טוב, ביי: למה לחברות הייטק זרות כל כך קל לפטר?

נכון, מדובר בעובדי הייטק, שגם קיבלו פיצויים ראויים על פיטוריהם, ורובם כנראה מצאו עבודה אחרת. ובכל זאת, סגירת שני מקומות עבודה לא קטנים עברה ללא ציוץ. לא מדובר בתופעה חריגה: גם בשבועיים האחרונים נסגרו בישראל שני מרכזים של חברות טכנולוגיה זרות. גם הפעם מהלכים אלה עברו בשקט כמעט מוחלט.

סוגרת את הפעילות. CA

הראשון היה מרכז המכירות של CA, אחת החברות הגדולות בעולם בתחום התוכנה הארגוני. הנימוק היה הגיוני: מכירות המרכז היו זעומות, והחברה העולמית החליטה להעביר את הפעילות הזאת לידי נס ישראל. האחרונה, מצדה, הסכימה לקלוט את רוב המפוטרים. השאר, יש לקוות, יסתדרו.

השני, מרכז הפיתוח של AMD, נפתח רק לפני שלוש שנים. הוא לא הצליח לגדול ולהפוך לחלק מהותי מהאסטרטגיה של החברה, והיה מועמד תמידית לכל תוכנית קיצוץ. הפעם נקלטו המפוטרים בידי אינטל, יריבתה של AMD, שמיהרה לשלב אותם במרכז המקומי שלה.

מטה AMD צילום: בלומברג

אין צורך לרחם על עובדי ההייטק הישראלי או להתייחס אליהם בדומה לפועלים קשי יום בפריפריה. כפי ששני המקרים האלה מלמדים, רובם באמת שורדים את חוסר היציבות המאפיין את הענף. ואולם, האם משמעות הדבר היא שאין להם זכות לביטחון תעסוקתי? האם המדינה צריכה להתעלם מהם? אלה שאלות שצריכות לכל הפחות להישאל.

לאחרונה ניכרת מגמת שינוי בולטת בהייטק הישראלי. עובדים רבים מגבשים ועדים וחוברים להסתדרות או לארגונים דוגמת כוח לעובדים. חבירה זו מקנה להם הגנה ותחושת ביטחון שמהן לא נהנו בעבר, אך הדבר רלוונטי בעיקר לעובדי החברות הגדולות. בחברות קטנות ובמרכזי הפיתוח של החברות הזרות יודעים המועסקים שלצד השכר הנאה והאתגר הטכנולוגי אורב להם תמיד החשש לקיומו של מקום העבודה.