דו"ח טכנולוגי: גוגל בעקבות אפל - למה נחסמו אפליקציות אנדרואיד?

גוגל נגד משתמשי אנדרואיד

בימים שבהם אפשר היה לקבל את האייפון בארה"ב רק דרך AT&T, עלתה תלונה קבועה שלפיה אפל עוזרת לספקית הסלולר במאבקה נגד לקוחותיה, בכך שהיא מונעת מהצרכנים לרתום (To Tether) את המחשבים שלהם לסמארטפון על מנת להשתמש בו כמודם סלולרי. AT&T גובה תשלום ניכר עבור ה"שירות" הזה, שהלקוח יכול לארגן לעצמו לבד, ועל כן לא רצתה שאפל תשחט את אווזת הזהב שלה. ואפל, מה אכפת לה מהמשתמש, הוא את המכשיר כבר קנה.

חברות הסלולר אומרות שאין להן כל שליטה על מה שקורה במרקט ושגוגל היא זו שמחליטה מה קורה בו. גוגל טוענת להגנתה שהיא לא מסירה את היישומים מהחנות - היא פשוט הופכת אותם ללא זמינים עבור לקוחות של חברות סלולר ספציפיות, על פי בקשתן של החברות. לטענתה, זה לא אותו דבר, גם אם זה נראה ככה מהצד של המשתמש.

דוכן למכירת מכשירי אנדרואיד. מי העלים אפליקציות מהמרקט? צילום: בלומברג

אה, כן, שכחתי - בהסכם של גוגל עם ורייזון על נייטרליות רשת נקבע שהיא לא תחול בתחום הסלולר. עכשיו אנחנו רואים את המשמעות של ההסכם ההוא.

מתי הכוחות האמריקאים ייצאו מניו זילנד?

מסמכי ויקיליקס ממשיכים להביך את ממשלת ארצות הברית ולעצבן את אזרחיה, ונראה שהם ימשיכו לעשות את זה עוד הרבה מאוד זמן. הזעם הנוכחי שהם מעוררים קשור בשגרירות האמריקאית בניו זילנד.

המדינה, שמפורסמת בעיקר בכך שיש בה יותר כבשים מאנשים, העלתה בשעתו הצעת חוק דורסנית במיוחד נגד חשודים בפיראטיות, נסוגה ממנה - וניסתה להגניב אותה בדלת האחורית בעת דיון חירום על רעידת האדמה שם, כפי שדיווחנו. השגרירות האמריקאית עשתה כל שביכולתה כדי "לסייע" לניו זילנדים לכתוב את החוק שלהם - אבל את זה כבר כולם ידעו. עכשיו מסתבר שהשגרירות ביקשה אישור להוציא כ-386 אלף דולר על כל מיני תוכניות במדינה שמטרתן הן מלחמה בפיראטיות.

כל זה, כמובן, בעידוד של כל מיני קבוצות סיוע לתעשיית ההקלטות והסרטים. כלומר, השגרירות המליצה להמטיר על ניו זילנד מאות אלפי דולרים מכספי משלם המיסים האמריקאי, שגם ככה רע לו, כדי לקדם את האינטרסים של תעשיות עתירות כסף וכוח ולאפשר להן לבצע שתדלנות בקרב הממשל ואנשי המשפט של ניו זילנד.

זה היה ב-2005, בלב המאפליה של משטר בוש, וסביר להניח שהאזרח האמריקאי יראה היום בעין רעה עוד יותר את הרעיון שהממשלה תוציא את הכסף שלו כדי להגן על אינטרסים של חברות שכסף לא חסר להן.

בשם האב, הבן... והבלוגר?

עכשיו מגיע גם כנס הבלוגרים הראשון של הוותיקן, שנערך השבוע. כ-150 בלוגרים התכנסו שלשום (ב') בכנסייה, על פי הזמנה מיוחדת, כדי לאפשר למנהיגים הקתוליים (מוטו: "לא כולנו פדופילים. כנראה") ליצור קשר עם צאן מרעיתם.

