• תפריט
חדשות טכנולוגיה

הסטארט-אפ הישראלי שהפך לכישלון של 100 מיליון דולר

טכנולוגיה מבטיחה שמשכה את אולפני הקולנוע הגדולים, שמות נוצצים מעמק הסיליקון והמון המון כסף. Primary Data הישראלית־אמריקאית היתה בדרכה להיות עוד סיפור הצלחה - אולם סגרה השבוע את שעריה בלי מכירות, בלי לקוחות ובלי מוצר. סיפורו של כישלון נוצץ

הגר רבט ואור הירשאוגה 06:4724.01.18

חברת אחסון הנתונים האמריקאית־ישראלית Primary Data (פריימרי דאטה), שגייסה כ־100 מיליון דולר מקרנות בכירות ומשקיעים פרטיים וצירפה להנהלתה שורה של שמות גדולים מעמק הסיליקון, סוגרת את שעריה.

 

פריימרי דאטה גייסה לשורותיה, בין היתר, את סטיב ווזניאק, מי שייסד את אפל לצד סטיב ג'ובס וגם חתמה על חוזים עם אולפני הקולנוע של סוני ועם בנק UBS. אלא שהחברה לא הצליחה לפתח מוצר בשל, לגייס לקוחות משמעותיים או לייצר הכנסות של ממש ולבסוף קופתה התרוקנה.

 

מימין דיוויד פלין וסטיב ווזניאק מימין דיוויד פלין וסטיב ווזניאק צילום: בלומברג

 

 

לקראת סוף 2017 פוטרו 20% מעובדי החברה בארה"ב. העובדים עברו שימועים לפני פיטורים לפני כשבועיים וקיבלו מייל על סגירת פעילות החברה. השבוע, כאמור, היא הפסיקה את כל פעילותה ברחבי העולם. בשיאה, פריימרי דאטה העסיקה 50 עובדים בישראל. כיום נותרו רק חמישה, והם קיבלו מכתב פיטורים במייל לפני כשבועיים.

 

מנהל תחום השכר בחברה אריק אייברסון שלח באחרונה מכתב לעובדי החברה שבו הודיע כי פריימרי דאטה "משהה את פעילותה... יום הפעילות האחרון שלכם יהיה 21 בינואר". בהמשך המכתב, שהגיע לידי "כלכליסט", פירט אייברסון: "אנו יודעים שזה פתאומי אבל אנו חייבים לפטר אתכם כל עוד יש לנו משאבים לשלם לכם על עבודתכם". אחד המשקיעים בחברה אישר כי היא מפסיקה את פעילותה.

 

מקורות בחברה מסרו ל"כלכליסט" כי פריימרי דאטה התקשתה לשכנע משקיעים לממן סבב גיוס נוסף, אף שהכניסה כסף מעסקה עם Systems־T, חברה־בת של דויטשה טלקום הענקית, ומשתי עסקאות נוספות.

 

האמריקאים באים

 

היזמים האמריקאים דיוויד פלין וריק ווייט הנפיקו ב־2011 את חברת האחסון Fusion.io (פיוז'ן) שהקימו לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. ב־2013, שנתיים לאחר הנפקה שנחשבה למוצלחת, הם היו מוכנים לאתגר הבא. הם מצאו אותו בסטארט־אפ הישראלי Tonian Systems (טוניאן סיסטמס).

 

טוניאן פיתחה מערכת מקוונת לניהול אחסון קבצים עבור ארגונים גדולים. המערכת היתה אמורה לאפשר לארגונים גישה מהירה לכל הקבצים שלהם ממערכות שונות. פלין ורייט הצטרפו ב־2013 לסבב גיוס בסטארט־אפ הישראלי, שאותו הקימו שרון אזולאי, אדם קפלן ובני הלוי. בהשקעה של 5‑10 מיליון דולר, השניים רכשו את הבעלות על החברה מידי היזמים והמשקיעים הראשונים. היזמים האמריקאים הקימו חברה ריקה מתוכן בשם פריימרי דאטה ויצקו את פעילות טוניאן לתוכה. אזולאי וקפלן עזבו עם הרכישה, קפלן נשאר בחברה עד נובמבר 2016.

