$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

PRISM, שלב הצביעות

פתאום גוגל רוצה לחשוף את צווי FISA, סנאטורים וארגוני זכויות אדם נגד מדיניות הריגול, וחוק חדש ונוקשה נגד האקרים באיחוד האירופי

יוסי גורביץ 15:0712.06.13

פתאום זה חשוב

 

הרועץ המשפטי של גוגל, דיוויד דרומונד, פרסם אתמול (ג') בבלוג של החברה בקשה פומבית מממשלת ארצות הברית: הרשו לנו לפרסם מידע על הצווים שנשלחים אלינו מבתי המשפט הסודיים לענייני מודיעין (צווי FISA).

 

אריק שמידט, יו"ר גוגל. פתאום FISA חשוב לו? אריק שמידט, יו"ר גוגל. פתאום FISA חשוב לו? צילום: רויטרס

 

גוגל לא לבד בבקשה הזו: בקשות דומות הגיעו גם ממיקרוסופט ופייסבוק. שלוש החברות מתנודדות בשווקים אחרי התפוצצות פרשת PRISM, כאשר אמון המשתמשים בהן נסדק לאור הטענות על שיתוף פעולה נרחב מצידן עם הממשלה - שיתוף פעולה שהממשל והחברות הכחישו בתוקף שקיים.

 

יודגש שוב: גוגל הודיעה שהיא בודקת את הבקשות שהיא מקבלת ונענית לחלק מהן; איזה חלק, היא לא אומרת. זה אומר שאלה לא בקשות שמגיעות באמצעות צווי FISA, כי אלה צווים מחייבים של בית משפט. של שופט אוטומטי, אמנם, אבל בתי משפט. לגוגל אין שיקול דעת בנושא.

 

יש עוד שלוש נקודות שראויות לציון. הראשונה: מבין החברות שזוהו כמשתפות פעולה עם ה-NSA נמצאות גוגל, מיקרוסופט, יאהו ופייסבוק. שמה של טוויטר בולט בהיעדרו, כנראה משום שלטוויטר יש מדיניות קבועה של הגנה מקסימלית על המשתמשים שלה - או שהיא עדיין לא מעניינת את הממשל יותר מדי. 

 

אבל כאשר טוויטר קיבלה צווים מהממשלה שדרשו לחשוף פרטים על משתמשים שלה, היא הלכה בכמה מקרים לבתי המשפט כדי למנוע את חשיפת הפרטים הללו, ועדכנה את המשתמשים שלה שהממשלה מחפשת עליהם מידע. מה זה אומר על גוגל ושאר הכנופיה, כשחברה אחת שעומדת על שלה מוצאת את עצמה מחוץ לתכנית הריגול הממשלתית?

 

השניה: מייקל ארינגטון, עוכר דין בהשכלתו, מצא שהחוק מתיר ל-NSA לדרוש מידע מחברות במשך שבוע לפני שהן מבקשות צו של בית משפט. הוא מניח, ובהתחשב במה שאנחנו יודעים על שירותי מודיעין הוא כנראה מניח בצדק, שנעשה שימוש מסיבי לרעה בסעיף הזה. כלומר, שה-NSA אספה מידע על מטרות במשך שבוע ואז הודיעה שהיא מוותרת על צו ועל המשך המעקב. זה יכול להסביר את הסתירות בטענות של גוגל ושאר החברות על כך שהן מצייתות ל"חלק מהבקשות" ולצווי בית משפט: הבקשות למעקב הגיעו לפני שיש צו של בית המשפט.

 

 

והנקודה השלישית? צביעות. גוגל מצייתת לצווי FISA פחות או יותר מאז הקמתה. לאורך השנים, היא הוציאה סכומים גדולים מאד על שתדלנות פוליטית - מעולם לא השקיעה ולו שנקל על שתדלנות בנושא FISA. זה פשוט לא היה חשוב לה, עד שחלקה בשיתוף הפעולה המפוקפק עם הממשלה נחשף, ואמינותה נפגעה קשות. עכשיו, פתאום, זה מספיק חשוב כדי לפרסם מכתב פומבי. אלמלא היתה הפרשה נחשפת, המכתב הזה לא היה נכתב. וגם זה אומר דרשני.

 

פעולת נגד

 

החשיפה של סנודן וגרינוולד הפכה לנושא הלוהט ביותר בארה"ב, ומחוללת משבר של ממש. כל העסק הופך למביך כששומעים את אובמה מדבר ב-2007, כאשר היה רק מועמד לנשיאות, על הצורך להפסיק את תכניות המעקב החודרניות. הן, כזכור, לא התחילו אצלו - כך שאנחנו רואים את החזיון הנלעג של נציגים רפובליקניים שתמכו בתכנית תחת בוש תוקפים בקנאות את הנשיא הדמוקרטי כשהוא מפעיל אותה. עם זאת, באם הצביעות הזו תוביל לפירוק חלק ממדינת המעקב, זה כבר יהיה מהלך חיובי.  