האפיפיור בנדיקטוס ה-16. הוותיקן מנסה להיעזר בבלוגרים צילום: MCT

המטרה, מצד הוותיקן, היא להכיר את הבלוגרים ולנסות להבין איך לעזאזל הכס הקדוש יכול להפיץ את המסר שלו באמצעותם. הבעיה של הוותיקן היא שהקהילה הקתולית עצומה בגודלה, ויש בה חילוקי דעות על כמעט כל דבר: יש להניח שבלוגרים שכתביהם מכילים דברי כפירה ומינות לא הוזמנו.

750 בלוגרים הגישו בקשה להשתתף בכנס, אבל רק 150 אושרו - לדברי משרד התקשורת החברתית, מטעמי חוסר מקום. בואו נאמר שבפעם האחרונה שהוותיקן ביקש מאיתנו לשכוח את הספקות שלנו, זה היה כשהוא ביקש שנאמין שהאפיפיור הוא אל-שגג. וזה היה באמצע המאה ה-19.

קבוצה של בלוגרים שלא הוזמנו, רבים מהם שמרנים, ערכה כנס מחאה בפאב רומאי סמוך. מארגני המחאה הבטיחו למי שהגיע גישה לפיצה ובירה, וגם את האפשרות לשהות בחברת הבלוגרים הקתולים המגניבים באמת. איך לומר, נראה שהמסיבה הזו לא המריאה לגבהים של אלו שאירגן האפיפיור אלכסנדר השישי לבית בורג'יה, ההוא שהסדרה "הבורג'ס" עוסקת במעלליו.

יש לציין שהבלוגרים התבקשו להגיע לכנס של הוותיקן בכוחות עצמם, כמו גם לארגן לעצמם לינה. מקובל, בדרך כלל, לשלם למשתתפים בכנסים את עלות הטיסה, וגם לממן להם מלון זול. מה קרה, בנדיקטוס? החלטת לחקות את אריאנה הפינגטון, או שסתם רצית להזכיר לבלוגרים את המשמעות של שבועת העוני?

המלחמה הקרה, גרסת 2011

הבעיה של ארגונים היא שמרגע שמקימים אותם, הם עושים הכל כדי שלא יפרקו אותם. אם נישאר באזור הנוצרי, מקרה קלאסי הוא זה של הטמפלרים, מסדר אבירים רצחני וכושל שצלאח א דין וביבארס הממלוכי בעטו חזרה לאירופה. המסדר המשיך להתקיים ללא כל סיבה, והעושר שלו משך את תשומת לבו של הנרי הרביעי. המלך האביון אירגן למסדר משפט ראווה, כולל הופעות אורח של האינקוויזיציה הצרפתית ומופע לוליינות מרהיב של אפיפיור מאולף, ועשה מכל העסק כסף לא רע. 

ואם נתקדם קצת בהיסטוריה, במהלך המלחמה הקרה השקיעו שלל ארגונים אמריקאיים הרבה מאוד מאמץ במלחמה מגוחכת למדי באי הקרוב והעני קובה. המלחמה הקרה נגמרה מזמן, אם כי יש סיכוי שהיא עושה קאמבק, אבל מסתבר שיש כל מיני ארגונים שעוד לא שמעו על זה, והם ממשיכים לנהל מלחמת תעמולה נגד קובה.

אישית, אני חושב שהתעמולה הזאת די מיותרת: צריך רק להזכיר שבקובה השלטון הוא עסק שעובר במשפחה, מפידל לראול קסטרו, שזה משהו שאפילו סדאם חוסיין וחוסני מובארק לא הצליחו לעשות (חאפז אל-אסד דווקא כן). אבל יש בפלורידה מספר ארגונים שמכרו לממשלה האמריקאית שהם יכולים, באמצעות הרשת, לנהל מלחמת תעמולה בתוך קובה. הם משגרים הודעות SMS, מעלים אתרים, וכן הלאה.

קובה. תעמולה ברשת? זה מה שישבור את האחים קסטרו? צילום: בלומברג

יש רק בעיה אחת: לרוב הקובנים אין גישה לרשת משום שהאי מוכה עוני, אין להם מחשבים והגישה לאינטרנט יקרה מדי. האחרים, שיש להם גישה, נמצאים תחת מעקב הדוק של השירות החשאי הקובני, מהסוג שהיה גורם גם ליובל דיסקין לזיעה קרה, וסובלים מחיבור רשת איטי במיוחד.

