. התעשייה הישראלית נמצאת בעמדת זינוק מצוינת, שכן היא נהנית מיתרונות גדולים במידע קליני וגנומי ייחודי ובמדע בסיסי מפותח.