תביעת המיליארדים נגד יוטיוב חוזרת: בית המשפט קיבל את הערעור של חברת וייאקום
האם יוטיוב אחראית על התכנים באתר? לאחר חמש שנים של דיונים משפטיים, בית המשפט פותח את הדיון מחדש. על קרן הצבי - קנס של מיליארד דולר ועשרות מיליוני דולר בעלויות משפטיות
יוטיוב שוב נתבעת: תביעת הענק של חברת המדיה וייאקום נגד יוטיוב, שכבר נחשבת לאחת התביעות החשובות ביותר בתחום זכויות היוצרים ברשת, חוזרת לכותרות. שנתיים לאחר שוייאקום הפסידה בתביעה המדוברת נגד יוטיוב, בית המשפט הגבוה לערעורים של ניו יורק, וורמונט וקונטיקט קיבל אמש (ה') את ערעור החברה והורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי.
בתחילת 2007, וייאקום הגישה תביעה בסך מיליארד דולר כנגד יוטיוב, בטענה שהאתר אשם בעבירה על חוקי זכויות יוצרים בכך שאפשר את ההפצה של למעלה מ-150 אלף סרטונים השייכים לחברת המדיה. וייאקום מחזיקה בזכויות היוצרים של סדרות פופולריות כגון סאות' פארק והדיילי שאו של ג'ון סטיוארט.
ב-2010, בית המשפט המחוזי של דרום ניו יורק קיבל את עמדתה של יוטיוב, לפיה חוק המילניום הדיגיטלי מגן עליה מתביעה. השופט המוערך לואיס סטנטון ביטל את התביעה, שעלתה לוייאקום 39 מיליון דולר בעלויות משפטיות. ושנה לאחר ביטול התביעה, החברה הגישה ערעור.
לקביעת בית המשפט הגבוה לערעורים ולהחלטה הסופית של בית המשפט המחוזי תהיה השפעה מהותית עתיד התוכן הדיגיטלי. אתרי תוכן רבים נסמכים על ההגנה שמספק החוק הקיים. במידה ו-וייאקום תזכה בתביעה, הדבר יאלץ את כל האתרים לשקול מחדש את מצבם המשפטי וכן להשתמש בכלים מתקדמים לסינון תכנים לא חוקיים - או אפילו לנטר את כל תעבורת הגולשים על מנת למנוע עבירות אפשריות.
זה מילניום דיגיטלי
לעזאזל אתכם חבר'ה, אני הולך לבית המשפט צילום מסך: Huffington Post
החוק האמריקאי - שהפך לבסיס לחוקים דומים רבים ברחבי העולם, בין השאר גם בישראל - קובע כי כל עוד חברה פועלת במהירות להסרת תכנים לא חוקיים, היא נמצאת ב"נמל בטוח" ומוגנת מתביעה. עם זאת, סעיף בחוק קובע כי ישנם מקרים של "דגל אדום", בהם החברות צריכות להיות מודעות לקיום תכנים לא חוקיים ולפעול להסרתם, או לאבד את ההגנה הניתנת בחוק.
בערעור שלה, וייאקום טענה כי ליוטיוב היה "ידע כללי" על קיום העבירות, וציטטה בין השאר סקר שערכה גוגל שמצא כי למעלה מ-75% מכל הסרטונים באתר הוידאו עוברים על חוקי זכויות יוצרים. היא גם טענה כי מנהלי יוטיוב בחרו להתעלם במודע מהעבירות, וציטטו תכתובות פנימיות בין הבכירים באתר המוכיחות זאת לכאורה. יוטיוב מצידה טענה כי החוק מדבר על "ידע פרטני" גם במקרים של דגל אדום, מה שאומר שהחברה רק צריכה לפעול להסרת תכנים רק במידה והיה לה ידע פרטני על עבירות ספציפיות.
בית המשפט הגבוה לערעורים קיבל לבסוף את עמדתה של וייאקום, אבל עם סייגים רבים. בין השאר, הוא ציין כי אי אפשר לצפות מחברה לפעול גם במהירות וגם על בסיס ידע כללי, כי התוצאה הסופית תהיה לא ברורה ואמפורית. כתב ההחלטה גם לא התייחס בכלל לשאלה האם בכירי יוטיוב בחרו להתעלם מהעבירות.
למרות הסייגים, בית המשפט קבע כי ההחלטה הסופית במקרה צריכה להתקבל על ידי חבר מושבעים, "שיקבע האם ליוטיוב היה ידע או מודעות לפעילות לא חוקית ספציפית באתר".
עורכי הדין המייצגים את גוגל שחררו הודעה לעיתונות לפיה מדובר ב"קביעה טכנית בלבד". הם גם ציינו כי בית המשפט הסכים עם רוב טענות החברה והבהירו כי הם בטוחים שהתביעה תכשל לבסוף. לבסוף, הם הוסיפו כי בית המשפט התייחס למספר רק צמקרים בודדים של סרטונים לא חוקיים שיתכן ומנהלי יוטיוב היו מודעים להם - מה שמוריד את גובה התביעה ממיליארד דולר למספר מאות אלפי דולר בלבד.