זה לא מפריע למפעילי השירותים לטעון שהם מצליחים במשהו: הם זוכים בתשומת הלב של המשטרה החשאית, על כל פנים, ונאלצים להחליף כתובות באופן תכוף. זה נשמע יעיל אפילו פחות מהפלישה למפרץ החזירים, אבל אני מניח שוותיקי המלחמה הקרה צריכים לחיות ממשהו.

קצרצרים

אסאנג'. פייסבוק מכחישה את ההאשמות שלו צילום: בלומברג

ג'וליאן אסאנג', החשוד באונס המפורסם ביותר בעולם, פתח לאחרונה עוד חזית, הפעם נגד פייסבוק. הוא האשים אותה בשיתוף פעולה עם המודיעין האמריקאי ובכך שהיא מאפשרת לאנשי המודיעין גישה למידע שלה באמצעות ממשק מיוחד שנבנה לשם כך. פייסבוק מכחישה מכל וכל את נושא הממשק המיוחד, ואומרת שיש לה צוות שמטפל בבקשות שמגיעות מרשויות החוק (אבל בשום פנים ואופן לא מאנשי המודיעין). לדבריה, מעולם לא הופעל עליה לחץ בנושא. הבעיה בהצהרה הזו, שבהחלט ייתכן שהיא נכונה לחלוטין, היא שזה בדיוק מה שפייסבוק היתה אומרת אילו היא היתה משתפת פעולה עם המודיעין. כך נולדות תיאוריות קונספירציה.

תביעה שהוגשה בקוריאה הדרומית מאשימה את השכנה המטורללת מצפון בכך שהיא פרצה למערכות המחשב של בנק גדול במדינה, והביאה למחיקת חלק ניכר מהמידע שלו. לדברי התובעים, ההתקפה הגיעה מאותה כתובת IP שהיתה אחראית מוקדם יותר להתקפה על 40 אתרי ממשל בקוריאה הדרומית, והצליחה להפיל 19 מהם. עכשיו עולה השאלה הקלאסית מה אפשר לעשות בנידון: יהיה קצת קשה להוציא לקים יונג איל צו זימון.

חברת פורנו קנדית פנתה לבית משפט פדרלי בארה"ב בדרישה לקבל את כתובות ה-IP של אנשים שלטענתה גנבו את התוכן שלה. בתפנית מפתיעה בעלילה, השופט סירב לספק את מבוקשה - כשהוא מציין, לראשונה, שכתובות IP אינן מייצגות בהכרח בני אדם ספציפיים (ודאי לא כשמדובר בפורנו). שימוש בכתובות האלה, בקיצור, הן כבר לא עילה מספיק טובה כדי להעמיד אנשים לדין בלי ראיה נוספת. הגיע הזמן.

האקר מנוסה, שעובד בשביל האנשים הטובים, הצליח - במהלך בדיקת אבטחה שגרתית - לחדור לתוך מצלמות המעקב שמותקנות בניידות, ולקבל את זרם השידור שלהן. מילא זה, אבל הוא גם הצליח לשנות את השידורים. הפרצה התאפשרה כי הסיסמאות של המצלמות היו אותן סיסמאות שהגיעו ישירות מהמפעל, ושמופיעות במסמכים של המכשירים. המשמעות היא שהאקרים יכולים לעקוב אחרי שוטרים, ולשנות את הצילומים האוטומטיים של ניידות, שמשמשים כראיות בבתי משפט.

ההוצאה לאור Hachette, שמוציאה בין השאר לחושך את סדרת "דמדומים" המצליחה - ובתקווה תשלם על זה ביוקר יום אחד - מודיעה בגאווה שבמהלך השנה האחרונה מכירות הספרים הדיגיטליים שלה זינקו ב-88%. הן מהוות כעת כ-22% מהכנסותיה של החברה בארה"ב וכחמישה אחוזים מהכנסותיה בבריטניה, וצפויות רק לגדול. בקצב הזה אמזון תצטרך להוציא קינדל יפה תואר עם שיניים של ערפד. 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"