$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

השנה היא 2015, איך זה שהסוללות עדיין נגמרות כל כך מהר?

יצרניות הסמארטפונים דווקא מרוצות מהעובדה שהן נשענות על טכנולוגיות סוללה משנות התשעים, מריל לינץ' צופים מהפכה תעשייתית קרובה בה רובוטים יקחו לנו את העבודות, בריטניה הופכת לחביבת ההאקרים ולפינלנד יש אמוג'י לאומי

יוסי גורביץ 16:4905.11.15
למה זה מת כל הזמן?

 

בעיה מרכזית של הטכנולוגיה המודרנית היא שבעוד המכשירים עצמם משתכללים ללא הרף, הסוללות לא. הטכנולוגיה הנוכחית של סוללות היא אותה הטכנולוגיה שהוצגה לראשונה ב-1991. זוכרים? הימים בהם טלפון סלולרי דמה למכשיר קשר צה"לי ועלה כמו אופנוע? היום המכשירים הם קלים מאוד ומשוכללים לאין ערוך. אבל הסוללה היא פחות או יותר אותה סוללה.

 

למה? קודם כל, חוקי הפיזיקה. יש X אלקטרונים שאפשר לדחוס על חתיכת חומר. זו מגבלה שאי אפשר לעקוף בלי להחליף את החומר וזה לא משהו שקל לעשות. הסיבה השניה והמעצבנת יותר היא שליצרניות ממש נוח עם המצב הנוכחי.

 

המכשירים חדשים, הסוללות מיושנות המכשירים חדשים, הסוללות מיושנות צילום: שאטרסטוק

 

למה לאפל וסמסונג להשקיע בחקר של סוללה טובה יותר? אם הסוללה שלך מתה, אין לך ברירה אלא להזדקק לשירותיה (אתם יודעים איך מחליפים סוללה באייפון? עם טכנאי). בדרך גם תתהה למה בעצם לא לשדרג. משתמשי האייפון מייללים על חיי הסוללה שלו מאז האייפון 3G, לפחות, אבל זה כנראה הדבר היחיד שלא השתפר שם. למה? כי אפל מרוויחה מכך שהמכשיר שלך גוסס.

 

למה היצרניות לא המציאו סוללה טובה יותר? כי זה עולה המון-המון כסף. אנחנו מדברים על מציאת דרך חדשה לדפוק את חוקי הפיזיקה, אחרי הכל. ואין עדיין מספיק יללות ציבוריות. ואם תצליח, מישהו יעתיק את ההצלחה שלך, יבנה את זה כמלבן עם פינות מעוגלות ויוציא פטנט. אז בינתיים, אומרים המומחים, בעשור הקרוב, זה כל מה שיהיה. מה שאומר שטכנולוגיית סוללות הליתיום תהיה דומיננטית במשך פי שניים מהחיים של ווינדוס XP. רק כדי שיהיו פרופורציות.

  

גל האבטלה הצפוי לבוא

 

המהפכה התעשייתית טלטלה את אירופה, ובמידה קלה יותר את שאר העולם, במהומות שההדים האחרונים שלהן היו מלחמת העולם השניה. היא סייעה לחיסולו של העולם הישן. מיכון רחב היקף הפך עובדים רבים למיותרים, הוריד בחדות את השכר שלהם, וזעזעה את המבנה החברתי עד היסוד. היתה קדמה טכנולוגית ניכרת, כן. אנחנו נוטים לשכוח את המחיר החברתי הנורא שלה.

 

האם אנחנו בפתחו של עידן דומה? האנליסטים של בנק מריל לינץ', במסמך שניסו לשמור סודי, מעריכים שאנחנו בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית - מהפכת הרובוטים. לא, לא: עדרים של מכונות עם מבט רצחני בעיניים לא צפויים לפשוט על הערים שלנו. הם פשוט יקחו את מקומות העבודה שלכם.

