שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

בלעדי לכלכליסט

צה"ל מציע: טעימה מההייטק האזרחי תמורת שירות בקבע

בתוכנית שפרטיה הגיעו ל"כלכליסט", אנשי קבע ישובצו לעבודה בחברות שייבחרו במכרז, וייהנו מניסיון בשוק הפרטי. החברות הפרטיות יממנו את שכרם. בצבא צופים שהמודל יתרחב בהמשך מהמודיעין לחילות השדה

יואב סטולר 06:5506.03.18

תוכנית הקפסולות של צה"ל, שנועדה לשימור כוח אדם איכותי בתחומי הטכנולוגיה, נמצאת בישורת האחרונה לקבלת אישור. המתווה, שפרטיו הגיעו לידי "כלכליסט", עומד כעת בפני המשוכה המשפטית האחרונה.

 

התוכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין צה"ל לחברות טכנולוגיה פרטיות. היא תאפשר לאנשי קבע ביחידות המובחרות בתחומי הסייבר, הפיתוח, וצוותים טכנולוגיים של חיל המודיעין, לעבוד במשך שנה עד שנתיים בחברות אזרחיות במשק, ואחר כך לחזור לשירות. בפרק הזמן הזה הם ימשיכו לקבל מצה"ל אותם משכורת ותנאים שהם מקבלים בתפקידם בקבע.

 

המערכת הביטחון עוסקים רבות בשנים האחרונות בשימור כוח אדם בתחומים הטכנולוגיים, לאור "שוויים" של אנשי יחידות כמו 8200 בהייטק המקומי. אחד הפתרונות היצירתיים שגובשו בין השאר בחיל המודיעין הוא "תוכנית הקפסולות". גורם בכיר בצה"ל הסביר את ההיגיון שבתוכנית: "המוחות ביחידות האלה לא רוצים לעזוב את הצבא, אבל הם רוצים לטעום ממה שיש בחוץ".

 

על פי המתווה, אנשי הקבע לא יוכלו לעבוד בכל חברה לפי בחירתם: צה"ל יבחר במכרז כמה חברות שרק בהן יוכלו להשתבץ. לדברי הגורם, "העדיפות היא לחברות עם רקע ביטחוני שעובדות עם הצבא, אבל עדיין לא ידוע מי הן יהיו. איש הקבע יעבוד שם שנה־שנתיים, ובתמורה יחתום לתקופת שירות נוספת, לפי מה שסוכם, ולאחר מכן הוא יחזור לצה"ל".

 

 

 

צה"ל ימשיך לשלם

 

במהלך עבודתם של משתתפי התוכנית בחברות הפרטיות, הם יקבלו אותו שכר שקיבלו במסגרת שירותם בצה"ל. החברות החיצוניות לא יעסיקו אותן ישירות, אלא יעבירו את הכסף תמורת העסקתם, דרך משרד האוצר, לידי היועץ הכספי לרמטכ"ל. את המשכורת למשתתפים ימשיך להעביר הצבא. אנשי הקבע ימשיכו ליהנות גם מתנאי תעסוקה אחרים, כמו הטבות ותשלומים עבור עניינים משפחתיים והסדרי רכב.

 

חברות שיבקשו לגייס לשורותיהן אנשי טכנולוגיה מיחידות המודיעין הטכנולוגי יתבקשו לחתום על התחייבות נוספות. בין השאר, הן יתחייבו שלא להעסיק את אנשי הקבע ששובצו בהן במהלך כל תקופת השירות שעליה חתמו.

 

בצה"ל מבינים היטב את הבעיה שיוצרת העברת אנשי צבא לחברות חיצוניות, וחוששים מזליגת כוח אדם איכותי. עם זאת, אכיפת ההסכם מעוררת קושי משפטי, בהתחשב בכיסים העמוקים של חברות ההייטק. איסור העבודה בחברות במשך תקופת השירות נועד למנוע מצב שבו חברות "יגנבו" מצה"ל עובדים ויספגו את הקנס. בחיל המודיעין אומרים שבמקרה שחברה תפר את הכללים, "צה"ל לא ייתן לה עוד אנשים".

 

סוגיה משפטית נוספת שנידונה היום בצה"ל בהקשר של תוכנית הקפסולות" נוגעת לניגודי עניינים. בצבא מבקשים לוודא כי אנשי הקבע לא יעברו לחברות שאיתן הם עבדו בתפקידם הצבאי, שאליו הם צפויים לשוב אחר כך. הצעד הזה עשוי להפחית את הסיכויים של חברות הייטק מסוימות להיבחר לתוכנית, שכן הן עומדות בקשר מתמיד עם יחידות המודיעין בצה"ל.

 

 

ראש אמ"ן אלוף הרצי הלוי ראש אמ"ן אלוף הרצי הלוי צילום: גדי קבלו

 

המודל צפוי להתרחב

 

במחזורים הראשונים של תוכנית הקפסולות צפויים להשתתף שניים או שלושה מהמוחות המבריקים של קהילת המודיעין. אף על פי כן, גם בצה"ל לא יודעים לצפות את הביקוש, שעשוי להביא עימו דרישה להוסיף תקנים לתוכנית. "זו רק התחלה, וגם כך זהו אירוע בעייתי בהחלט", אומר הקצין ששוחח עם "כלכליסט".

 

ביחידות כוח האדם של צה"ל מבינים שהתוכנית, אם תצא לפועל, לא תעצור בבסיסי המודיעין בלבד, ושהרעיונות שעומדים ביסודה בדבר שינוי בדפוסי התעסוקה בצבא צפויים לגלוש לתחומי התקשוב, לפיקוד העורף וגם לחטיבות הלוחמות. "אנחנו רוצים להתחיל באזור הטכנולוגי, אבל בכל פעם שאתה משגר סנונית כזו באזור מסוים ‑ בעוד מקומות רוצים. כרגע זה רק בתחום אחד, אבל בהמשך אין ספק שיבואו וישאלו. מחר יבוא לוחם ויגיד 'תנו לי שנה שנתיים להיות מורה' ‑ מה תגיד לו?"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x