 

היזמים האמריקאים רכבו על ההצלחה של פיוז'ן והצליחו לגייס 50 מיליון דולר, בסבב שבו השתתפו הקרנות אקסל פרטנרז, לייטספיד ונצ'ר פרטנרז, ובאטרי ונצ'רז. גם קרן סידר הישראלית, שהשקיעה בטוניאן בסבבי הגיוס הראשונים, הצטרפה להשקעה.

 

פיוז'ן היתה שווה בשיאה יותר מ־4 מיליארד דולר. אבל ההצלחה לא נמשכה זמן רב, לאחר שנחשף כי עיקר ההכנסות שלה מבוססות על הקמת מרכזי נתונים ושהיא נסמכת מאוד על הכנסות מפייסבוק כלקוחה עיקרית. גילויים אלו חתכו כ־70% מערכה. ב־2014 פיוז'ן נמכרה לחברת SanDisk תמורת 1.2 מיליארד דולר.

 

מינוי של כבוד

 

אחרי הזרקת המזומנים, פריימרי דאטה החלה לגייס מספר גדול של מפתחים. היא השיקה מרכז פיתוח סמוך לרחוב יגאל אלון בתל אביב בהשקעה של מיליוני דולרים, שהעסיק בשיאו כ־50 עובדים. בשלבים מסוימים העסיקה החברה עוד כ־60 עובדים במרכזי פיתוח בלוס אלטוס שבקליפורניה ובסולט לייק סיטי שביוטה, לצד צוות של כעשרה עובדים בהודו, שהועסק במודל של מיקור חוץ.

 

בנובמבר 2014 הצטרף סטיב ווזניאק לשורות פריימרי דאטה, לתפקיד המדען הראשי של החברה. בדיעבד מתברר שווזניאק, אחת הדמויות הנערצות ביותר בעמק הסיליקון, לא היה מעורב מאוד בפעילות השוטפת של החברה. כשנשאל השבוע על ידי אתר הטכנולוגיה טק קראנץ' אם פריימרי דאטה נסגרת, הוא אמר שהוא "מחוץ ללופ" והוסיף שאם זה אכן נכון "זה עצוב מאוד".

 

ווזניאק שימש בתפקיד דומה גם בפיוז'ן לפני שנמכרה. במקרה זה היו דיווחים על כך שמינויו נעשה בעיקר למטרות שיווקיות. במקביל למינוי ווזניאק ממונה לחברה מנכ"ל חדש, לאנס סמית', גם הוא יוצא פיוז'ן.

 

אחד מעובדי החברה סיפר ל"כלכליסט" שעזב משרה בחברה גדולה כדי להצטרף לפריימרי דאטה: "כשהצטרפתי ב־2015 לא היה מוצר, הוא עדיין היה בפיתוח, אבל ראיתי חברה עם מייסדים מצליחים שיש מאחוריהם אקזיט, טכנולוגיה טובה שיכולה להצליחה ואת השם של סטיב ווזניאק".

 

 

 

פריימרי דאטה, חמושה בעשרות מיליוני דולרים ושמות נוצצים, החלה במשימת פיתוח שאפתנית. המטרה: לפתח מערכת מערכות אחסון ארגונית שאמורה לאפשר גישה קלה ושליפה מהירה של קבצים. היכולות של המערכת התבררו כמועילות במיוחד עבור אולפני סרטים, שעובדים עם כמות אדירה של קבצים שזמן השליפה שלהם עומד לפעמים על כמה דקות.

 

לפי שניים מעובדי, החברה אולפני סוני ביצעו בדיקת היתכנות למערכת של החברה. לפי אחד ממנהלי החברה, במוצר נעשה שימוש בהפקת אחד מסרטי ספיידרמן. בנוסף נבחנה המערכת אצל כמה לקוחות נוספים, ובהם הבנק UBS וחברת התוכנה Red Hat. לאחר רכישתה החליטו מנהלי החברה להסב את החברה מחברת תוכנה לחברת חומרה. כשנה לאחר מכן, החליטה החברה שוב לשנות כיוון ולהיהפך לחברת תוכנה שוב.