 

נעים מאוד, אני המחליף שלך נעים מאוד, אני המחליף שלך צילום: שאטרסטוק

 

להערכת מריל לינץ', ב-20 השנים הקרובות רובוטים יתפסו בשיטתיות שליש מהתפקידים בכלכלה הגלובלית. זה אומר שיש איום ישיר על שליש מהעובדים במשק הגלובלי - ואיום עקיף על כל השאר. בבריטניה, 35% מהמשרות נמצאות בסיכון ישיר; בארה"ב, השיעור גבוה עוד יותר - 47%. המשרות הללו יהיו ככל הנראה בצד הנמוך של הסקאלה, כמו תמיד.

 

אבל גם מי שלא יפוטר, יהיה בבעיה. כי ברגע שאפשר להחליף עובדים בקלות, נוצר עליהם לחץ - מה שכינה מרקס "צבא המילואים של המובטלים" - מלוותר על תנאים ולהוריד שכר. מה שנקנה בשנים ארוכות של מאבק, לעתים מאבק דמים, יכול להימחק תוך חודשים.

 

אם יש משהו שלמדנו מהמהפכה התעשייתית ומעליית הפאשיזם שהוא תוצאתה הוא שאסור, אסור, אסור להניח שכלכלה היא שדה שעומד בפני עצמו. כלכלה היא חלק ממדעי החברה. האתגר של שינוי שוק העבודה הוא קודם כל אתגר חברתי. וכשאנחנו לא מדברים עליו, אנחנו פותחים את הדלת לרוחות סערה שאנחנו בכלל לא מסוגלים להבין.

  

יותר מדי זמן מסך

 

עוד מהפכה שמתרחשת מול האף שלנו עם מעט מדי דיון ציבורי היא מהפכת המסכים. המהפכה הזו חוצה מגזרים וקבוצות כלכליות - והיא משפיעה דרמטית על הדור הצעיר.

 

בני עשרה מבלים כיום כתשע שעות ביום מול מכשירים אלקטרוניים. בהתחשב בכך שהם ישנים בערך שמונה שעות ותקועים עוד בערך שש שעות במתקני משרד החינוך, אתה תוהה מאיפה הם מוצאים את הזמן. אבל הם מוצאים אותו. מה זה עושה למוח שלהם, יודעת רק מפלצת הספגטי המעופפת. כאן המקום להזכיר שבשנות השמונים, חוקרים ראו בדאגה מצב שבו אנשים צופים בטלוויזיה במשך יותר מארבע שעות ביום.

  

ילדים ומחשבים ילדים ומחשבים

 

ילדים בני שלוש וארבע כבר מוכיחים יכולת למולטיטאסקינג דיגיטלי: הם מסוגלים להפעיל בלי יותר מדי מחשבה שניים-שלושה-ארבעה מכשירים דיגיטליים במקביל. יש פעוטות בני חצי שנה עם סלולרי צמוד.

 

עכשיו, יכול להיות שזה טוב. יכול להיות שמה שאתם קוראים פה הוא שווה ערך לקינתו של דינוזאור שמסתכל על מטאור מתקרב. יכול להיות שאנחנו מקפיצים את האבולוציה לשלב הבא, ומגיעים למחוזות בל ישוערו. זה לגמרי אפשרי.

 

באותה המידה אפשרי שאנחנו מחווטים מחדש את המוח של הדור הצעיר מתוך עצלות, הזנחה, חוסר מחשבה ובלי שיש לנו מושג לאן כל זה הולך. אנחנו בוודאי נדע תוך 15-20 שנה. העניין הוא שזה פשוט יקרה, בלי שנשפיע על זה.

 

בריטניה, יקירת ההאקרים

 

בריטניה מובילה באירופה ולפעמים גם בעולם בדליפות מידע. עכשיו היא מורה לספקיות הרשת שבה לנטר את כל הפעילות ברשת של אזרחיה ולשמור לשימושן המושכל של סוכנויות המודיעין. זה מידע ששווה זהב לארגונים פליליים.

