שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
התעשייה

ענף בפיתוח מחפש שחקני נשמה

עליית משחקי המובייל והקאז'ואל הפיחה חיים בענף משחקי המחשב המקומי והעובדים המיומנים נחטפים במהירות. אך המשכורות בענף, שרבים מהעובדים בו מגשימים חלום ילדות, עדיין נמוכות ביחס למשרות המקבילות בעולם ההייטק

הראל עילם 12:2520.07.16

תחום משחקי המחשב הישראלי עבר כברת דרך מימי המפגשים המזדמנים של קהילת מפתחיו לפני עשור. אז היה מדובר בכ־10 אורחים קבועים, צעירים בעלי חזון שהגיעו ברובם מהייטק ורצו ליצור משחקי מחשב. היום מדובר בתופעה בינלאומית, מרתקת, צעירה ויצירתית, שמורכבת מכ־5,000 גרפיקאים, מתכנתים ומעצבים שמועסקים בכ־200 חברות. חברת המשחקים המקומית פלייטיקה מוצעת שוב למכירה ולפי דיווחים בתקשורת הקוריאנית בעלת החברה Casesars קיבלה לאחרונה הצעת מחיר של 4.3 מיליארד דולר מנטמרבל הקוריאנית.

 

הענף הצעיר שובר את התפיסות השגורות לגבי גיימרים, מפתחי משחקים ותעשיית ההייטק בכלל. שיעור הנשים העובדות בו גבוה מהמקובל בהייטק ונאמד ב־50–50, העובדים מונעים פחות על ידי משכורות ויותר בידי הרצון להתפתח ומדלגים בין חברה לחברה, והרעב לכוח אדם מיומן כבר גורם לחברות להתחיל לפזול החוצה לעולם.

 

Nords Heroes of the North Nords Heroes of the North

 

"פעם לא היה כאן את המשאבים והנסיון ליצור משחקי מחשב בתקציב גבוה", אומר ניר מירצקי, יו"ר אגודת מפתחי המשחקים GameIS שבשבוע הבא תערוך את הכנס השנתי שלה שמארח מאות מפתחים מישראל ומהעולם. "מהפכות הסמארטפונים ופייסבוק נתנו לאנשים סוף סוף את ההזדמנות ליצור, להפיץ ולשווק משחק שלם בתוך כמה חודשים".

 

"בערך ב־2010, אחרי שנים שאמרו שתוכן בארץ לא ילך, התחילו להיפתח לרעיון", אומר שגיא שליסר, מנכ"ל ומייסד טאבטייל, אחת משלוש חברות המשחקים הגדולות בארץ שמעסיקה כ־250 עובדים ונחשבת לרווחית. לדבריו, הזינוק הגיע הודות לשינוי בתפיסת האנג'לים: "פתאום ראו חברות כמו ווייז מציעות שירותים מצליחים דרך הרשת וחשבו שאם הם יכולים להצליח, למה שישראלים לא יוכלו להצליח גם בגיימינג? פתאום ראינו תנופה במשחקים, בחינוך, במדיה ובתוכן".

 

עובדים צעירים מהממוצע

תפיסת העבודה על פיתוח ממשחקי מחשב כהגשמת חלום יצרה מציאות של משכורות נמוכות ושעות עבודות ארוכות מהמקובל בהייטק. לדברי אן קוזנוב, מנכ"לית חברת המחקר וההשמה גיימסטאר המתמחה בענף המשחקים הישראלי, עובדי ענף הגיימינג משתכרים בממוצע 10% פחות מעמיתיהם באותן משרות בתעשייה ההייטק כולה.

 

"חברות המשחקים מוצפות במועמדים שמוכנים פעמים רבות להתעלם מהשווי האמיתי שלהם בשוק כדי לשריין את משרת החלומות שלהם", היא אומרת. "שוחחתי פעם עם מועמד שעבד באחת מחברות ההייטק הגדולות בעולם והרוויח 30 אלף שקל בחודש אחרי חמש שנות נסיון כמתכנת ב־C#. אבל הוא רצה לעבור לתעשיית המשחקים והיה מוכן לאבד חצי מהמשכורת שלו. והוא ממש לא היחיד".

 

יו"ר אגודת מפתחי המשחקים GameIS ניר מירצקי. "ידע רחב בתחום ה־VR" יו"ר אגודת מפתחי המשחקים GameIS ניר מירצקי. "ידע רחב בתחום ה־VR" צילום: עמית שעל

 

מירצקי מודה בקיומו של פער המשכורות, אך לטענתו מדובר בנחלת העבר: "המשכורות הדביקו סוף־סוף את שאר תעשיית ההייטק", הוא אומר. "בהתחלה אנשים חשבו שכולם כל כך רוצים לפתח משחקים שאפשר לשלם להם פחות, אבל זה כבר מאחורינו".

 

לדברי שליסר, הצורך בעובדים מיומנים כרסם בפער המשכורות: "פיתוח משחקים דורש את האנשים ברמה הכי גבוהה ועם הידע החדש ביותר. יש כל כך מעט עובדים עם ההכשרה המתאימה, שהמועמדים עם הכישורים מקבלים תנאים טובים מאוד", הוא אומר.

