ניתוח כלכליסט
האיחוד האירופי משנה את חוקי כלכלת השיתוף
החלטת ביהמ"ש של האיחוד האירופי כי אובר אינה חברת טכנולוגיה אלא חברת מוניות לכל דבר משנה את כללי המשחק בתחום: גם אפליקציות אחרות שמנסות להתנער מהאחריות לעובדיהן ייפגעו
2017 היתה השנה הגרועה בתולדות חברת שיתוף הנסיעות אובר (Uber). בין שערוריות הטרדה מינית שאפפו אותה בתחילת השנה, דרך התפטרות המייסד טראוויס קלאניק מתפקיד המנכ"ל וקרב השליטה שהוא מנהל מאז על הדירקטוריון, ועד החשיפות על דליפת המידע הענקית שהסתירה החברה ועל כך שהיא מפעילה שירותי ריגול לא חוקיים לכאורה נגד מתחרים ורשויות אכיפת חוק – אובר מגיעה לסוף השנה כשהיא חבוטה, ממורטת ועם הערכת שווי נמוכה ב־30% מזו שהיתה לה בגיוס האחרון שלה ביוני 2016 שעמדה אז על 69 מיליארד דולר.
קראו עוד בכלכליסט:
- האיחוד האירופי קבע: אובר היא חברת מוניות ולא חברת הייטק
- אובר הפעילה יחידה חשאית לגניבת סודות מסחריים ומעקב אחר מתחרים
- התובע הכללי בארה"ב מנהל חקירה פלילית נגד אובר
אבל כל הצרות האלו, עושה רושם, יכולות להתגמד מול ההחלטה נגדה שהתקבלה אתמול באיחוד האירופי. החלטה שאם תיוותר על כנה ותתפשט למדינות נוספות, ואולי גם תיגע בחברות נוספות, יכולה לחולל תפנית משמעותית לא רק באופן שבו אובר פועלת, אלא באופן שבו מתנהלת כל כלכלת השיתוף, שינוי שאם יהיה דרמטי מספיק יכול אף להנחית עליה מכה אנושה.
לא רק מקום מפגש
ההחלטה התקבלה בסוגיה פשוטה לכאורה: מהי אובר? האם היא חברת טכנולוגיה או חברת מוניות/תחבורה ציבורית? אובר טוענת מאז הקמתה שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, אבל אתמול פסק בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי שהאפשרות השנייה היא הנכונה.
לא מדובר בהגדרה סמנטית בלבד. אם היתה אובר מקבלת את רצונה ובית המשפט היה פוסק לטובתה היא היתה יכולה להמשיך לפעול באותה מתכונת שבה היא פועלת עד היום: מעין פלטפורמה נטולת פניות לכאורה שרק משמשת מקום מפגש לנהגים ולנוסעים ולפיכך מעורבותה מתמצה בקביעת כללי יסוד וגביית עמלה על כל עסקה שמתבצעת בה.
ואולם, בית המשפט דחה את התפיסה הזו ומצא תחת זו שאובר היא חברת תחבורה ציבורית שחייבת לציית לכללי רגולציית המוניות המסורתיים. אלו, בין השאר, יחייבו את אובר לשלם דמי רישוי יקרים ולהעניק לנהגים שעובדים אתה הטבות של עובדים שכירים. "השירות שמספקת אובר ושמחבר בין פרטים לנהגים לא מקצועיים נחשב לאחד מהשירותים בתחום התחבורה", נכתב בהחלטת בית המשפט. "מדינות חברות באיחוד יכולות, לפיכך, לקבוע רגולציה לאספקת השירות".
באובר טענו שהפסיקה לא תשנה את האופן שבו פועלת החברה במרבית מדינות אירופה, היכן שהחברה כבר פועלת בהתאם לחוקי התחבורה המקומיים. ואולם, נראה שמדובר בניסיון לבצע ספין למה שיכול להתברר כשינוי דרמטי מאוד בפעילותה של אובר.
ההגדרה כחברת טכנולוגיה אפשרה לאובר לפעול במתכונת מצומצמת יחסית. היא היתה רק צריכה להפעיל אפליקציית מובייל ותשתית ענן, ולקדם את פעילותה באמצעות מהלכי שיווק שונים. התקורה היתה נמוכה מאוד: בלי החזקת צי רכב, בלי גיוס והעסקת עשרות מיליוני נהגים, בלי נטל רגולטורי של רכישת מספרי מוניות ועמידה בדרישות חוק ובטיחות שונות, בלי ביצוע ביקורות ובדיקות, ולעתים גם בלי אחריות חוקית למה שעושים נהגים שפועלים ברשותה.
