שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

פרויקט כלכליסט

"אני לא מבין בטכנולוגיה. אני משקיע באנשים"

רמי ברכה, ממנהלי קרן פיטנגו, חלק עם סטודנטים מהמכללה למנהל את ניסיונו בסטארט-אפים. "לפגישה עם משקיע, בואו בקבוצה קטנה ואל תתפרצו זה לדברי זה". גלגולו של סטארט-אפ, כתבה שניה בסדרה

הראל עילם 11:2422.12.13
"אני לא ישן במגדל השן ומחכה ליזמים. חייבים כל הזמן להרגיש את השוק ואת האנשים, וזה אתגר שמשתנה כל הזמן" - כך אומר היזם והמשקיע הסדרתי רמי ברכה במפגש השני של פרויקט "גלגולו של סטארט-אפ", מיזם משותף של "כלכליסט" ומרכז היזמות ובית הספר למדעי המחשב של המכללה למינהל. את המפגש ניהל כתב ההייטק של "כלכליסט" מאיר אורבך.

ברכה הוא שותף-מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, הקרן הגדולה ביותר בישראל שמנהלת כעת 1.7 מיליארד דולר והשקיעה בין היתר בכרומטיס, אנוביט, 3DV וחברות אחרות שנמכרו מאוחר יותר.

 

 


 

חוזי סיד נוחים

 

הקרן האחרונה שגייסה פיטנגו, בסך 270 מיליון דולר, תכלול גם השקעות סיד בשלבים מוקדמים מאוד של "שני יזמים ומצגת", כפי שמגדיר זאת ברכה. המפגש במרכז היזמות הוא, אם כך, גם הזדמנות של הסטודנטים ליצור קשרים שיוכלו לסייע להם לקבל את ההשקעה הראשונה.

 

ברכה מנצל את הזדמנות כדי להסביר את את ההבדל בין השקעת סיד להשקעה גדולה יותר: "בהשקעות כאלה נשב רק שלושה אנשים ונחליט האם להשקיע. במידה שכן, אנחנו עדיין נשלח את החברה לחופשי לאחר מכן כדי שתגייס עוד כספים מאנג'לים אחרים. זה כאילו קיבלת מאיתנו מלגה. זה גם לא אומר שבהכרח נשקיע בך בסבב הבא".

 

רמי ברכה, שותף בקרן פיטנגו רמי ברכה, שותף בקרן פיטנגו צילום: אוראל כהן

 

"זו לא הגישה הרגילה שלנו. אנחנו בדרך כלל משקיעים כמה מיליונים ושמים עוד כמה מיליונים בצד אם החברה תצליח, אבל בהשקעת סיד יש לנו חוזה מאוד נוח. אנחנו מנקים את ה-Term Sheet וגם לא נרצה לשבת בדירקטוריון". לדברי ברכה, הזמן שלו הוא הכי זול בעולם, כהגדרתו. "אני נפגש עם כל מי שרוצה. תוך כדי תנועה אני בונה את האינטואיציה, ובסוף אני מבין מה אני אוהב ומה אני מחפש".

 

ברכה שמח לחלוק עצות עם יזמים צעירים שעומדים להיפגש עם משקיע. "רצוי שתבואו בקבוצה מגובשת של 2-3 יזמים ושיהיה לכם מכלול של יכולות. אתם לא יכולים להגיד 'אנחנו נשכור מתכנת', אתם צריכים לדעת את מי לשכור. אתם צריכים לשמור על כימיה ביניכם ולא להתפרץ אחד לדברי השני, אלא להשלים זה את דברי זה".

 

"ישראלים פשוט חושבים אחרת", אומר ברכה, שמודע היטב לאופיו המיוחד של היזם הישראלי. "אבל יש גם דברים שאנחנו לא טובים בהם. כולם יודעים ללכת ישר, ללכת הצידה ולעקוף מכשולים. מעטים יודעים ללכת אחורה. בישראל בכלל זאת בעיה - אנחנו יותר חמים. אנחנו רוצים לנסות לפתור את הבעיה שזה דבר טוב, אבל לא תמיד. לפעמים פשוט אין פתרון, ובאופן פרדוקסלי, אתה בדרך כלל שם את רוב הכסף על חברה דווקא כאשר דברים לא הולכים. לכן חייבים לדעת לעצור בזמן".

 

הכימיה עם היזם חשובה

 

לדברי ברכה, הדבר החשוב ביותר הוא יצירת כימיה עם החברה שבה הוא משקיע. "אני לא מבין בטכנולוגיה. ניסיתי להפוך את זה ליתרון אבל לא הצלחתי, אז אני משקיע באנשים. אתה צריך כימיה אם האדם שבו אתה משקיע, כי הרי זה יזם שאתה צריך לשבת איתו מדי שבוע במשך שנים, עד שהחברה עושה אקזיט.

 

"כשהתחלתי הייתי בן 35 וכולם מסביבי היו מומחי חומרה, תקשורת ואופטיקה בני 36, 37. היום כולם צעירים בני 20 שעוסקים בתוכנה ולא מבינים מה זה חומרה בכלל, ולך תדע מה יהיה הדבר הבא".

 

"בעבר היית צריך כמה מיליוני דולרים ושנות פיתוח לפני שהיית יכול לצאת לדרך ולראות מה יש לשוק להגיד על המוצר שלך. היום יש גם חברות מסוג אחר, מאינטרנט דרך מובייל, ואפשר לבדוק את האימפקט מהר מאוד. שם המכשול הוא לא טכנולוגי, אלא בבחירת הדרך הנכונה והביצוע".

 

בקרה על דודי שמש

 

במסגרת המפגש, הציגו שתי קבוצות סטודנטים, בהנחיית דר' שי הורוביץ, בפני ברכה את המיזמים שלהן, כדי לקבל פידבקים על צורת ההגשה והרעיון. המיזם הראשון, PAC, בהובלת הסטודנט שלומי הסן, הוא אפליקציית אנדרואיד לניהול אירועים ומשימות, שלמפתחו יעץ ברכה "לחשוב על משהו אגרסיבי שיעזור להתמודד מול המתחרים". הפרויקט השני הוא הוא התקן בשם Switchi שמאפשר שליטה מרחוק ובקרה על דוד השמש בדירה, בפיתוחו של הסטודנט מיכאל יעקובוב. ברכה הביע עניין באספקים הטכניים של הפיתוח אבל תהה האם הוא לא מתמקד בצרכים של השוק הישראלי בלבד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x