$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ישראלי יקר, "האח הגדול" מאמריקה עוקב גם אחריך

גילויים חדשים בפרשת חשיפת PRISM, מערכת הריגול העצומה של ממשלת ארה"ב - אשר פועלת גם נגד איראן וישראל, טרנד "חתונות אנפלגד" במסגרתו אסור להכניס סמארטפונים לאירועים וגוגל עצמה מספקת את ההוכחה הטובה ביותר לבעיות שבשימוש במשקפי גלאס

יוסי גורביץ 11:5009.06.13
מה ידעו המנכ"לים, ומתי?

 

זו השאלה שהדהדה בפרשת ווטרגייט: מה ידע הנשיא ניקסון על הפעולות הבלתי חוקיות של היחידה המיוחדת שלו, שהוסוו כאנשי ה-Committee to Re-Elect the President (ראשי תיבות בלתי מקריים: CREEP)? וזו השאלה שיש להפנות כרגע אל מנכ"לי החברות הגדולות בעמק הסיליקון.

 

הבלוגר גלן גרינוולד, שחשף לפני מספר ימים את העובדה שסוכנות הביון NSA מקבלת מוורייזון את כל המידע על התקשורת בין לקוחותיה בארה"ב, זרק בסוף השבוע פצצה של ממש: הוא פרסם את העובדה שכל החברות הגדולות בתחום הטכנולוגיה, להוציא טוויטר, משתפות פעולה בהתלהבות עם מיזם של ה-NSA שנקרא PRISM. הפרסומים הגיעו משם לכלל התקשורת העולמית.

 

מרגלים אחריכם. אילוסטרציה מרגלים אחריכם. אילוסטרציה צילום: ניצן סדן

 

בין המידע שחשף גרינוולד, שחי בברזיל הרחק מידיה של ממשלת ארה"ב, הוא של-NSA יש כלי שנקרא Boundless Informant (מודיע חסר גבולות), המשמש למעקב אחרי כמות הריגול שמבצעת ה-NSA במדינה מסוימת. לפי המפה, ישראל אומנם מוגנת יחסית מעיני ה-NSA, אבל גם כאן האמריקאי מאזינים לכל שבב מידע. יש מי ששותה את המידע שלכם בצמא, ו-ודאי תשמחו לדעת שמי שמספק ל-NSA את הטכנולוגיה היא כנראה חברה ישראלית.

 

הפרשה כולה העמידה באור מביך את עמק הסיליקון ואת הקשרים שלו עם ממסד הריגול (הוא מעדיף לקרוא לעצמו "ממסד המודיעין"). החברות הכחישו בתוקף שיש להן קשרים כלשהם עם התכנית או ששמעו עליה בכלל, אבל אחת החשיפות היא שלחלק מעובדי החברות היה סיווג בטחוני מיוחד. מעניין איך זה קרה, במיוחד לאור ההכחשות של המנכ"לים.

 

כל החברות יצאו בהכחשה כמעט זהה, עד כדי כך שעולה החשד שמישהו הכתיב להן אותה: הן אמרו שהן לא "מסרו גישה ישירה" לממשלה לשרתים שלהם. סביב המילים האלה, "גישה ישירה לשרתים", הן מנסות להסוות את העובדה שהן סיפקו מידע שלא על פי צו - אלא על פי דרישה. גוגל ופייסבוק כתבו שתיהן, במילים כמעט זהות, שהן בוחנות כל בקשה שהן מקבלות לפני שהן מצייתות לה. לצווי בית משפט, כמובן, אין להן יכולת להתנגד.

 

בראש המכחישים: גוגל ופייסבוק. מארק צוקרברג בראש המכחישים: גוגל ופייסבוק. מארק צוקרברג צילום: איי פי

 

לפי הניו יורק טיימס, גוגל ופייסבוק - שתי החברות שמחזיקות עלינו הכי הרבה מידע - דנו בבניית "חדר וירטואלי" שבו יפקידו את המידע שהממשלה דורשת מהן, מקבילה וירטואלית של החדרים המאובטחים שבהם מוחזק חומר רגיש.

 

ממשל אובמה יצא מיד למתקפת נגד: אנשיו טענו שהמיילים שיורטו על ידי PRISM סיכלו לפחות מזימת טרור אחת, נסיון לפיגוע ב-2009 ברכבת התחתית של ניו יורק על ידי אמריקאי-אפגני. עם זאת, מידע שזמין פומבית חולק על הטענה הזו: על פי מה שהממשלה אמרה לבתי המשפט ב-2010, המידע על המפגע הגיע כתוצאה ממעצר וחקירה בבריטניה, לא מיירוט של מיילים. יכול להיות, כמובן, שהממשלה שיקרה בנושא ב-2010. אבל אם כך, למה שנאמין לה עכשיו?