 

המטלה שהחברה לקחה על עצמה התבררה עם הזמן כגדולה מדי. החברה שאפה לייצר מערכת אחת שיודעת לנהל מערכות אחסון של יצרניות שונות, ובהן מיקרוסופט, נטאפ, ויבמ - משימה שדורשת ניהול פרויקטי פיתוח רבים במקביל. קצב שריפת המזומנים של החברה עלה ועלה. בהמשך, פריימרי דאטה הצליחה לחתום על חוזה עם Systems־T, אך אפילו הלקוח הגדול הזה לא הצליח לעצור את דימום המזומנים.

 

באוגוסט 2016 הודיעה החברה לעובדיה הישראלים על צמצום מרכז הפיתוח בישראל. המשרדים נמכרו בסופו של דבר לחברת Team8 ופעילות החברה בארץ הצטמצמה לצוות של פחות מ־15 עובדים שעבר לעבוד במשרדי WeWork בלונדון מיניסטור ולאחר מכן ב־WeWork ברחוב דובנוב.

 

"לא הצלחנו לגייס עובדים"

 

"לא היו פיטורים בארץ", אמר ל"כלכליסט" עובד לשעבר על השינויים שארעו ב־2016. "עובדים פשוט התחילו לעזוב ולא הצלחנו לגייס חדשים בגלל שמועות שאפפו את החברה". בקיץ 2016 החברה סגרה את מרכז הפיתוח בתל אביב. רון אשר, מי שניהל אותו, עזב את החברה ובעקבותיו גם חלק מהעובדים שהביא איתו.

 

במקביל, פריימרי דאטה החלה להרחיב את הפעילות בארה"ב. משקיע בחברה אמר ל"כלכליסט" כי המעבר לארה"ב נבע ממצוקת מפתחים ומכך שהמפתחים בישראל לא זולים באופן ניכר ממקביליהם האמריקאים.

 

במהלך כל אותן שנים, החברה לא הפסיקה לגייס הון: בפברואר 2014 היא יצאה לסבב גיוס של 10 מיליון דולר ובאוגוסט 2017 גייסה עוד 40 מיליון דולר, חצי מהם במימון חוב.

 

לדברי אחד המשקיעים, זו בדיוק היתה הסיבה לנפילתה: "כשיש לחברות הרבה יותר מדי כסף זה פוגע בפוקוס. זה פוגע בתחושת הדחיפות, שחייבים להגיע ללקוחות ולמכור לפני הכל".

 

לדברי אותו משקיע, החברה החלה לעשות את כל הטעויות האפשריות של חברות שמגייסות יותר מדי כסף. "היא גדלה יותר מדי: יותר מדי מפתחים, יותר מדי מנהלים, יותר מדי פרויקטים במקביל. כשאתה מפתח מוצר מהסוג הזה, שבסופו של דבר צריך לשלוט על כל מערכות האחסון של ארגון — יש אינסוף עבודה. אתה צריך לפתח למיקרוסופט ול־EMC ול־IBM — וכל דבר כזה זה צוותי פיתוח. ומעל כל זה אתה צריך מערכת ניהול. ההשקעה היא אדירה. זאת השקעה נכונה. אם רוצים לפתח מערכת שמיועדת לארגונים גדולים צריכים לבצע השקעות כאלו. אתה לא יכול לפתח מערכת כזאת שתעבוד רק עם מיקרוסופט. אבל כשלוקחים משימה כזאת גדולה יש המון מקומות שאפשר להיכשל בהם".

 

לדברי בני הלוי, אחד ממייסדי Tonian, "כשהעברנו את השרביט לווייט ופלין ב־2013, התרשמנו שמדובר ביזמים מרשימים עם יכולת טכנולוגית ושיווקית מהטובות שיש. הם נכנסו לאחר הצלחות שהיו עם האבטיפוס שפיתחנו. לאחר הרכישה המוצר נבנה מחדש ובשלב זה עזבתי את החברה. אני מאוד מצר על התנהלות החברה, שבזבזה את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה ובצוות ההנדסי הטוב שגויס".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x