 

משכורות בתעשיית המשחקים הישראלית משכורות בתעשיית המשחקים הישראלית

 

הביקוש למפתחים מנוסים כל כך גבוה, אומר מירצקי, שעובדים מיומנים נחטפים במהירות. כדוגמה הוא מביא את המקרה של מרכז הפיתוח המקומי של מפתחת משחקי האונליין הבינלאומית Diwip, שנסגר בחודש שעבר. לדבריו, בתוך פחות משעה מהודעת הסגירה פנו עשרות מנהלי כוח אדם בחברות ישראליות ל־30 עובדי Diwip בהצעות עבודה.

 

נתוני גיימסטאר מציירים את מפתח המשחקים הממוצע בישראל כצעיר יותר לעומת מקביליו בתעשיית ההייטק - 30 לעומת 35 בכלל התעשייה - וכבעל נאמנות נמוכה יותר למעסיק: פחות מ־25% מעובדי ענף הגיימינג נותרים בחברה לאחר שלוש שנים, לעומת שיעור של 50% בתעשייה בכללותה. לדברי קוזנוב, המרדף אחר שיפור תנאים ומיקסום הפוטנציאל המקצועי מביא את עובדי ענף המשחקים להחליף מקום עבודה מדי שנה וחצי בממוצע.

 

"אני חושב שזה בגלל שהתעשייה מאוד מכוונת פרויקטים", חווה מירצקי את דעתו על הנתונים. "יש נאמנות, אבל היא לפרויקט. לא יעזבו משחק באמצע, אבל מי שסיים פרויקט מוצלח נמצא בנקודת הזדמנות להתקדמות. החברות מבינות שהן לא תמיד יכולות לשמר את העובדים אם אין להם פרויקט חדש להציע".

 

כחלק מהניסיון להתמודד עם הבעיה, פלאריום, חברת המשחקים הגדולה ביותר בארץ המעסיקה אלף איש, מנסה לגייס עובדים בשלב מוקדם של הקריירה ומפעילה תוכניות התמחות עם מוסדות אקדמיים. "לכל אחד מהתפקידים נדרש סט אחר של מיומנויות", אומרת ראש אגף משאבי אנוש בחברה רויטל בן־ישי, "אבל המשותף הוא שאנחנו מחפשים אנשים שאוהבים משחקים".

 

מפריחה לדעיכה

ענף משחקי המחשב המקומי הצליח לזכות בשנים האחרונות במעמד מכובד בתעשייה העולמית טוען מירצקי, ומביא כראיה את חזרתו לתל אביב של כנס המשחקים היוקרתי Casual Connect. "אנחנו כל הזמן משתפים פעולה עם קהילות, חברות וממשלות סביב לעולם", הוא אומר. "משלחות זרות, במיוחד ממדינות מסין ופרו, מגיעות לישראל כדי ללמוד מאיתנו, במיוחד בתחומים כמו VR.

 

"הצטבר בישראל המון ידע בפיתוח של סביבות ומשחקי VR, בין היתר הודות לעבודת התעשיות הביטחוניות כמו אלביט, שפיתחו וייצרו סימולטורים וקסדות VR. נוסף על כך, יש בארץ הבנה מעמיקה בראיית מכונה וזיהוי תמונה, וחברות משתמשות בידע שלהן לשדרוג חיישנים ומערכות שלישה במרחב תלת־מימד וחברות בינלאומיות מתקדמות דוגמת מג'יק ליפ, מיקרוסופט, גוגל, אינטל ופייסבוק מחזיקות פה מרכזי פיתוח בנושא".

 

אך תקופת הפריחה הקצרה עשויה להיות לקראת סיום על רקע הדעיכה העולמית בהשקעות הון סיכון והססנות המשקיעים. "היתה תקופה נהדרת בין 2010 ל־2013", אומר שליסר. "חברות קטנות ולא מוכרות יכלו להעלות משחק מעולה לאפסטור ולהצליח. אבל עכשיו חזרנו לתקופה שצריך תקציבים גדולים כדי להצליח ולפרסם ולשווק את המשחק. מסוף 2015 יש הרבה פחות הון סיכון. אפילו דיסני סגרה את סטודיו פיתוח המשחקים שלה ומעדיפה לתת לחברות חיצוניות לפתח משחקים על בסיס הזכיונות שלה". ואכן, מרבית המשחקים המובילים מבחינת הורדות והכנסות בחנויות האפליקציות של גוגל ואפל הם משחקים ותיקים שהועלו לפני שנת 2015.

 

מה הפתרון? איך חברות משחקים יכולות למצוא את הדרך לחדור לשוק?

שליסר: "צריך להסתכל לכיוון הדבר הבא, להיכן התעשייה הולכת ולהזדמנויות העתידיות לפרוץ. יש הרבה עניין ב־VR. תחום אחר שמתפתח זה החיבור בין העולם האמיתי והמשחקים בעולם הוירטואלי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x