 

הממשלה כבר הודיעה שהיא שוקלת חקירה פלילית בנושא - לא, לא כלפי האנשים שריגלו אחרי אזרחים אמריקאים ללא צו, לא כלפי החברות שמסרו להן מידע רגיש ללא צו, לא כלפי הסוכנויות שפעלו מתוקף סמכות מפוקפקת וללא חוק מפורש בנושא, אלא כלפי האנשים שהעזו להודיע לאזרחים מה עושות הממשלות שלהן נגדן. למזלו של גרינוולד, הוא נמצא מחוץ להישג ידה של ממשלת ארה"ב, אחרת כנראה היה זוכה ליחס שלו זכה בראדלי מאנינג.

 

וזו, בתמצית, הבעיה עם סמכות בלתי מוגבלת: ממשלות לא מוותרות עליה. היא תמיד נוחה מדי. תמיד קל לארגוני החרש להאשים את הפוליטיקאי שמחליט להפסיק להשתמש בה בכך שהוא מסכן את חיי האזרחים. הקסם האפל של מידע סודי עובד על כמעט כולם; העובדה שהוא כמעט תמיד חסר ערך היא הסוד השמור ביותר של ארגוני המודיעין. מנחם בגין עצמו כינה בשנות החמישים את התקנות לשעות חירום שחוקקו הבריטים כדי להילחם בו ובארגונו כגרועות יותר מאלה של הנאצים; אבל כשעלה לשלטון, הוא לא ביטל אותן. הן עדיין בתוקף, מוארכות בשקט מדי חצי שנה. הן נוחות מדי, והן מעניקות לממשלה סמכויות הרבה יותר נרחבות ממה שהעניקו המחוקקים האמריקאים לבוש ואחר כך לאובמה. רק כדי להכניס דברים לפרופורציה, הן מאפשרות מעצר מנהלי של כל אזרח ישראלי, הטלת האפלה מוחלטת על המעצר ועוד.

 

התחושות שלנו חשובות מהזכויות שלכם

 

ואם כל זה לא היה מספיק, אז המחלקה להגנת המולדת - שם סובייטי מאין כמוהו - הודיעה, באיחור ניכר, מדוע היא ממשיכה את המדיניות שלה לחיפוש במחשבים בגבול גם אם אין לה שום סיבה טובה לבצע בהם חיפוש.

 

כפי שיודע כל מי שצפה בסדרה הפופולרית The Wire, הדרישה העיקרית לצו חיפוש או האזנה היא מה שמכונה בעגת המשטרה PC, קיצור של Probable Cause - כדי לבצע חיפוש, אתה צריך שתהיה לך סיבה טובה לכך. "נראה לי שיש כאן משהו" הוא לא סיבה מספיק טובה בחקירת פשע רגילה, גם אם זו חקירת רצח.

 

לא צריכים סיבה אמיתית כדי לרגל אחריך לא צריכים סיבה אמיתית כדי לרגל אחריך צילום: shutterstock

 

המחלקה להגנת המולדת טוענת כעת בבית המשפט שאם היא תצטרך לעמוד בתקן הזה, שמועגן במגילת הזכויות (התיקון הרביעי לחוקה), אז הסוכנים שלה לא יוכלו לחטט במחשבים רק כי הם חושבים שמשהו פה לא בסדר, אלא יצטרכו להוכיח סיבה טובה לכך. המחלקה נאלצה להודות, עם זאת, שרק בחמישה אחוזים מהמקרים שבהם היא ביצעה חיפוש ללא סיבה טובה היא גם החרימה את המחשב להמשך בדיקה - כלומר שב-95% מהמקרים היא חדרה לפרטיותם של אנשים ללא כל סיבה נראית לעין. מבריק.

 

ועתה, נעבור למשהו פחות אפוקליפטי.

 

החופה משמאל, הטלפון שלך יישאר כאן

 

טרנד חדש נרשם לאחרונה בארה"ב: הבאים לחתונות מתבקשים בנימוס להפקיד את הסלולרים שלהם בכניסה. לתנועה יש אפילו שם: חתונת אנפלגד.

 

הסיבה? המטרה של חתונות היא שאנשים יחוו את הרגע וישמשו כעדים. היכולת שלהם לעשות את זה מוטלת בספק, כשהם עסוקים כל הזמן בלצלם תמונות גרועות ולהלביש עליהן פילטרים מזעזעים באינסטגרם, או ללהג בטוויטר במקום להתערב בקהל.