 

אדוני רוצה שכל השכונה תדע באילו אתרי פורנו הוא גולש? גבירתי הצעירה רוצה שאמא תשמע שהיא מחפשת בהיסטריה מידע על הפלות? אדוני היועץ המכובד עדיין מתחבט בזהותו המינית? מר איש תאגיד שאפתן, אתה כותב בפורומים סגורים שהחברה שלך מחורבנת? ההאקרים שישיגו את תעבורת הרשת של הגולשים יוכלו לפנות אליהם בחיוך ולהציע להמשיך לשמור אותה בסוד תמורת תשלום (בביטקוין כמובן, איך לא).

 

האקר-מן מחכה לגולש הבריטי האקר-מן מחכה לגולש הבריטי צילום: שאטרסטוק

 

הנחת היסוד שכל מידע שיגיע לרשת, ידלוף. ספקיות הרשת של בריטניה יידרשו בקרוב לשמור על חלק ניכר מהסודות שלכם זמין ברשת, כי שירותי המודיעין יצטרכו את המידע הזה במהירות ולא יהיה זמן להסיע דיסק און קי. בואו נאמר שההיסטוריה העגומה מראה שההאקרים של הפושעים יהיו יותר טובים מההאקרים של המשטרה. לא כל הזמן, לא. 3% מהזמן. זה יספיק.

 

קצרצרים

 

1. היועץ המשפטי של ה-FBI לא אוהב את העובדה שיותר ויותר אנשים מצפינים את המידע שלהם, ועל כן הוא אינפף שזה לגמרי לגיטימי שהאמריקאים רוצים פרטיות, אבל שהם צריכים לדעת שיש לזה מחיר: טרור. אם תשמרו על הפרטיות שלכם, יבוא טרוריסט רע ויאכל אתכם. ובכן, כמה עובדות: למרות של-FBI היה פחות או יותר כל המידע הנדרש על התקפת ה-11 בספטמבר, כולל התרעה על טייס שביקש מפורשות לא ללמד אותו לנחות כי אין לו צורך בכך, הוא לא שם לב. מאז ה-11 בספטמבר, רוב גדול של התקפות הטרור לכאורה בארה"ב הן למעשה מזימות עוקץ של ה-FBI. את האחרות, הוא לא הצליח לזהות בזמן. ה-NSA נאלצה להודות שתכנית המעקב ההמוני שלה בלמה רק התקפת טרור אחת - וגם הטענה הזו שנויה במחלוקת. איך אמר בנג'מין פרנקלין? "אלו המקריבים את חירותם למען בטחון, לא יקבלו אף אחד משניהם, והם אף לא ראויים להם".

 

2. אחרי שנים של מאבקים משפטיים, אפל וחברת יצור זכוכית הספיר GT Advanced Technologies הגיעו לפשרה: אפל תקנה את הכבשנים המיוחדים של החברה ובתמורה תמחל על החוב שהיא טוענת ש-GT חייבת לה, 439 מיליון דולר. האחרונה, מצידה, תמשוך את התביעה שלה כנגד אפל, שבה טענה שאפל הובילה להתמוטטותה בכך שהעלתה באופן חד את הדרישות שלה, מה שאילץ את החברה לקנות יותר כבשנים, ואז ביטלה את ההזמנות והשאירה אותה להתרסק. חברות לא מוחקות חוב של כמעט חצי מיליארד סתם כך; יש להניח שאפל ממש לא רצתה שהמיילים ששלחו בכיריה יופיעו שוב מול עיני הציבור.

  

3. פינלנד החליטה, אלוהים יודעת למה, שהיא צריכה אמוג'י לאומי. אז אחרי מחשבה מעמיקה, האמוג'י הלאומיים של פינלנד הם גבר ואישה עירומים בסאונה (הגיוני, אני מניח), טלפון נוקיה ישן (לגמרי הגיוני, צריך לציין את הישגי העבר), וחובב רוק כבד עם שיער ארוך. על האמוג'י הכריז בגאווה אחראי הדיפלומטיה הציבורית (בישראל קוראים לזה הסברה) במשרד החוץ הפיני. כשנבוא חשבון עם האנשים שהובילו להתמוטטות השפה באמצעות אמוג'י, נזכור גם אותו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x