 

אדורד סנודן, אבי המהפכה וחושף פרשת PRISM אדורד סנודן, אבי המהפכה וחושף פרשת PRISM צילום: רויטרס

 

מוזילה מצידה הודיעה על כך שהיא משיקה את StopWatching.us, קמפיין שמטרתו היא להפסיק את פעילות המעקב כלפי האזרחים. אליה מצטרפים לא פחות מ-86 ארגוני זכויות אדם וחברות רשת, שדורשות לשים קץ למעקב של ה-NSA. בין השאר, הם מצביעים על כך שתכנית המעקב היא, על פניה, הפרה של התיקונים הראשון והרביעי לחוקה.

 

בתוך כך, קבוצה של סנאטורים משתי המפלגות הודיעה שהיא תדרוש מן הממשלה לחשוף את האופן שבו היא מפרשת את החוקים שעל בסיסם מופעלת תכנית הריגול. הסנאטורים מעוניינים במיוחד לחשוף פסיקה סודית של בית משפט FISA שקובעת – כך נטען, הפסיקה סודית והממשלה מתעקשת לשמור עליה סודית – שכל התכנית מנוגדת לחוקה.  

 

חשוב לציין נקודה קריטית: אמון הציבור בממשלתו נשען על שקיפות. מהלכים שנעשים בבית משפט סודי, במעמד צד אחד בלבד, לא באמת מסוגלים לענות על הקריטריון הזה. ובכל זאת, תמיד יכול להיות גרוע יותר.

 

האקר? אולי כדאי לפעול מחוץ לאירופה

 

הנציבות האירופית שוקלת בימים אלה חוק חדש ומחמיר במיוחד כנגד האקרים. החוק, שנמצא בשלבי אישור מתקדמים, קובע מאסר מינימלי של שנתיים על "התקפה על מערכות מחשב, שמטרתה היא לגרום נזק והיא מתבצעת תוך עקיפת אמצעי הגנה ומבלי לעשות מאמץ לדווח לבעלי האתר או נפגעים פוטנציאליים אחרים על הפרצה". הסעיף האחרון חשוב: הוא צפוי להגן על האקרי "כובע לבן" למיניהם. סעיף דומה מגן על חברות שפורצות אתרים למחייתן, כל זמן שהן מדווחות על הפריצה ושהמעשים נעשים בתיאום, וישנה גם הגנה על מדליפים. לכל השאר, עם זאת, זה חוק דרקוני יחסית.

 

האקרים, כבר לא רוצים אתכם באירופה האקרים, כבר לא רוצים אתכם באירופה צילום: shutterstock

 

בנוסף, התקפות שהמטרות שלהן יהיו שיתוק מערכות תשתית קריטיות, כמו תחנות כוח או מרכזי תחבורה, יחטפו עונש מינימום חמור אף יותר, של חמש שנים. ולתשומת לב של מפיצי ספאם למיניהם - אם אתם מפעילים בוטנטים להנאה ולרווח, אתם צפויים לעונש מינימלי של שלוש שנים.

 

קצרצרים

  

1. אפריקה, אולי היבשת האומללה ביותר, דווקא שופעת חידושים טכנולוגיים: במיוחד בתחום העברת הכספים הסלולרית. הבעיה העיקרית של היבשת היא העדר תשתיות: אין די חשמל ובוודאי אין די פס רחב. קבוצה שמאחורי פרויקט אושאהידי החליטה לעשות מעשה: לבנות מודם שמתאים לתנאים של אפריקה, במקום להשתמש בכאלה שנבנו עבור אירופה. המודם החדש מזהה מיידית מתי הוא מאבד קשר, ועובר באופן חלק בין חיבור רשת רגיל, ווייפיי אלחוטי, וחיבור דור שלישי על פי הצורך. הוא גם עמיד במיוחד, וזכה לכינוי BRCK, מילה המזכירה את המונח "לבנה."

 

2. עד כמה אנשים לא מודעים לצורך להצפין את התקשורת שלהם? גלן גרינוולד, הבלוגר שעומד במרכז סערת ההדלפות של אדוארד סנודן, דחה במשך שבועות את המגעים איתו משום שהאחרון התעקש שגרינוולד יצפין את המיילים שעוברים ביניהם, וגרינוולד ראה בכך טרחה חריגה ויוצאת דופן. יש לציין שגרינוולד לא ידע אז איזה מידע סנודן יעביר לו. אבל אם בלוגר שמודע לפרטיות כמו גרינוולד לא הקפיד על זה, איזה סיכוי יש לסתם עיתונאים שרוצים לעבוד מבלי שהממשלה תחטט בתעבורה שלהם?
בטל שלח
    לכל התגובות
    x