$
הייטק והון סיכון

קרן קראוס מגייסת 400 מיליון יורו, כשליש עבור חברות ישראליות

קרן ההלוואות הלונדונית מתפקדת בשנים האחרונות כאחד מגופי ההלוואה המרכזיים לסטארט-אפים ישראלים, הודות לעובדה שאחד המייסדים שלה, ראול שטיין, הוא ישראלי. היא צפויה להלוות כ-150 מיליון דולר לחברות ישראליות בשנים הקרובות

אסף גלעד 12:4721.01.16

קרן ההלוואות להייטק קראוס (Kreos) הודיעה הבוקר (ד') על גיוס של 400 מיליון יורו (436.5 מיליון דולר) לקרן החמישית שלה. לקרן אין הקצאה לחברות ממדינה מסוימת, אך היסטורית היא משקיעה 30-25% מהקרן בחברות הייטק ישראליות, בין השאר בזכות העובדה שאחד המייסדים שלה, ראול שטיין, הוא ישראלי. לפיכך, הקרן צפויה להלוות כ-150 מיליון דולר לחברות ישראליות בשנים הקרובות. הגיוס יאפשר לקראוס להשקיע 200-150 מיליון יורו בשנה בכ-100 חברות.

ב-16 השנים האחרונות מתפקדת קראוס, קרן הלוואות לונדונית, כאחד מגופי ההלוואה המרכזיים לסטארט-אפים ישראלים, לצד גופי הלוואה כמו ויולה קרדיט (לשעבר פלנוס) של קבוצת ויולה, בנק הטכנולוגיה סיליקון ואלי (SVB) ולאומי-טק, שעם מינויה של יפעת אורון הפך למשקיע פעיל יותר של חוב והלוואות להייטק. קראוס, שהיא אולי אחת הקרנות הוותיקות בהשקעותיה בישראל, הובילה גיוס הלוואות לכ-100 חברות ישראליות עד כה. היא אומנם נאלצה לסגור כמה חברות, אך גם נהנתה מאקזיטים כמו פריימסנס, ווילוסיטי, קונטרה, סולאראדג', פאנאיה וסטורווייז. היא לא מוגבלת רק לסטארט-אפ ומושקעת, למשל, גם בגט (לשעבר גט טקסי) ולאחרונה אף הלוותה 20 מיליון דולר לחברת השלדות המכאניות ReWalk שנסחרת בנאסד"ק.

 

ראול שטיין מקרן קראוס ראול שטיין מקרן קראוס

 

למרות ההלוואה לריווק, ההלוואה הממוצעת לחברה בקראוס עומדת על 5-3 מיליון יורו. היסטורית, היא מלווה לחברות הייטק שקצב המכירות השנתי שלהן אינו עולה על 200 מיליון יורו, והיא ביצעה עד כה 400 עסקאות שהסתכמו בהשקעה של 1.4 מיליארד יורו ב-15 מדינות שונות, בהן ישראל ובריטניה.

 

קראוס מתחרה אמנם בוויולה קרדיט, אך נוהגת לבצע הלוואות לצד גופי האשראי האחרים כמו SVB או לאומי. בעוד שאלה מספקות לחברות הלקוחות מימון להון חוזר, בקראוס מתמקדים בהלוואות, אם כי מדי פעם מבצעים גם השקעה בתמורה למניות (אקוויטי).

 

ראול שטיין, השותף הישראלי של הקרן ואחד ממייסדיה אומר ל"כלכליסט" כי יעד הגיוס של הקרן החמישית עמד על 350 מיליון יורו, אך גדל ל-400 בעקבות הביקוש. "יכולנו לגייס גם 500, אבל החלטנו על 400 כדי שתהיה לנו שליטה טובה יותר בהשקעות". קרן הלוואות גמישה יותר בהשקעות שלה, בעיקר בתקופות משבר, הוא אומר. מאחר והקרן פעילה מ-1999 היא ראתה את כל המשברים הגדולים שנחתו על הענף עד היום. "היינו שם בכל התקופות, ב-2001, במשבר של 2008, תמכנו בחברות ועזרנו להן גם בזמנים הקשים, ובסוף גם עשינו איתן כסף. כולם יצאו מרוצים".

 

כדוגמא לכך מספק שטיין את סולאראדג', חברת האלקטרוניקה שפיתחה רכיב המשפר את ניצולת קרני השמש בפאנלים סולארים והונפקה בהצלחה במרץ שעבר. "כשאף אחד לא רצה להשקיע בחברה הזו, בתקופה קשה שבה המכירות לא צמחו, הסכמנו להלוות להם 10 מיליון דולר". ההשקעה בסולאראדג' נעשתה, בדיעבד, בצומת הדרכים שבין דעיכת החברה לבין צמיחתה, והיא שאפשרה לה את אורך הנשימה לצאת להנפקה. סיפור דומה התרחש גם בפאנאיה, חברה שנקלעה לקשיים וסבלה מכמה סבבי צמצומים בטרם עברה הבראה, וסופה שנמכרה לאינפוסיס ההודית בתמורה ל-230 מיליון דולר. רגע לפני ההשקעה של חיים שני ומשה ליכטמן מקרן IGP, קראוס הלוותה לה כסף שסייע לה להתאושש.

 

קראוס היתה גם אחת משחקניות המפתח בסיפור הקריסה והמכירה של דנסביטס, חברת השבבים החיפאית, לענקית האלקטרוניקה אוואגו. שטיין סירב להגיב לעניין דנסביטס, אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי דנסביטס קיבלה כמה הצעות רכישה מענקיות אלקטרוניקה בהיקפים של 100 ו-200 מיליון דולר, שנדחו על ידי הנהלת החברה במרוצת השנים, ולאחר שהמשקיעים החליטו להפסיק ולהשקיע הון נוסף בחברה, היא נכנסה למצוקה תזרימית החל מיולי 2015. במשך חודשים ריחפה עננה על החברה, תוך שיו"ר החברה, חיים סדגר מקרן סקויה הביא את אוואגו כרוכשת. אלא שבכדי להשלים את המכירה, נדרשה הלוואה לתמיכה בקיום החברה כעסק חי במשך חצי שנה, הלוואה שסופקה בסופו של דבר על ידי קראוס שהיתה מעורבת בדנסביטס שנים קודם לכן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x