 

בואו לשמוח איתנו! שלא תעיזו לצלם בואו לשמוח איתנו! שלא תעיזו לצלם צילום: shutterstock

 

מטבע הדברים, בחלק ניכר מהמקרים זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. על כן כמה מארגני חתונות - מסתבר למרבה הזוועה שיש מקצוע כזה - מצאו דרך ביניים: האורחים מפקידים את הטלפונים שלהם בכניסה, אבל יכולים לבוא מדי פעם כדי לבדוק מה התרחש בעולם בזמן שהיו באירוע חברתי משמים. שטיקים אחרים הם לבקש מכל האורחים לצלם את הקורבנות זמן קצר לפני הטקס, ואחר כך לדרוש מהם בנימוס לכבות את המצלמות והסלולרים ולהתרכז בהם וברגע המרגש.

 

קצרצרים

 

1. בנסיון נואש להפנות את תשומת הלב הציבורית מפרשת PRISM, הודיעו סוכנויות פדרליות כי האקרים סינים פרצו לקמפיינים של ברק אובמה וג'ון מקיין. זה היה, כזכור, ב-2008, ועבדכם הנאמן דיווח בשעתו על הידיעה הזו פחות או יותר בזמן אמת. באותם ימים לא אמרה הממשלה האמריקאית מי עמד מאחורי ההתקפות. למה היא מורידה שוב את הפרשה העתיקה ההיא מעליית הגג, בתוספת האמירה - שכולם ידעו כבר אז - שמדובר בסין? למה לא לדווח על הפריצה לאתר של בר כוכבא, כשבתגובה אנשיו פרצו לחשבון הליברפאקיאם האישי של הקיסר אדריאנוס? כי הם רוצים שתחשבו על האקרים סינים מרושעים בזמן שהממשלה האמריקאית קושרת יחד עם גוגל ופייסבוק בחדרים סגורים, זה למה.

 

הקולוסיאום נפרץ! מהר, הביטו לכאן. PRISM? תשכחו מ-PRISM הקולוסיאום נפרץ! מהר, הביטו לכאן. PRISM? תשכחו מ-PRISM צילום: cc by Kristoffer Winther Balling

 

2. וכמו להוסיף חטא על פשע, בעוד פרשת PRISM מתגלגלת כרעם, התלונן מישהו על גוקר, שהחל למכור חולצות עם הלוגו של המערכת. Zazzle, שאיפשרה את המכירה, סגרה את החשבון של גוקר. על פניו, יש לציין, מכירת לוגו שיוצר על ידי סוכנות פדרלית היא עבירה על החוק – אבל כאן הסיבה שניתנה לסגירה היא הפרת זכויות יוצרים. רגישים, המרגלים האלה. 

 

3. היכן הנעלים שלך, מר סנדלר: גוגל ערכה ישיבת בעלי מניות בסוף השבוע - והיא אסרה על שימוש במכשירי גלאס שלה במהלך הישיבה, לדבריה מתוך חשש לפרטיותם של המשתמשים. אתם הבנתם את זה? שימוש בגלאס בישיבה שהיא פומבית למחצה אסור; שימוש בו בכל מצב אחר, חוץ אולי מהקלטת פורנו, מותר. ספק אם מישהו היה מסוגל לביקורת מוצלחת יותר על גוגל גלאס מאשר זו שהרגע סיפקה לנו החברה בעצמה. 

 

4. ובבעיה רצינית יותר של גוגל: התובע הכללי של מיסיסיפי הודיע שגוגל ממשיכה לפרסם תרופות בניגוד לחוק. כזכור, גוגל שילמה קנס חסר תקדים (מבחינתה) של כחצי מיליארד דולר ב-2011 על העבירה הזו. עכשיו מודיעים התובעים הכלליים שגוגל לא הפסיקה בעצם את הפרסומות הללו. בגוגל לא מכחישים: הם טוענים שהם נלחמים בבעיה. התובעים לא מתרשמים מההצהרות של החברה. הם אומרים שחברה שהיתה מספיק מתוחכמת כדי ליצור רכב אוטונומי צריכה להיות מסוגלת לפתור את הבעיה הזו. 

 

5. תובע מחוזי באוהיו הלך כמה שנות אור רחוק מדי: הוא השתכנע ששתי עדות שסיפקו אליבי לחשוד העיקרי במשפט רצח משקרות. כדי להוכיח את זה, הוא התחזה בפייסבוק לחברה לשעבר של החשוד, בנסיון לדלות מהם מידע - ספציפית, הוא העמיד פנים שהחברה לשעבר של החשוד נמצאת בהריון ממנו. בתגובה, אמרה אחת העדות שהיא כלל לא היתה עם החשוד ושהיא לא מוכנה לשקר עוד עבורו. המהלך היה, איך לומר, בעייתי, והתובע נאלץ תוך זמן קצר למצוא עבודה חדשה, הפעם במגזר הפרטי. את תרגילי ההטעיה והולכת השולל, כידוע, צריכים לבצע השוטרים. לא התובעים. הם עוכרי דין. להם אמורים להיות סטנדרטים.

  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x