ואולם סיווגה של אובר כחברת תחבורה עתיד לקחת ממנה רבות מהטבות אלו. ראשית, אם הנהגים שעובדים אתה אינם פרילנסרים אלא עובדים של החברה, אובר חייבת לספק להם תנאים סוציאליים שונים והטבות – חובה שיכולה להגיע לסכומי עתק בפני עצמה. בנוסף אם, כפי שמשתמע מהפסיקה, ניתן יהיה לקבוע שבין אובר לנהגים מתקיימים יחסי עובד-מעביד הרי שהחברה תהיה חשופה בצורה רחבה יותר לתביעות נגדה ולכל הפחות תידרש להשקיע סכומים ניכרים בהתגוננות מהן. תוסיפו לכל זה גם את הדרישות הרגולטוריות השונות, וההוצאות רק יגדלו. זו חברה שרק ברבעון השני של 2017, למשל, עמדו הפסדיה על 645 מיליון דולר, כך לפי נתונים שהגיעו לבלומברג.
המנכ"ל הפורש ומייסד אובר, טראוויס קלאניק צילום: בלומברג אם ההוצאות של אובר הולכות לגדול משמעותית, ההפסדים שלה רק יוסיפו ויעמיקו. היא כנראה לא תוכל להמשיך לפעול במודל הנוכחי לאורך זמן ותאלץ לשנות אסטרטגיה בדמות העלאה דרמטית של המחירים או פתרון יצירתי אחר. ואם תבחר החברה להעלות מחירים, תאבד חלק ניכר מהאפיל שלה וגם מנתח השוק שלה – מה שבתורו יפגע בהכנסותיה.
עצמאים בכאילו
אבל אובר יכולה להיות רק הקורבן הראשון של הפסיקה, שיכולה להוות בסיס תקדימי לפעילות נגד חברות נוספות מעולם כלכלת השיתוף. שירותים אלו פועלים במתכונת דומה לאובר – הצעת פלטפורמה לפעילות וגביית עמלה – וכמוהה חשופים לפגיעה מהותית במודל העסקי שלהם במקרה שישונה מעמדם והם ייאלצו לתת הטבות וזכויות שונות לעובדים ואולי גם לעמוד בכללי רגולציה שונים. כך למשל האפליקציות TaskRabit או Instacart. גם שם, נותני השירות פועלים במסגרת הכללים הנוקשים שנקבעים על ידי החברה, וגם להם אין לרוב אפשרות אחרת להגיע ללקוחות שלא דרך האפליקציה.
ובכל זאת, יש לפסיקה של בית המשפט לצדק של האיחוד משמעות עקרונית חשובה. זוהי אמירה ברורה שהניסיון של חברות כלכלת שיתוף לשבור את הישגי שוק העבודה, להשיג לאחור זכויות סוציאליות שניקנו, מילולית, בדם עובדים במאבקים שהחלו עוד בימי המהפכה התעשייתית, לפרק את השוק ואת העובדים ליחידות צריכה נפרדות, למשתנים באלגוריתם אימתני ונטול פנים שמיועד להזרים כספים לחברה שפיתחה אותו, שהניסיון הזה לא יעבור בשתיקה. בשנים האחרונות, כלכלת השיתוף מאיימת לעצב מחדש את שוק העבודה המודרני ולהפוך כמה שיותר עובדים שכירים לעצמאים בכאילו – לכאלו שלא נהנים מהטבות והגנות של עובד שכיר ולא מהיתרונות של עצמאי אמיתי.
בית המשפט אמר אתמול שניסיון כזה לא יעבור עוד בשתיקה, ושהישגים בני יותר ממאה שנה לא יבוטלו במחי יד. זה עוד יכול לקרות, אחרי הכל מדובר בכוחות עוצמתיים עם סכומי כסף אדירים. אבל לפחות עכשיו ברור שהמדינות השונות ערות למצב ומוכנות, גם אם באילוץ מסוים, לפעול לבלימת הסחף.
